חפר"י - סוף שבוע

הוא בן 22 ../images/Emo122.gif

והיו לי עוד כמה שגיאות בגלל שהקלדתי מהר אבל אני מאמין שתצליחי לקרוא ולהבין
 
../images/Emo179.gifשכונתי הקטנטנה-פרק 3../images/Emo179.gif

שובל מוציא את חגורתו, זורק אותה על הריצפה ומכה אותה עם החגורה. הדר בוכה בחדרה הקטן בשקט,מפחדת ששובל ישמע אותה. "אתה תשלם בסוף, מתי תבין שאני לא אשמה?!מתי?!" אביטל נכנסת לחדר המנהל, לספר מי אחראי למעשה. גרגורי המנהל:"אני שמח שבאת, שבי" אביטל:"טוב אז ניגש ישר לעניין" גרגורי המנהל:"כן,בבקשה" אביטל:"זאת הייתי אני. אני אמרתי לחברה שיעשו את זה" גרגורי המנהל:"את?נו בטח מה אני מתפלא בכלל. ממך אפשר לצפות לכל דבר!" אביטל:"אז מה העונש שלי?" גרגורי המנהל:"בגלל שבאת וסיפרת לי את האמת הפעם אני יוותר לך, אבל בפעם הבאה תענשי בחומרה!" אביטל מודה לו והולכת.
למחרת
החברה יושבים על המדרגות הכניסה של ביה"ס. רונן:"איזה באסה צריך ללכת לנקות את השירותים" מלנה וסיוון עוברת,שומעות וצוחקות מלנה:"אמרתי לכם, או לא?" סיוון:"יאללה אחת שתיים לנקות" אומרות סיוון ומלנה והולכות. גדי ומלנה מסתכלים אחד על השני באהבה. החברה הולכים לשירותים ומתחילים לנקות. אביטל:"יואוו איזה באסה, ממש אין לי כוח" רונן:פחות תתלונני יותר תספיקי" ואז באה מרילי. מרילי:"אם אתם רוצים אני יכולה לעזור לכם" גדי:"התפוח נופל רחוק מהעץ." כולם צוחקים. מרילי:"אז במה אני יכולה לעזור?" ניסו|סהדגש|:"במה שאת רוצה.ממש תודה" ניסו משפריץ מים על הדר, הדר מחזירה לו,הוא מתקופף והיא פוגעת בגדי, והם משפריצים אחד על השני, משחקים וצוחקים. אוהד|סהדגש|:"מה זה צריך להיות?!איזה יופי אתם מנקים! תנקו הכל מחדש ומיד!" אוהד צועק עליהם והולך. רונן|סהדגש|:"כמה שאני שונא אותו" מרילי|סהדגש|: חברה אל תתבאסו, אם אתם רוצים אני יגמור פה בלי שאף אחד ידע, ואתם תלכו תהנו." ניסו:"באמת?!" מרילי:"באמת!" "תודהההההה" כולם מודים לה,מחבקים אותה והולכים. מרילי:"איי איזה חברה טובים. חבל שאחיינית שלי לא לומדת מהם. איי, איזה בלגן." הם קובעים להיפגש בערב וללכת לים לשחיה לילית. הדר:"טוב אז נפגש בגינה, במקום הקבוע ונלך לים?" עומר:"כן,יכול להיות נחמד" אביטל:"אז מה אתם אומרים שניפגש בשעה 9?" רונן:"קבענו" כל אחד חוזר לביתו. שובל:"אני הולך ואני יחזור די מאוחר, תתנהגי יפה, אחרת את כבר יודעת!" הדר:"טוב" הוא יוצא. הדר שמחה מאוד, היא מתקשרת לאביטל והן קובעות להיפגש אצל הדר בעוד חצי שעה.
בפרק הבא
:
"לא ידעתי שאתה שר ומנגן כל יפה"
"בסוף את תהיה שלי!"
"מה זה?!מי עשה לך את זה?!"
אתן?!מה אתן עושות כאן?"
מקווה שאהבתם את הפרקואני מחכה לתגובות...
 
פרק נחמד../images/Emo13.gif

מסכנה הדר
שובל הזה הוא חלאה של בן אדם
אביטל הזאתי ממש מוזרה
יש לי תחושה שיש לה קשרים עם המנהל באיזושהי צורה וכך היא "מהפנטת" אותו
מרילי היא טיפשה
למה היא מוכנה לנקות הכל לבד
גם פה יש לי תחושה שמסתתר
בשק
אהבתי את הקטעים מהפרק הבא
ובטח שואלים את המשפט השלישי את הדר, אביטל בוודאי
מחכה לפרק הבא
 
אוי כמה שאתה טועה

מרילי ממש לא טיפשה היא דודה של מלנה אם אתה לא זוכר והיא אחלה בנאדם מה איכפת לה לעזור להם מה כבר יש לה לעשות כל כך!?!? בקשרלהדר נחכה ונראה.. ובקשר לשובל הוא לא חרא בנאדםם בקרוב תגלה למה.. ובקשר לאביטל והמנהל.. באמתמוזר נכון?!חחחח אולי יוםאו מחר אני יפרסם את הפרק הבא מעכשיו החלטתי3פרקים בחפר"י אחד טוב נו 2-3.. מה עםאהבה חרוטה בנשמה?! ומה אתה אומר על הפרק הבא המשפטים האחרים למשל הראשון השני והרביעי?! ומ בקשר לגדי ומלנה?
 
אין לי מושג מי אומר למי../images/Emo122.gif

בשאר המשפטים
לא ממש התעמקתי בגדי ומלנה
אבל אני אחשוב עליהם יותר בפרקים הבאים, אם את מזכירה
מעניין למה את אומרת ששובל הוא לא חרא של בן אדם
 
אם היית קורא טוב על הדמויות היית מב

+מבין לשובל קרא אסון בגלל זה הוא נהיה כזה..המשך יבואו חחח
 
ענו למעלה ../images/Emo8.gif ../images/Emo142.gif../images/Emo95.gif

חברי פורום רבלה יוצרים
ולמה אתם לא קוראים את הנובלות בכותבים פה?~
 

ApharseMon

New member
../images/Emo28.gifטלנובלה חדשה- המרד.

פרק 1 "היחס הזה לא מקובל עליי" אמא שאגה בטלפון מהמטבח, התקרבתי קצת מסקרנות והצמדתי את הראש לקיר. "הנגר לא הגיע אלינו כבר שבוע, בכל יום הוא אומר שהוא יבוא למחרת. זאת חוצפה לשמה " היא התפרצה , ואני געשתי מבפנים. הרגשתי שנמאס לי ממנו, מהנגר . נכנסתי לחדר לקחתי מהיד של אמא הנדהמת את הטלפון והלכתי בצעדים גדולים לחדר שלי, סגרתי את הדלת ואמרתי "סליחה אדוני, אתה קיבלת את הכסף, תעבוד! אם לא נתבע אותך, מחר אתה פה . סגור" ניתקתי את הטלפון וסגרתי. המצב הזה היה רק אחד הפעמים שהרגשתי את הדם עולה לראש, את הידיים מתחממות והרגשתי שאם אני אשתוק עכשיו אח"כ אני אתלוש את כל העשבים מהגינה במכה אחת. למשל ביום ההולדת של אשלי , שלבשה מכנס עור קצרצר וורוד, חולצת בטן לבנה והמון סיכות ורודות ונוצצות כשהיא התקרבה אליי בצעדים שמנסים להרחיק אותי ואמרה "הגיע הזמן ללכת הביתה, עכשיו מתחילה המסיבה האמיתית . עם האנשים האמיתיים" והחברה שלה , טאינה הפילה עמדה לידה ועשתה פרצוף של שעון ואמרה "נו, לכי." לקחתי את הפחית ושפכתי אותה לתוך החולצה שלה. היא שאלה מה עשיתי ועניתי לה, שבגלל שזה עגול וירוק [היא לבשה בגדים ירוקים לצערה.] חשבתי שזה פח. זה הרס את המסיבה לאשלי, כשטאינה השתגעה בכל הבית וחיפשה מגבת. אין ספק שהייתי מרדנית, מרדנית מלידה. אפילו כשהיינו הולכים בשוק והמוכר היה צועק על אימא, הדם היה עולה לי לראש והייתי מפעילה את העגבניות אל הרצפה ואומרת במתיקות "אופס." עד כדי כך בתמימות, שאפילו אימא האמינה. אני לא מרדנית בשביל הפוזה, אני חושבת שזאת תכונה שאי אפשר להיפטר ממנה, זה כמו מחלה שיכולתה להביא את חותמה, וגם לגרום לצרות להתעורר. אמא דפקה בדלת , אז פתחתי אותה ושאלתי מה היא צריכה. "אני באמת מקווה שזה לא יבריח את הנגר! זה לא היה בסדר. " היא הסתכלה במבט מאשים וקפוא ואז לפתע ריככה את מבטה ואמרה "אבל זה היה מגיע לו" צחקקה וחיבקה אותי. תגיבו, אני אשמח.
ספוילר לפרק 2.
מישהו מהמשפחה מת וגורם לערעור רב. :\
 
למעלה