לא מסכימה, אני רואה בראיות שלי כן תומכות
לדעתי התגובות שלך ממש קיצוניות בהגחכה שהן מנסות לעשות ורק מעידות על כמה אתה מתבסס בעמדה של הכחשה שאתה מחליט לא לזוז ממנה ויהי מה. כי אתה לא זז מ"מ אפילו כשמשהו ממש מתבקש. לדוגמה, שאלת אותי למה כסף זה מדד כ"כ חשוב ולמה תנאים אחרים בעבודה לא יכולים לקזז אותו. אני אמרתי שהוא מספיק חשוב בשביל לרצות שיהיה בו שיוויון, מכיוון שהוא קשור לביטחון קיומי. בהקשר הזה ביקשת הוכחה לזה שנשים מתפרנסות פחות בכבוד/עצמאיות פחות כלכלית. הראית לך נתונים שהן יותר עניות מגברים, מה שבדיוק אומר שהן מתפרנסות פחות בכבוד ופחות עצמאיות כלכליות. כלומר, הוצג קשר לביטחון הקיומי שבהתחלה הכחשת שבכלל שיש בזה הבדל בין גברים לנשים. אז במקום להודות בנקודה הזו, אתה מגיב ב"זה לא אומר שיש אפליה". כאילו גם הגיוני שלנשים יהיו העדפות אישיות להיות מתחת לקו העוני והן יכוונו את הבחירות שלהן לפי זה כי לא ממש אכפת להן שהן או ילדיהן יהיו רעבים. אז יש עוני בכלל בעולם, אבל למה יש יותר נשים עניות מגברים? איך אתה יכול ליחס גם את זה לבחירות אישיות אם אתה לא חושב שהן פחות מוכשרות? מי תבחר בעוני מרוד בחירה אישית אם יש לה יכולת להיות במצב אחר?
אתה מבין, גם בנקודות מתבקשות להסכמה (שלא לדבר על זה שמצדך ביקשת נתונים על ביטחון קיומי, קיבלת בדיוק אותם והגבת בהתנגדות על עצם הצגת הנתון מצידי כאילו הוא אומר משהו) אתה מפגין התבצרות עיקשת וחסרת היגיון, וזה נותן רושם שאתה נוקט באטימות כגישה ואין טעם לדבר אתך.