טוב.. נענה לך לאט לאט
1. כן, דייב חזר להשתמש בסמים ובגד בעצמו כי הוא ידע שהוא כבר היה אמור למות מזמן עם כל הסמים שהוא עשה. אבל היתה לו ת'תשוקה (מכאן ההשוואה לנשים) לסמים ולכן הוא בגד בעצמו. לא עשיתי אףפעם סמים קשים, אבל להיגמל מהרואין זה לא תענוג גדול. קריזים, הזעות, בחילות וכו'... זה למה כאב לו הגוף. קאפיש? סבבה. 2. זה נכון שהוא ניסה להיכנס למיינסטרים, הוא ראה שקריפטיק היה הצלחה גדולה והוא רצה להמשיך בכיוון הזה. מה לעשות שריסק לא הלך כ"כ כמו שהוא רצה. אבל להגיד שהוא רצה למלא מיכסה? מה? הוא להקת פאנק של בני 15? כל שיר שם, בין אם תאהב אותו או לא, נכתב בשיתוף עם מוזיקאים בני זונות, מלוטש כמו יהלום. אחרי הכל זאת להקה רצינית. אתה יכול לא לאהוב. אבל מכאן ועד להגיד למלא מכסה... הדרך רחוקה.... ושוב. ריסק לא הצליח, אז הוא חזר ליסודות עם twnah, יש שם שירים די כבדים, בשילוב עם כמה בלדות. 3. תראה אחי. כל העניין במוזיקה הוא שכל אחד לוקח את זה לאיפה שהוא רוצה. תמיד חשבתי ש-this was my life הוא על כל האורח חיים הנרקומני שלו. אבל מסתבר שזה שיר על המע' יחסים עם החברה שלו, נראה לי דיאנה, ממנה הוא נפרד. אבל בכל זאת. אתה צריך להקשיב למילים, להבין ת'ראש שלו, ואז אולי תחשוב גם אתה ככה... כמובן שאתה לא חייב. 4. טוב. i'll be there זה בדיוק העניין, שמשו בדייב השתנה. אם עד אז "in my hour of need, ha, no u where not there". אז עכשיו "in my hour of need, u where there, always...." או קיי? דייב מוסטיין עבר הרבה בחיים שלו, וההתקדמות בחיים הולכת יד ביד עם ההתקדמות באלבומים.אני מבין מזה, שהוא השלים עם עצמו אחרי כל השנאה עצמית וההתמכרויות שלו במשך השנים. אתה לא יכול לצפות שבגיל 40 הוא ישיר אותם שירי מחאה כמו בגיל 20. הבנדם התבגר, השתנה. אתה יכול להגיד שאתה לא אוהב ת'שירים וזה אחלה. אבל להגיד שהוא בא למלא אלבום? כל מילה הלו יוצאת מהלב, בניגוד להמון אמנים אחרים... רוצה ציניות של - peace sells? תשמע ת'שיר blackmail the universe. רוצה ת'תסכול של take no prisoners? תשמע את vortex. רוצה ת'הומור של sweating bullets? תשמע את dread and fugutive mind רוצה ת'כנות ות'עצב של a tout le monde? תשמע את of mice and man או die dead enaugh, או use the man, או secret place. למרות ש-a tout le monde זה השיר הכי יפה שלהם בעיני אז זה לא כ"כ פייר. מה אני רואה? נכון שהם התמסחרו, אבל אתה צריך להיכנס לעומקם של דברים. i'll be there נשמע כאילו נלקח מחברים, נכון. אבל אתה צריך להבין מאיפה באים הדברים בשבילו. צפויות? בנאליות? על זה אפשר להתווכח. risk? שוב, האלבום היה כמו ירייה באפלה. הוא לא פדע, והוא למנגן אותו גם בהופעות. אני ממש אוהב אותו, והסברתי גם למה. התמסחרו? כן. אבל עשו את המהלך הזה פי מאה יותר טוב ממטאליקה. אין תרוצים, כמו ששמת לב בטח.
