Judaísmo Talmudismo No es bíblico

אני מצטט

בלי דעה מוקדמת:

ר' חיים: "הרי ללובאוויטשער הייתה הלכה באו"ח סי' שכ"ט. הטוענת שריבונות על שטחים היא מצווה דתית הדוחה שבת. הסאטמערער ענה לו בדברי אגדה על ריב"ז (על הגאולה ועל התמורה) והרב שך ענה לו בהשקפה".

אשר: "איך למדים מההלכה הזו, על חילול שבת כדי להחזיק בשלמות הארץ: "עכו"ם שצרו על עיירות ישראל אם באו על עסקי ממון אין מחלחללין עליהם את השבת באו על עסקי נפשות ואפילו סתם יוצאים עליהם בכלי זיין ומחללין עליהם את השבת ובעיר הסמוכה לספר אפילו לא באו אלא על עסקי תבן וקש מחללין עליהם את השבת"..


שיניתי משהו ממה שכתבת?
 
ריבונות קשורה ל"וחי בהם"?

וזה לא השקפה פוליטית???

הרי בשנת 1948 עם הכרזת המדינה - מבחינת ה-"וחי בהם" אסור היה להכריז עליה - שהרי הייתה סבירות גבוהה מאוד מאוד, כפי שאכן קרה, שתוך שעתיים ימותו אלפי בני ישראל. אלא מאי? ההשקפה הכריעה בעניין זה.

וכנ"ל בימינו ממש - עת אני שומע אזעקה בכפר סבא בדקה זו, המקום של וחי בהם הוא בקנדה פר-סה, ואתה טוען לי זו הלכה מפורשת?

הרב שך שיראה מתנחל שערבי זורק עליו אבן בשבת - הוא הראשון שיחלל את השבת עבורו. זו הלכה. אבל דקה אחר כך הוא יגיד למתנחל, אם הוא ישמע לו, בוא לבני ברק, תהיה יותר בטוח. זו השקפה.
 
הרי ההלכה קובעת שבערי הגבול הוויתור על "קש

ותבן" היא סכנה ל"וחי בהם". לאמר אסור לאותו מתנחל לוותר על השטח שלו והוא חייב להילחם על המשך ריבונותו בשטח גם בשבת.
 
וככמו שאתה הבחנת ואבחנת

הלכה זו איירי בכל מקום, ולכן תוציא מהלקסיקון את המילה ריבונות. יש שטח שבו היהודים נמצאים, היא יכולה להיות אוטנומית, היא יכולה להיות בחסדי הצאר והסולטן וכו וכו'.. אני חי בשטח הזה, אני צריך להגן על שטחי מפני הצר הצורר אותי..

זה היה הוויכוח שלנו מלכתחילה.. "ריבונות" היא עצמאות - או יותר נכון מבחינה משפטית פוליטית- היא הסמכות העליונה והאקסקלוסיבית של ממסד (סמכות) פוליטית (קולקטיבית או יחדיאית, תלוי בשלטון) על שטח מסויים. וזה לא נלמד מההלכה הזו, ומשום הלכה. מה שנלמד הוא שבשטח מסוים שבו אני מתגורר, גם ללא עצמאות מדינית וריבונית, אני מחויב להלחם בצר הצורר אותי, גם אם הוא בא בעסקי תבן וקש.
 
חוץ מזה שאסור לאותו מתנחל לוותר על ביתו וגנתו

ואסור לך לפנות אותו. לכן כל מי שאינו מעוניין להשאיר אותו ולהעניק אזרחות לפלסטינים כן מסתבך עם הלכה זו. אא"כ הוא יטען שזה אמנם מסוכן אבל להשאיר אותו זה יותר מסוכן.
 
למה? זה מפורש! הם הרי באים על עסקי קש ותבן

קרי הם מעוניינים בביתו וגינתו ולו אסור לוותר להם שכן אם הם יהיו בעיירות ישראל שבגבול זה מסוכן.
 
עליך להבין

שהבעיה של הציונות אינה קדושת הארץ אלא קדושת העם. ולזה החזו"א נתן יד בפסקו. וגם ל'.
 
זה רק היה תוספת לפסק שלו נגד ההיתר

מדין צד במחלוקת בעניין זה. אם זה היה עומד רק על כך - הוא לא היה אוסר, נניח בדיעבד, היתר עסקה (שכן הפירוש שלו על הראב"ד שם הוא ממש סברה גרידא, שאין לה שום אחיזה). טבעו של פסק שמצרפים כמה דעות לאיסור והיתר - ולעיתים דעה שהבאת כדי להחמיר, במקום אחר תביא אותה כדי להקל.. וכך הוא בדיוק מקל בעניין יין נסך הבא מישמעאלים.. שהוא טוען שלא שייך בהו עובדי ע"ז...
 
בדיחה מוצלחת

יין נסך שנגע בו מלצר ערי אי הווה יין נסך או לאו.. ?

החזו"א פוסק להקל.. מדין שישמעאלי אינו עובד עבודה זרה..
 
בשביל ההשכלה שלך זה לא המצאה של החזו"א

אלא פסקצ הגאונים. והוא מותר רק בהנאה ואסור בשתייה כי איסור הנאה הוא רק משום שמא ניסך
 
את הדיון בגמרא המחל באבלט ורב

על שאלתו של הרא"ש המיתולוגית - משום בנותיהם - דרך הרי"ף, אם בישול מהני או לאו, וכלה בימינו ממש בין הגר"ע לרב אליישיב, למדתי בשנתי השנייה בפונב'ז'.. תודה על דאגתך להשכלתי..
 
טוב. סליחה שפגעתי בך לעניין השכלתך.

העניין הוא שזה לא קשור ל"לא תחנם" שהחזו"א בפירוש מחיל על מוסלמים
 
למעלה