כל מה שיש לי לומר זה
הוק!!!!!!!!!!!!
ועכשיו, למצוא מילים. אוקיי. אני יכולה לבהות בו שעות ולא לשים לב לזמן עובר. אז בגלל שאני יותר בוהה ומריירת עליו ופחות חושבת כשאני רואה אותו, אני דווקא נהניתי מהפלשבקים, ובכלל אני נהנית ממנו. כן, היה קצת קיטש שהוא בחר לעזור לצ'ארמינג, אבל למי אכפת. ראו אותו הרבה בגלל זה
וגם קצת נחמד לראות אותו טוב לפעמים (למרות שברור שהוא לא יספר לאמה על ניל, ואז היא תמצא את ניל ותכעס על הוק ושוב כולם יתפסו את הוק כאיש רע ואנוכי). והנשיקה שלו עם אמה, למות. כאילו, אני לא סובלת את אמה, אבל הנשיקה הזו היתה די מדהימה, וגרמה לי לרצות שהם יהיו ביחד (למרות שהייתי סבבה עם זה שהיא תחזור לניל). אני פשוט לא רואה אף אחת שמתאימה להוק, ואין כל כך אופציות בסביבה, ונורא בא לי שהוא יהיה עם מישהי.
ואם נשים את הוק בצד, אני נהניתי מהפרק. כמו כולם סנואו וצ'ארמינג לחלוטין נמאסו עליי, ואלמלא הם סוג של היו מרכז הסדרה, ממש לא היה אכפת לי אם צ'ארמינג היה מת. בא לי שרג'ינה תחזור להיות מרכזית בסדרה, ולא הסיידקיק של אמה-אני-לא-יודעת-אם-אני-טובה-או-רעה וסנואו, כי היא הדמות האהובה עליי (והוק, כמובן. תמיד הוק.)
אני מתה על פיטר פן, הוא לא צפוי והוא רשע, ואיך שבחרו לעשות אותו בסדרה ממש הפתיע אותי. אני רוצה עוד לראות איך הוא הגיע להיות מילד תמים ליצור הכי רע בממלכות. ולא אכפת לי מה יקרה להנרי, כי הוא מעצבן
ונורא בא לי שיחזרו כבר לסטוריברוק, כדי שנראה את מי שנשאר שם.