Judaísmo Talmudismo No es bíblico

העם שומר מצוות

מי יותר מי פחות. כך תמיד היה. מי שפרק מעליו לחלוטין עול תורה ומצוות, ואני מטעים - לחלוטין, מוציא עצמו מהכלל. זה פשט דברי התנאים "לפי שהוציא עצמו מהכלל כפר בעיקר" וכו'

גם העם שחי היום אינו העם שחי כאן לפני שבוע, ואינך יכול להיכנס לאותו נהר פעמיים וכו'
 
פוק חזי עמא דבר

רוב העם היהודי, בארץ ובנכר, אינו מעוניין לשמור מצוות ואני מטעים את המילה אינו מעוניין לשמור מצוות. הוא יכול לומר לך אני מאמין בכך וכך, אך אינני מוכן לקבל כך וכך. זוהי כפירה בעיקר. כפירה בעיקר. כפירה בעיקר. אפילו לא מוכן לקבל תקנה אחת מתקנות חז"ל - בדגש - לא מוכן - הרי הוציא עצמו מן הכלל.

בכל הדורות כולם היו יהודים אשר לא האמינו ולא קיימו מצוות - אם מפאת מומר לתיאבון או להכעיס ועדיים לא הוציאו עצמם מן הכלל, אך עד לפני כמאתיים שנים - לא היה קולקטיב אחד שקם ואמר אין יהדות זו יהדות, אלא יהדות יכולה להיות אחרת ממה שפירושה חז"ל. זה לא היה. זה קרה במאתיים השנים האחרונות, הרבה מאוד בשל סיבות שאתה מטיף להן גם היום (שאם יש יהדות מרכזית אחת נבחרה או התקבעה מתוך מספר יהדויות קודמות, אפשר שיהיו עוד כמה במהלך הדורות, ולכן לא חשבתי שהבנת אז כמה מסוכנים הם דבריך לאדם המאמין).

אני יכול להכנס לאותו נהר אלף פעם ועדיין להיוותר אני - אשר לנהר......
 
<>

לא חייב לקבל תקנות חז"ל כדי לקיים מצוות. ישנם יהודים רבים שחייהם חיים יהודים טובים, והם כלל לא דתיים לפי ההגדרה המקובלת. זו טענתי מלכתחילה: ישנן יהדויות רבות. אלו שמומרים להכעיס, או המבזים את התורה, דינם שונה.
 
אם יהודי

כל יהודי - טוען אני מקבל את תרי"ג מצוות כולל כל תקנות חז"ל, אבל אי אפשי ואלא אקבל לעולם את דין מוקצה בכרמלית, כפר בעיקר!!!!
 
טוב

זה כבר לא ההגדרה של כפירה בעיקר אפילו לדעת חז"ל והפוסקים. מאיפה הבאת את זה?
 
טוב..

רמב"ם משנה תורה פ"ג הלכה י"ז

".. שלושה הן הכופרים בתורה: האומר שאין התורה מעם ה', אפילו פסוק אחד, אפילו תיבה אחת--אם אמר משה אמרו מפי עצמו, הרי זה כופר בתורה; וכן הכופר בפירושה, והיא תורה שבעל פה, והכחיש מגידיה, כגון צדוק ובייתוס; והאומר שהבורא החליף מצוה זו במצוה אחרת, וכבר בטלה תורה זו..".


רמב"ם משנה תורה הלכות תשובה "שניים הן המשומדים: המשומד לעבירה אחת, והמשומד לכל התורה כולה. המשומד לעבירה אחת--זה שהחזיק עצמו לעשות אותה עבירה בזדון ונתפרסם בה והורגל, אפילו הייתה מן הקלות, כגון שהוחזק תמיד ללבוש שעטנז או להקיף פיאה, ונמצא כאילו בטלה מצוה זו מן העולם אצלו--הרי זה משומד לאותו דבר: והוא, שיעשה להכעיס.."
.
בכורות דף ל' ע"ב
גוי שבא לקבל דברי תורה חוץ מדבר אחד - אין מקבלין אותו. ר' יוסי בר' יהודה אומר: אפילו דקדוק אחד מדברי סופרים" (ועין ברא"ש, הר"ן והרי"ף על אתר)

רמב"ם: "אין מקבלין גר תושב אלא בזמן שהיובל נוהג, אבל בזמן הזה אפילו קיבל עליו כל התורה כולה חוץ מדקדוק אחד אין מקבלין אותו"
 
<

אני מתפלא עליך. כיצד אתה מערב בין דיני גר תושב לדיני ישראל?

לגבי ההלכות בהלכות תשובה [אגב, זה הלכה ח, לא הלכה יז], ברור לך שאליבא דהרמב"ם המימרה של ר' יהודה [ואמרי לה ר' נחמיה] בבבא בתרא טו, א איננה מורה על כפירה. אני מזכיר לך שהרמב"ם נהג לפסוק מבחינה מעשית כשיטת המהר"י מגאש, דרהט אבתריה דהרי"ף, לפיהם גם פוקר מישראל,- אע"ג דלית ליה יראת שמיים - שדן דינו דין, ודבר זה לא ייאמר על הפסול. בנוסף, הרמב"ם דייק בלשונו ואמר והוא שיעשה להכעיס, משמע מתי שאין כוונתו להכעיס דינו שונה, וזה בדיוק מה שטענתי . מה גם שהרמב"ם בעצמו סייג דבריו בהדיא בממרים ג, ג ע"ש.
 
הפעם היית צפוי, ידידי

ידעתי שזה מה שתטען, והרי זה ברור שאם אלו תנאי הקבלה - הרי שהם מוכרחים שיהיו דיני ההגדרה. העובדה שראשונים ואחרונים, כפי שהבאת קודם, הוא מסיבות לא מושגיות - אלא לצורך "שכנוע" להודיע אותם, וכו' "שמא יעשו תשובה".. אבל ודאי אם הם יודעים הכול, וכופרים, אפילו בדקדוק סופרים, משומדים ייקרא להו.



אגב ממליץ לך בכל פה לקרוא את עבודת הדוקטורט של ד"ר משיח על הפילוסופיה של ההלכה אני יודע שהיא נמצאת באוניברסיטה העברית במאגר שם. אתה תאהב אותה. בטוחני
 
כשם שחכמים היום לא טוענים שזהבה גלאון

אינה יהודית. הם טוענים שגם גלאון וגם צדוק הכהן כופרים בתורה.

אגב מכיוון שאתה אוהב מידע רב - יש תשובה ביבילוגרפית עצומה של הגר"ע יוסף לגבי הקראים ביביע אומר חלק א'.. אשר הוא הכשיר אותם ודאי לבוא בקהל..
 
אכן. בממרים ג ג (וגם בהלכות ערוב)

נפסק בפירוש שיהודי לא חז"לי (צדוקי) הוא יהודי, וזה פסק התלמוד.
 
החזון איש היה איש אלוקים

אך כשגגה שיצאה מפי השליט הוא אחראי לעיוותים הגדולים של חרדות ימינו. הן להשלמה עם הלאומיות (פסקו אודות תינוק שנשבו) והן להאלהת הראשונים והגדולים. בכך הוא יצר חרדות שאינה מבוססת על התבדלות אלא על נבדלות מעמדית.
 
דווקא הוא פחות

שכן, הוא דפסק על תינוקות שנשבו.. הבריסקער רב היה הרבה יותר ניצי ממנו בעניין זה (אגב, רוב הרבנים בדור הקודם, תמך בבריסקער מאשר בו, אפילו הרב אליישיב) עד ימינו, הם לא מעלים לתורה בפרשת זכור דתיים לאומיים. אפילו רבנים גדולים מאוד מאוד. הם פשוט לא מעלים, והם דווקא מבית היוצר הבריסקאי..
 
דווקא בגלל שהוא זה שטיהר את השרץ הלאומי

ע"י הפסק של תינוקות שנשבו הוא הפך את הציבור החרדי מציבור מתבדל למעמד של כוהנים בעם חילוני
 
זוהי תופעת לוואי

מוכרחת מבחינתו, שכן אם לא, הוא היה מפריש עוד בשנות החמישים חצי מהעם כלא יהודים. נו, אם הוא היה עושה כן, לא היו מתייחסים אל החברה הזו ככהונים נבדלים? - בעלי גזע מורם מעם, האומר לאביו ולאימו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר, הוא הוא לוי...?
 
היה הוא לוי במובן החיובי

ולא במובן השלילי של מתן שירותי דת (כמו להגן על מדינתם בתורתו) לעם חילוני
 
למעלה