Judaísmo Talmudismo No es bíblico

שהתורה לא בשמים זו לא דעה

אלא עובדה. השאלה אינה אם פוסקים הלכה על פי בת קול, אלא כיצד אנו פוסקים הלכה מתוך התורה שבארץ. גם קראים אינן טוענים שהיא בשמים. הם חלוקים פשוט לגבי צורת הקריאה של הטקסט.
 
לא זו הבנתי.

הרמב"ם הרי כותב שיש בפיך ויש ובלבבך. יש מה שיכול להיות בלבבך אך מליבא לפומא לא יכול להיגלות וכל זה קרוב אליך הדבר מאוד.
 
לא זו הבנתי.

הרמב"ם הרי כותב שיש בפיך ויש ובלבבך. יש מה שיכול להיות בלבבך אך מליבא לפומא לא יכול להיגלות וכל זה קרוב אליך הדבר מאוד.
 
תתפלא..

אבל הסיפא של דבריך מקובלת עליי לחלוטין הן מבחינה לוגית, ובוודאי מבחינה הלכתית, שכן "אם ראשונים כמלאכים וכו'..

היא אינה נוגעת כמובן למחלוקתנו הפונדמנטלית, ואני טוען שלהיפך היא הנותנת, אבער מכל מקום, ודאי הוא כדאמר רבי חגי בשם רבי שמואל בר נחמן, 'הראשונים חרשו וזרעו ניכשו כיסחו עידרו קצרו עימירו דשו זרו בררו טחנו הרקידו לשו קיטפו ואפו, ואנו אין לנו פה לאכו'ל (ירושלמי מסכת שקלים ה הלכה א).
 
זכור ושמור

"אמר רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא א"ר יוחנן כותבי הלכות כשורף התורה והלמד מהן אינו נוטל שכר" [תמורה יד, ב]

"'כתוב לך את הדברים האלה', אלה הדברים אתה כותב, אבל אין אַתה כותב הלכות"

"מפי סופרים ולא מפי ספרים"


בבתי מדרש בימינו לומדים את הלכתם של ראשונים ולא את שיטתם של ראשונים, זו הצורה. תחת זאת, כפי שאני מבין את הדברים, צריכים ללמד בבתי מדרש את המידות שהתורה נדרשת בהם, דקדוק, תחביר, הקשרים ספרותיים, תורת המשפט וכד', וכך לגשת אל המקראות. היהדות צריכה לחדש 'אג'תהאד'.
 
זה לא פשוט כל כך

על אף שעקרונית אני מסכים לדבריך, שכן שיטתם של ראשונים מעניקה לדורות את האוטונומיה הזו: "יפתח בדורו וכ'ו".. יחד עם זאת טענתו של החזון אי"ש עומדת וניצבת ולא ניתן להקל בה ראש. לא ניתן.
 
אני האחרון

שיקל ראש בחזון אי"ש. עם זאת, אינני מחויב כלל למסקנותיו. הוא אחד מחכמי ישראל, כמובן, ונקבל ממנו את הטענות התקפות, ונדחה טענותיו המופרכות. לא נישא פנים לאי"ש.
 
דיברתי על טענתו..

ופחות על גדולתו (שכן, ברי כי תנא הוא ופליג) כפי שהובאה באיגר'ס, בנוגע להתקנת צום או תפילה לציון יום השואה..


"...ואיך נעיז פנינו דור שטוב לו השתיקה – להרהר כזאת לקבוע דברים לדורות, והרי ההצעה הזאת מעידה עלינו כמתכחשים בכל חטאתינו ושפלינו, בזמן שאנו מלוכלכים בעוונותינו ובפשעינו, דלים ורקים מן התורה וערומים ממצוות, אל נא נעבור לגדולות ממנו, נחפשה דרכינו ונשובה, וזוהי חובתינו כמו שנאמר 'הלא זה צום' וגו' (ישעיהו נ"ח, ו) ..".
(אגרות חלק א סי' צ"ז)

זוהי טענה כבדת משקל - העם היהודי שלפני 4 דורות זה לא העם היהודי שלפני 5 דורות, את מה שהחת"ם סופר הזהיר, התקיים במלוא הדרו בדור הזה ממש, אשר רובו ככולו של העם היהודי לא רק שאינו שומר תורה ומצוות, אלא אינו מעוניין לשמור תורה ומצוות. זו טענה, טענה. יחד עם זאת, אני אישית, דעתי, עוד לא ברורה לעומקה בנושא הזה. אני יכול לומר לך שאני די מסופק, אם כי אני נוטה לדעתך..
 
העם היהודי ... שאינו שומר תומ"צ

=תרתי דסתרי. העם שאינו שומר תומ"צ אינו העם היהודי. לכן מה שצריך זה להתבדל ולא להפוך למעמד כוהני בעם זה.
 
זה לא תרתי דסתרי

איברא נכון שהעם היהודי מבחינה מושגית כבר אינו מחזיק ביהדות - יחד עם זאת בתודעתו הוא עדיין העם היהודי, כשם שתודעת כל עם היא זו שמגדירה אותו .. המהרי"ל מאריך בזה מאוד ונראים דבריו. השאלה כמה זמן הוא ימשיך להחזיק בתודעתו זו היהודית, אני חושב שתוך דור אחד או שניים מרבית העם היהודי היושב בציון יגדיר את עצמו כישראלי - והסיבות שזה לא יקרה או קורה בצורה מסיבית בדור הנוכחי - הוא בשל הסיבות הפוליטיות שהגדרה כזו נושאת בחובה. במידה וייפתר העניין הפוליטי איך שייפתר, ולהגדרה "יהודי" לא תהיה נפקא מינה
פוליטית, אזי הרוב יעדיף לדעתי להתגדר בישראליותו יתר על יהדותו.
 
עם יהודי = מילים חסרות תוכן מבחינת ההלכה

ההלכה לא מכירה ביהדותם ולכן השם שהם נותנים לעצמם חסרת משמעות מבחינה הלכתית.
 
ההלכה גם לא מכירה במציאות הומוסקסואלית

ואין זה אומר שאין הומוסקסואליים..
 
לגבי זה קצרה בינתי מלהבין את דעת המהרי"ל

שכן הוא הסכים שזה אסור אלא שהוא טען שהם מצטרפים למניין. מי טען שהם לא מצטרפים למניין? וכי צריך איזושהי רפורמה הלכתית בשביל זה? דווקא מחללי שבת לא מצטרפים וגם מבחינה מטא הלכתית אסור לייחס משמעות דתית לתופעה שאינה דתית (זה שאתאיסטים מכנים עצמם בשם ישראל)
 
למעלה