כשאני אומר כישרון
אני מתכוון בין היתר לכתיבת שירים ולחנים. כל מי שמכיר אותי יכול לומר לך שאני לא סובל דרים ת'יאטר, שלא לדבר על מתחנגלים כמו מייקל אנג'לו, וכל כך לא אכפת לי שהם יכולים לנגן כל כך מהר. כל עוד זה לא נשמע טוב, זה לא שווה כלום. לפרוטוקול, טום יכול להגיע לטונים מאוד גבוהים, ואמרו לי שג'ף הרבה יותר טוב ממה שהוא מראה בסלייר. שמעתי מ-reign in blood בדיוק שיר ששווה לזכור אותו בתור כזה דגל, וזה raining blood, אבל כמו שאמרתי, גם סלייר עצמם לא יודעים לבצע אותו כמו שצריך. אני לא שונא את סלייר, יש להם כמה שירים שהם באמת מעולים (הדבר האחרון שאני אגיד על the antichrist זה שהוא שיר גרוע). אני רק אומר שהם לא שווים את כל זה, ושיש להקות שהן הרבה יותר קרובות לסוג המוזיקה שסלייר מייצגים, שיצאו פחות או יותר באותו זמן, ורק בגלל שלא עשו פרובוקציות, לא קיבלו שום הוכרה. הזין לא יצא עדיין מהפה של סלייר. "היי! יש לנו את לומבארדו שוב! האלבום שלנו חייב להיות טוב!", והוא כן טוב, בתנאי שאתה פשוט חולה על הנוסחא של סלייר של פרובוקציה->שיר שיתאים לפרובוקציה->לא להתנצל בראיון (שדווקא פה אני נותן להם כבוד)->לשחזר בכל הפעמים הדרושות.
