Judaísmo Talmudismo No es bíblico

ואגב.. השכלתי חסרה מאוד מאוד

ולא על דרך הענווה אני אומר - אלא בפירוש אני אומר לך שמה שאני יודע, או חושב שאני יודע, זה כאיין וכאפס לעומת מה שאחרים יודעים בתחומיהם הקונקרטיים.. אני מלקט לקוטי, מפזר פזורי. הא סכין, הא שולחן - ואין מה לאכול..
 
הרי בהדיא דלהחזו"א יש איסור "לא תחנם"

בהחזרת שטחים מתינוקות שנשבו למוסלמים וכדעת הלובאוויטשער (ולאו מטעמיה) והיפך דעת מרן הרב שך. זו התוצאה של המצאת תורה נוספת לצד ההלכה בשם "השקפה".
במחשבה שנייה אני לא בטוח שאילו ל' היה לומד בישיבה הוא היה יודע להתנסח הלכתית. ומרן הרב שך יוכיח...
 
הלכה: לא תחנם לא שייך בישמעאלים

דעת החזו"א שונה. דעת רוב הפוסקים אינה כך, וזוהי הלכה. כשם שיש יותר מתירים, ראשונים ואחרונים, לאכול עוף בחלב, ובכ"ז קיימא לן שאסור לאכול עוף בחלב - על אף שיש דעת מתירים. בתרינן אחרי הרוב.

עניין לא תחנם לא קשור בהשקפה - אלא בהלכה - האם באלו המקלים על עצמם ז מצוות בני נוח, שייך בהם עניין זה או לא - וכמדומני שמלבד החזו"א, איחן דעה המתירה זאת. מומלך ביבלוגרפית לקרוא את יב"א של הגר"ע, המביא פריסה רחבה מאוד של כל הראשונים והאחרונים בעניין זה. אין ספק שהחזו"א זו דעה יחידאה.

(והגילוי דעת בשנת 2005, שכבר נודע כזיוף דתי לאומי פר-סה, ביום בו הופץ, בה חתומים מקצת הפוסקים, הוא אחד הדברים החמורים ביותר שעשו אלו האחרונים, וכבר נרעשו ראשונים ר' חיים, הגר"נ קרליץ, והרב אליישיב על עניין זה)
 
לא רק.

גם אלו שאינם מתירים אותה, סב"ל שהישמעאלים אינם עובדי ע"ז. הם לא מתירים אותה בשל סיבות נוספות, בדיוק כמו שהחזו"א לא הסתפק רק בכך.. יש לו תשובה מעניינת מאוד שם בזרעים..
 
טענתו של המהרי"ל שהמדינה החילונית היא בשר

חזיר שההלכה לא מתייחסת אליה נסתרת מפסק החזו"א שאף אחד פה לא חילוני אלא כולם אנוסים שהמהרי"ל עצמו נתן לו יד בקביעתו שמחלל שבת מצטרף למניין. ובכך סתר המהרי"ל את עצמו.
אין שום קשר בין ההלכה בשכ"ט ל"לא תחנם". זו הלכה פרופר של "וחי בהם".
 
בהחלט

ולכן, לא שייך כאן ריבונות, או משהו מעין זה..

עניין לא תחנם שהזכרתי היה המקור של הדברים שהבאת מהתלמוד ופרש"י עליו.
 
לצערי

גם המהרי"ל לא ידע להתנסח הלכתית. וזה פשע בל יכופר להוריו שלא שלחוהו ללמוד בישיבה
 
והמפורסמות אינן צריכות ראייה

זה ודאי. אדם שכתב את רוב הערכים המשמעותיים באנציקופה"ע - והיה מצוי בעולם המדע וההגות היהודית לדורותיה, ואיצ"ל
שידע הוויות מריל סטריפ, אפלטון, פלאנק וחרל"פ - לא יכול היה לדעת, כשם שאף בן אנוש לא היה יכול לדעת, הלכה על בוריה. גם הרמב"ם אילו היה חי בימינו, עם כל התפתחות האסטרונומיה, הפיזיקה וכיו"ב, לא היה כותב את מו"נ והיד החזקה. זה או זה או זה.

יחד עם זאת - אין להתבלבל: "מידע איננו ידע" (אינשטיין). למרות שלא היה לו מידע רב על עולם ההלכה (והוא שגה רבות - בר אוריין הזכיר לא מזמן את הפירוש המעוות שלו על התו'ס ביבמות ואין צורך לומר שאני פתחתי את שהותי בכלל במקום הזה בהודעה ובתמיהה על חוסר ידיעתו המוחלטת בנוגע לתקופת ממלכת חשמונאי -הלכתית לא היסטורית) הוא ידע את עקרונות ההלכה.
 
מה שעשה החזו"א לאשכנזים עשה הרב עובדיה

לספרדים.
אבל את החזון איש אני מעריץ שכן הוא הוציא מתוך ידיו לא רק את חזון איש יו"ד א' וב' אלא גם את חזון איש אמונה וביטחון, משא"כ לגבי הרב עובדיה כבר אמר המהרי"ל את דברו.
 
הגר"ע והחזו"א

הצד השווה שבהם - הלכה. ולא ראי זה כראי זה. החזון א"יש סברתו נתנה. הגר"ע בקיאותו נתנה. מבחינה זו - הגר"ע עדיף טפי על החזו"א שכם סיני ועוקר הרים - סיני עדיף. אני לא מקבל את ההבחנה האקדמית היום כאילו הגר"ע היה גם זה וגם זה. זה אינו. מעולם הגר"ע לא היה פוסק מתוך סברה. ויסל"ב היא הנותנת, שלא לדבר על ה'שיעורים'.

אגב, הגר"ע בעצמו סיפר באחד הפעמים כי הוא היה בביתו של החזו"א וראה שם "קצת ספרים" - והוא טען הגר"ע שאם החזו"א היה לו הרבה ספרים והיה רואה דברי ראשונים היה משנה סברתו. וזו הייתה טעותו של הגר"ע - שכן החזו"א פסק להלכה, שאין מקבלים ספרים שלא ראינו אותם אף אם מקורם תנאי. וזה קשור להרבה פסקי הלכה שונים שלו. ככלל - החזו"א היה יצירתי, קוהרנטי וסיסטמטי בכל הנהגותיו ודרכיו. הוא ממש ניתן לומר עליו "תנא הוא ופליג".

באמונה ובטחון, חוץ מלשונו היפהפייה החז"וא לא חידש דבר - אבל גם אמונה ובטחון וגם האיגר'ס הם תולדת הלוכה, ולא השקופה.
 
לא חידש דבר

בליל של הרס"ג, אפילו ריה"ל.. ר' ייונה, מסילת ישרים וכיו"ב


לגבי נפש החיים - טוב כאן נכנסנו לעניין רגיש מה דעתו של החזו"א על הקבלה - ואני ממש לא רוצה להכנס לזה. אין ספק שהגר"ח הקבלה הטעתהו, ואין צ"ל שהחזו"א לא החזיק מהקבלה הרבה, לא שלא קיבל אותה - אלא לא התעסק בה בכלל.

רק אומר לך בדרך רמז - שהוא העריץ את היעב"ץ....
 
למעלה