זה המשפט שחיכיתי כל חיי לשמוע מישהו אומר לי.
אני מרגיש שאת אולי סרקסטית, אבל אני הולך לעשות את זה.
זה כי עוד לא סיפרתי לך על הפטנט שלי בשביל זה.התארגנת היטב. (חוץ מזה שאני לא יודעת אם יש דבר כזה אוהל שעמיד לטמפרטורות).
תודה. אני גאה ברעיון.
אוקי, אני אשקול את זה יותר.
יש את הדברים האלו שכמות גדולה של אנשים זוכרים משהו שלא היה במציאות.
קוראים לזה אפקט מנדלה
אפקט מנדלה – ויקיפדיה
גם לי יש 6 אחיינים. 2 מהאחות הגדולה, 3 מהאמצעית, אחת מהקטנה.
ועכשיו גם יש עוד תינוק שהוא הבן של אחיינית שלי ואני עדיין לא בטוח איך לקרוא לזה. (אחיין רבא? אחיינין? אחיין-על?)
אני בהחלט ניצחתי בתחרות הזאת (לא שזאת תחרות) (אבל זאת כן תחרות)זה מרגיש לי ממש מוזר עכשיו שאני לא הייתי דודה בגיל יותר צעיר כי אחותי שילדה ראשונה הייתה גדולה ממני ב-12 שנים ואני זוכרת שגם היא ילדה בסביבות הגיל הזה (אבל מתמטית אם היא ילדה לראשונה כשאני הייתי בת 16 אז מסתבר שהיא הייתה בת 28!).
כשהיא נולדה זה בהחלט היה שינוי גדול מאוד. קודם כל כי מבחינה מסויימת אני השקעתי את כולי בלהיות דוד כבר אז. הייתי שומר עליה המון, מלמד אותה דברים, עושה איתה דברים. למרות שאני רק 9 שנים גדול ממנה במשפחה מתייחסים לזה כאילו אני גידלתי אותה.
יחד עם זה גם עדיין הייתי הבן זקונים של ההורים שלי וזה בהחלט הורגש ככה.
אגב, כפי שציינתי לאחיינית הגדולה שלי (שהיא עכשיו בת 30) יש תינוק. אבא שלה התחתן מחדש לפני כמה שנים ויש לו עכשיו שני ילדים קטנים. הקטן מבינהם בעצם נולד כמה חודשים אחרי שנולד האחיין שלו.
אני גם מאוד אוהב להיות עם קטנים כאלו.
עכשיו הייתי בשיחת וידאו של איזה חצי שעה עם אחיינית שלי בת ה3. כמות הפעמים שעשיתי כאילו אני אוכל אותה דרך הטלפון הייתה גדולה מידי, אבל זה המשיך להצחיק אותה.
היא גם לפעמים אוהבת להקטין אותי (כלומר במשך שלה להקטין את התמונה שלי) ואז לצעוק שאני קטן ואז אני עושה קול גבוה וצועק שאני לא רוצה להיות קטן.
במקביל יש את הבן של אחיינית שלי שהוא בן 10 חודשים וגם איתו מאוד כיף לי. נכנסו להרגל שאנחנו עושים את הדבר הזה עם השפתיים... אוקי קלטתי שאין לי שום דרך לתאר את זה בכתב ואני לא יודע אם יש לזה שם באיזושהי שפה. אבל זה לרוב גורם לכך שרוק משפריץ. וזה מאוד מצחיק אותו.
אם זה עוזר, אני באמת מתחיל להיות מתוסכל מהזיכרון הלא טוב שלי.
גם עם בני משפחה שלי אני לא זוכר איזה סדרות הם ראו. לפעמים אני שואל את אחותי אם יצא לה לראות סדרה מסויימת והיא אומרת לי שדיברנו עליה כמה פעמים בעבר. כמובן גם עם דברים אחרים יש לי את זה, אבל אני נותן את עניין הסדרות בתור דוגמה.
הוא שחקן מעולה.
אני ראיתי את עמוק באדמה לפני דקסטר, והיה לי מוזר מאוד בהתחלה לקבל אותו בתור דמות שונה כל כך.
אגב, זה לא היה כל כך העניין שהוא רוצח, זה בעיקר שדקסטר הוא מין טיפוס כריזמתי, בטוח בעצמו לרוב, בעוד דייויד פישר היה מין נחבא לכלים כזה לרוב.
(אני אומר לרוב כי שתי הדמויות הן מורכבות מאוד אז הן ממש לא דבר אחר).
אבל העניין הוא שמהר מאוד קיבלתי אותו כי הוא באמת הרגיש משהו אחר.
מזל שכאן אני זה שמקנסל אנשים.
אני באמת חושב עליו פעם בשנה. אבל רק פעם אחת כל שנה.
וגם את
זאת באמת בעיה שמסבכת אותי בשאלונים לפעמים
אני לא בטוח אם אני מוכן לקבל ממך הוראות כשאת אפילו לא ענית על כל השאלות שלךכי זאת השאלה שלי וככה אני החלטתי
זה לא מרגיש לי "לחיות בטבע" אם יש לך אינטרנט.
אוקי זה מאוד מגניב ואני מאוד אוהב את זה.ספוילרים למחלקת גנים ונוף ולברוקלין 99
ג'ייק פרלטה עם בן
לזלי ואיימי נראה לי שיסתדרו מעולה ביחד, כל היום הן יכינו קלסרים מדוגמים לכל מיני דברים!
אבל זה לא מה שאני הצעתי.
אני הצעתי שאנדי סמברג ישחק בסדרה מחלקת גנים ונוף דמות שנקראית לזלי נופ, עובד מחלקת גנים ונוף (לזלי זה גם שם של בן).
הוא זהה ללזלי שאנחנו מכירים בכמעט כל מאפיין אישיות חוץ מזה שהוא גבר ולא אישה. והוא הומו.
יש לו שאיפות פוליטיות, הוא קצת בן אדם פסיכי, יש לו חברה קרובה בשם אן שהוא מטורף עליה ויש לו קראש על איזה בחור בשם מארק (?).
ואז בעונה 2 הוא פוגש את בן, שמגיע לעשות סדר בפאוני ונותר בינהם קשר והם מתאהבים ובסוף מתחתנים והם מאמצים שלישיה.
ובסדרה בורקלין 99 יש את ג'ייק פרלטה, בלשית משטרה מאוד טובה שאוהב לפעול באופן לא שגרתי ומסתבכת עם הקפטן שלה בגלל זה. משחקת אותה איימי פולר.
בטח יש AI שיכול לכתוב פרקים של הרופא הטוב (וזאת כנראה הבעיה)
האמת שרציתי בעיקר שתפרטי מה ביקשת.
אבל גם עניין באמת האיך. אני שמח שעשית את זה.
בעיקרון ממה שהבנתי זאת בעיה שיש יותר לנשים מאשר לגברים והיא חלק מהסיבה שנשים לרוב מרוויחות פחות מגברים שבאותה משרה.
אבל כמובן כמו כל דבר זה לא רק נשים או גברים. גם לי מאוד קשה לבקש דברים. וזאת גם חלק מהסיבה שעזבתי חלק מהמקומות, כי לא ידעתי להסביר שקשה לי ולבקש שיקלו עליה.
בכל מקרה גם אם עשית את זה דרך "הלא נכונה" כביכול, זה עדיין צעד משמעותי שבכלל עשית. ואני מקווה שזה עודד אותך לעמוד על שלך יותר בעתיד.
זו גם אחת הסיבות שאני לא רוצה לעבוד בשום חברה שמייצרת מערכות קריטיות (מה שנקרא מערכות תומכות חיים, כלומר כל דבר שחיים תלויים בו + מערכות פיננסיות), כי זה יהיה לי מלחיץ מידי וכבד מידי.
אבל אני כן חושבת שלמדתי עם הזמן לקחת את העבודה שלי קצת פחות קשה מבעבר, ולדעת להזכיר לעצמי שמה שאני עושה זה לא עניין של חיים ומוות, ושאני עובדת בשביל לחיות ולא חיה בשביל לעבוד.
חזרה אליך.המשפט האחרון הוא משהו שחשוב באמת לזכור.
כל פעם שאני נזכרת זה כשני בעבודה. אבל עכשיו אני בבית אז הנה.
