ילדים זה כאן

תמי29

New member
בשביל זה אנחנו שנים....

זה גם 2 אנשים חושבים וכל גידול הילדים היא דרך ניסוי ותהיה. פעם מצליח ופעם לא....
 

nubi

New member
../images/Emo24.gif

וכרגיל אני משביתת שמחות... היום קנינו "גליגם" שדומה מאוד ל"גליכל". מה אני רוצה להגיד? שאלו שתי תמיסות מרגיעות (אגב, אני רוצה לחקור את הגליגם הזה ולראות ממה בדיוק הוא מורכב). כך שממש לא נראה לי שיש קשר לשיניים. מאוד מאוד נדיר ששיניים תבקענה בגיל כל כך מוקדם. את השיניים רואים כבר מהלידה (כתמים לבנים על החניכיים) אבל בקיעה לוקחת הרבה מאוד זמן... אולי גזים? בכל מקרה, אל תאשימי את עצמך. אין לנו שום מושג למה הקטנים צורחים. אני רואה את שי ורואה כמה רע לה-וחסרת אונים: לא יכולה לעזור לה. זה נורא, אבל אין מה לעשות-קשה להיות תינוק...
 

אפרת12

New member
מאוד כועסת עליך../images/Emo70.gif ../images/Emo123.gif

כי את מיסרת את עצמך סתם
... איך יכולת לדעת
אני לפני כמה שבועות נתתי לסיון טיג'ל כי חשבתי שזה שיניים ובסוף הסתבר שהבטן הציקה לו שוב עם היציאות הקשות שלו. אז הרגשתי קצת אידיוטית כי רק במשפחתון עלו על זה ואני לא הבנתי אותו. מה לעשות שיש לנו איזו בעית תקשורת קלה איתם - אנחנו פשוט לא מדברים את אותה השפה
ולא רק זה - אלא שהם יותר סתגלנים מאיתנו ובמקום שאנחנו נלמד לדבר בשפה שלהם, הם מתחילים בסופו של דבר לדבר בשפה שלנו. לא מתסכל
אל תכעסי על עצמך - לפעמים אנחנו מצליחות להבין. למען האמת, ברוב המקרים אם מישהו מצליח זה אנחנו. ויש מקרים שמישהו אחר רואה דברים שאנחנו לא מצליחות לראות. ככה זה, ואין מה להתיסר על זה. רק להמשיך להיות קשובות.
 
חכי שהיא תהיה בגיל ההתבגרות...

תראי כמה אז את לא תביני מה יש לה... נכון, חוסר האונים של היום גורם לרגשי אשמה שאם היית מבינה מהר יותר, אולי היית פותרת את הבעיה יותר מוקדם, א ב ל את מרגישה ככה רק כי זו הפעם הראשונה שזה קורה לך (וואו - כ"כ הרבה זמן אחרי שנולדה - ועד עכשיו הכל היה בסדר... אצלי זה לקח בפעם הראשונה שלוש דקות וכבר לא ידעתי מה יש לה) אז תתעודדי וקחי בפרופורציות הנכונות. את לא גרמת לה שום נזק. ככה היא תלמד שגם לה, כמו לכל הילדים, יש אמא פולניה - גם אם לא. והכי חשוב, ברצינות עכשיו, תרגעי ותביני שאין אמא מושלמת לגמרי, והלוואי שזו תהיה הטעות הכי גדולה שתעשי איתה כל החיים.
 
תפסיקי, את אמא נפלאה

קשה עד בלתי אפשרי להענות ולאתר את כל הצרכים שלהם. גם לי קרו מצבים דומים והתחושה היא אכן קשה, אבל הדבר היחיד שניתן לעשות הוא לנסות ללמוד להמשך: לא להתקבע על תסריט אחד, ולנסות תמיד אופציות פחות סבירות. מבחינתה, את היית איתה, נשאת אותה על ידייך והיית אמפטית. זה המון. החליפי את הכעס על עצמך בסלחנות ותתחילי יום חדש ובריא
 

niritcat

New member
שלא תדעי כמה פעמים זה עוד יקרה!

אין מה לעשות, זה בא עם התפקיד. אצלי כבר קרה לפחות שלוש פעמים שהלבשתי אותה בלילה קל מדי/חם מדי, ורק אחרי שהיא התעוררה 6 פעמים בצווחות, קלטתי את המסר (כשמתעוררים כל כך הרבה פעמים קשה כבר לחשוב...). זה בנוסף לפעם שהעפתי אותה בטעות בתוך העגלה במורד 4 מדרגות לרצפת בטון...
והיא רק בת שנתיים. מזעזע לחשוב מה אני עוד אעשה לה... ובמקומך, גם אני מייד הייתי מניחה שהילדה בטראומה. טוב שיש עוד מישהו בבית (שישן מספר סביר של שעות בלילה) שנותן חוות דעת נוספת.
 

RAVIT CARMELI

New member
יהיה בסדר

קודם כל את לא צריכה לכעוס על עצמך, זה טבעי שאנחנו ההורים לא תמיד יודעים למה המתוקים שלנו בוכים, אם הם יכלו לדבר זה היה הרבה יותר קל אבל אנחנו לומדים כל יום משהו חדש עליהם ואני בטוחה שעכשיו את יותר חכמה.
 

פשושולה

New member
גם לנו התחילו שיניים... ועדן עוד לא

בת 3 חודשים, ורק התנפלה על היד של בעלי האומלל ולעסה לו אותה שעה... וכל האנשים אומרו לי שלא יכול להיות שזה זה למרותץ שהיא מריירת בטירוף כבר שבועיים...
 

RVR

New member
היי..מישהי מכירה את החנות

"רהיטים מצוירים" בקיבוץ גבעת השלושה?? היינו שם אתמול ויש להם דברים ממש יפים (שידות,מיטות וכו') רציתי לדעת אם מישהי ביקרה/קנתה אצלהם? תודה
 

sipor

New member
היום הראשון בעבודה= לא משהו...

שלא תבינו נכון.. כולם שמחו וגם אני ומלא עבודה מונחת ומחכה לה לאחר כבוד במשרד.. זה לא מה שמתסכל.. הכי נורא קרה.. המשפחתון התגלה כזוועה אחת גדולה.. שמתי אותה בבוקר והייתי מאוד רגועה כי באמת הם זוג אחלה.. אבל לא יכולתי יותר וחזרתי מוקדם יותר ממה שהייתי אמורה (2 במקום 5 ) זה נראה לי מספיק ליום הראשון ואז הגעתי בדיוק כשיש להם צוהרון, הם אמרו לי שיש להם 3-4 ילדים בצהרון.. ולהפתעתי גיליתי בית הומה ילדים בני 6-9 משהו כמו 30 ילד !!! התינוקת שלי סגורה בחדר ממד וכל הילדים שואגים וצועקים (איך זוג יכול להשתלט על קטע כזה.? ומי אחראי שלא ירמסו אותה? יפגעו בה? או סתם ידביקו אותה במליון ואחד מחלות ?... אני בהלם... עכשיו אני באמת בבעיה ! ודרך אגב.. הילדה מרגע שחזרה משם שקטה מידי לטעמי, ואני לא מחפשת בעיות מתחת למה שיש, יש לה פרצוף מבוהל והיא שקטה פחד לא מוציאה הגה, בד"כ היא מקשקשת וחייכנית !!!.. תאמינו לי בא לי לבכות.. איזה יאוש.. אני אובדת עצות.. הולכת להתקשר לכל העולם ואישתו לעזרה.. לשם היא לא חוזרת.. אוף.. איך שבא לי לבכות.. חבל לכם על הזמן!!!
 

POOH*

New member
מצטערת לשמוע....

כלומר שמחה לשמוע שבעבודה הלך טוב.. אבל מצטערת מדא לשמוע על המשפחתון... מה שכן - טוב שגילית מהר והוצאת אותה... ומקווה שהפיתרון הבא יהיה מוצלח יותר.. ואם אני יכולה לעזור איכשהו רק תגידי.. POOH
 

sipor

New member
את מקסימה !!!

אני בודקת אפשרויות חליפיות... תודה על ההצעה, אקח לתשומת ליבי
 
אוי! מה תעשי מחר? אצלי היה ../images/Emo4.gif

אוי סיפור - כמה קשה! מזל שלפחות תפסת את זה מייד. יש לך פתרון למחר בבוקר? אני כתבתי עדכון על היום הראשון גם בשירשור מאתמול - אבל כדי שלא תגידו שלא ראיתן, הנה הוא שוב: היה חצי חצי: חצי שמח - כי היה יופי במשרד וכולם שמחו איתי ואני איתם - ואני אוהבת לעבוד שם והייתי בשלה כבר לחזור לציוויליזציה. חצי עצוב - כי יובל לא מסכימה לקחת בקבוק והמטפלת קיבלה עצת אחיתופל מאמא בגינה ושפכה חלב שאוב כי "עמד בחוץ כבר שעה" - ולא התייעצה איתי - והכינה ליובל מטרנה - שגם אותה סרבה לאכול - וחיכתה לי עד 1300 שחזרתי וינקה מאז כל שעה עד 1630 - ושתינו די מותשות (מזל שהמצברוח שלי בסדר ואני יודעת שזה שלב ויעבור - אבל איך ומתי???) הלוואי שמחר תסכים לבקבוק. הלוואי הלוואי הלוואי - אז הדברים יהיו כמעט מושלמים. בניגוד לפיצית של סיפור, יובלי לא שקטה כל היום ורוצה רק ידיים - ולינוק ולישון - כאילו עצבנית. אני דוקא סומכת על המטפלת, אבל אנחנו תשושות.
 

משוש30

New member
הסיפור שלך בכל זאת יותר אופטימי!

יש בפורום הנקה או הורים לתינוקות דף הנחיות למטפלת כולל טיפול בחלב שאוב! תדפיסי ותתני לה. אין מנוס מטעויות בהתחלה אבל אם המטפלת טובה הדברים יסתדרו. מקווה שיובל תתחיל לקחת בקבוק במהרה. אני גם מאמינה שזה יקרה. בסופו של דבר היא תבין שזה המצב ותתחיל לאכול. היא לא תרעיב את עצמה לגמרי. יהיה טוב!
 

משוש30

New member
מה??? לא יאמן! מזל שחזרת מוקדם

נראה לי שגם אני אעשה את זה למטפלת שלי (ובכלל כל מי שיש לו רעיון איך לעלות על דברים כאלה חוץ מלהגיע בהפתעה ספרו!!!) מה הם אמרו על זה? בכלל דיברת איתם או פשוט חטפת אותה וברחת? שולחת לך המון חיבוקים ומקווה שתמצאי משהו טוב במהרה. יש מצב למטפלת? לפחות עד שתמצאי משהו באמת טוב? שמעתי שיש מקומות בהם ההורים הציבו מצלמת אינטרנט...אם אני מוצאת מקום כזה שם אני שמה את מתני. שידעו שיש פיקוח ושאני אהיה יותר רגועה... אוף אני לא נרגעת, ישר מעלה את כל הפחדשים ההכי גרועים!
מקווה שתצליחי להסתדר
 
../images/Emo32.gifאל תרגלו אחרי המטפלות../images/Emo70.gif

זה מראש מעמיד את מערכת היחסים שלכם עם המטפלת במצב לא נעים, אתם משדרים לה שאתם לא סומכים עליה. נכון, גם הבת שלי נמצאת אצל מטפלת וגם הילדה הגדולה היתה אצל מטפלת. בכל השלוש שנים שהגדולה היתה אצל מטפלת בחיים לא יצאתי מהעבודה מוקדם או שלחתי אנשים שיבדקו מה קורה שם. כשרציתי התקשרתי ושאלתי מה נשמע. כנ"ל עכשיו עם הקטנה. חשוב לסכם עם המטפלת שאתם רוצים שהיא תהיה זמינה בטלפון כל הזמן ואם היא יוצאת לטייל עם הילד - להודיע לכם על כך לפני שיוצאים מהבית. ולגבי המקרה האמור - להוציא מיד את הילדה מהמשפחתון. חתמתם איתם חוזה לפני שהמטפלת התחילה לעבוד
האם היא התחייבה למספר מסויים של ילדים במשפחתון
 

משוש30

New member
נכון אבל איך נדע?

הנה לך סיפור טרי מהתנור של סיפור של זוג שנראה נחמד שאפשר לסמוך עליו היא לא באה לרגל ותראי מה היא מצאה! אז מה? נכון שהיא נראית לי נחמדה ואמינה אבל איך אני אדע? זה לא עניין של נעים לא נעים זה הילד שלי!!! אז איך אפשר לעשות את זה שלא יראה שאני חושדת או בודקת אבל בכל זאת להיות בטוחה? למי יש רעיונות?
 
זה בדיוק מה שמטריד ../images/Emo4.gif

אמא שלי היתה אומרת : "לסמוך בעיניים פקוחות". למרות שאני אוהבת וסומכת ומכירה את המטפלת - אלו עדיין ידיים זרות - ואני אף פעם לא אהיה שקטה ב100%, עם כל האהבה והביטחון - הרי הבעיות הכי קשות הן כשלא מאמינים שמשהו רע קורה - הרי אף אחד לא שם את הילדים שלו במקום שהוא מראש חושש שלא יהיה טוב להם - אלו תמיד דברים שמגלים לאחר מעשה. אין לי תשובות טובות.
 
תוכלי לראות שמשהו לא בסדר גם

בהתנהגות של הילד. אם לא טוב לתינוק - הוא ישדר לך את זה. ההתנהגות שלו תשתנה. חברה שלי גילתה שהבת שלה לא מאושרת במשפחתון מפני שהילדה יום אחד הפסיקה לחייך. זה הדליק לה מנורה אדומה והיא מיד הוציאה את הילדה מהמשפחתון. הכניסה אותה למסגרת אחרת והילדה חזרה לחייך ולפרוח. אני לא בודקת את המטפלת באמצע היום לא בגלל שלא נעים לי, אלא בגלל שאני סומכת עליה. נקודה. היא יודעת גם שאם במקרה אני אגיע מוקדם ואראה משהו שלא מוצא חן בעיני - היא תפסיד אותי ואת שאר הבנות במשפחתון וגם המלצות עתידיות. ההפסד כולו שלה. תבינו, אין לי אינטרס לשכנע אתכן לשום כיוון. אני רק טוענת שצריך מינימום של אמון הדדי ביניכם לבין המטפלת. מטפלת שתדע שהיא תחת ביקורת ופיקוח מתמידים - הדבר עלול להתבטא בעבודה שלה עם האוצר שלכן.
 
למעלה