אוי כמה עצוב

[Unicorn98]

רק הבהרה קטנה ../images/Emo13.gif

שום דבר שאמרתי הוא לא אישי, אם לא סייגתי את זה קודם, אז זה המקום. אני כמובן לא טוען דבר כלפייך ואנחנו חלוקים אידיאולוגית אבל אין המשמעות שייחסת משהו מהדברים באופן אישי. דיברתי באופן כללי על הנטיה שלא לראות את המציאות נכוחה. אנחנו מסכימים שהשיטה דפוקה (בעיקר שיטת התגמולים של האוני'), אבל אנחנו חלוקים על המבנה הראוי והנכון. כיום מתקיימת שיטת שעטנז קלוקלת שפוגעת הן באנשים שבמערכת, הן במערכת, והן לא משיגה שום יעדים ראויים. את חושבת שצריך להרחיב את המערכת, ואני חושב שצריך לצמצם אותה בחוכמה וביעילות. נדמה לי שכאן מקור המחלוקת בינינו. בקשר לנושא של הנבואה, אני מסכים שאיש מאיתנו לא נביא, אבל המערכת גם לא מוכרת אשליות, לפחות לא אצלנו במחלקה. הנושא של מצוקת תקנים ותחרות מטורפת על מה שכן יש, הוא על השולחן. אותי הם איבדו כדוקטורנט פוטנציאלי, למרות שסביר להניח שהייתי טוב אם הייתי מתקבל (סליחה על השחץ). קיבלתי החלטה מושכלת לנוכח המצוקה. במקביל, להתייחס לדוקטורט רק כהכשרה לקראת עבודה באקדמיה זו גם ראייה חלקית. האוני' מציעה מסלול לתואר שלישי, לא רק בהנחה שאותה מערכת עצמה אמורה להעסיק אותך. בדומה לכך שהאוני' מכשירה אותך להיות מהנדסת, אבל לא מציעה לך תעסוקה כמהנדסת. ואגב, לסיום הדיון הנוקב

, אני מאחל לך שבהחלט תצליחי למצוא עבודה באקדמיה (אם זה רצונך), וכמובן שעל זכותך להביע את דעתך אני אלחם עד חורמה. הנה לך זכות טבעית שבהחלט אנחנו מסכימים עליה (אחת מכמה בודדות שאני מסכים שקיימות עבור בני אדם).

 

[משוש30]

אני לא ידעתי מראש ורק בשנתיים האחרונות אני

מתחילה להיות מודעת לגודל הקושי. המשכתי לדוקטורט גם כי זה עניין אותי, גם כי המנחים שלי שבחו והיללו וגם כי קיבלתי הרבה מאד מלגות. האם כל הדברים הללו לא מכרו לי אשלייה שיש אפשרות שאקבל בסופו של דבר משרה באוניברסיטה? אני חושבת שמעט מאד אנשים שמתחילים דוקטורט (וכן, במידה רבה מכוח האינרציה של אחרי תואר שני) מודעים לבעיית התקנים שהולכת ומתבהרת רק תוך כדי כתיבת הדוקטורט ולעיתים אף רק לאחר מכן. גם עכשיו כשאני מאד פסימית אני שומעת מאנשים חיצוניים למערכת, אך הקרובים אלי, שברור שיהיה לי מקום "תראי כמה מלגות קיבלת, תראי כמה מעריכים אותך, אין בכלל ספק שרק מחכים לקלוט אותך". אני היום יודעת כמה המחשבה הזאת שגויה, אבל אני לא מבינה למה אתה חושב שכל מי שמתחיל דוקטורט מודע לכך.

 

[mummy]

כנ"ל (אבל עם הרבה פחות מלגות ממך ../images/Emo3.gif)

חיכיתי לך שתבואי, ותהיתי מה תגידי בענין. אני מצטערת לשמוע שגם את באותה סירה, הייתה לי איזו אשליה שאולי המצב יותר טוב אצלך/אצלכם.

 

[LastFlowers]

שני הפני שלי

1. כמעט לא משנה מהי הפקולטה אותה את מייצג, בארץ נוצר מצב מעוות שאפשר לסכמו בארבע מילים: לא שווה ללכת לאקדמיה. למה זה? כי איכשהו רוב הבוגרים מוצאים את עצמם עוסקים באותן העבודות שעסקו בזמן לימודי הפסיכומטרי, ואלה שהמשיכו לתארים מתקדמים יותר נחשבים לא פעם כ-"מוכשרים מדי", והעסקתם מוכשלת. 2.מילא מדעי הרוח, אבל כשזה מתרחש בתחום כמו מדעי החיים וביוטכלוגיה (=תחומם שלא צריכים להצדיק את תרומתם המקצועית) זאת באמת תעודת עניות. מילה אחת לקוסם: לא רק שכל חבריי לפקולטה לא היו מודעים לאשליית הביו-טק שמכרו לנו, אלא שמקסם השווא הזה מתרחש גם היום תחת איצטלת עלי התאנה של 'מחקרים ישראליים פורצי דרך'. הנה, טולקין חושב שמחקרים במדעי הטבע זוכים לתקציבים רבים, וזאת פשוט טעות רווחת קשה. 3. עבודה ומחקר יש כאן בשפע, תקנים או משכורות לשלם - אין. מי כן מקבל מלגות והצעות באופן קבוע? מקורבים ומצטיינים בלבד. הייתי מבינה אם היתה כאן חלוקת תפקידים וכספים דיפרנציאלית, אבל אני מסרבת בתוקף לקבל את שיטת ה"שחור-לבן" המזיקה הזאת, שבוראת כאן אבולוציה אקדמית-תעסוקתית מסוכנת, כזו שגם מדרדרת את רמת ההוראה והמחקר בטווח הרחוק. 4. חד הקרן הציע כאן לצמצם את האקדמיה דרך הקטנת מספר המתקבלים בשנה לאוניברסיטה מסויימת. איך בדיוק נעשה את החתך החדש, שוב על פי ציונים? באיזה זכות מישהו מחליט כאן אם אחד בעל ממוצע 92 ראוי ללמוד בתחום מסויים, ושני עם 91.5 לא? הרי השיטה שלך רק תחמיר את תנאי הקבלה לדקויות בלתי נסבלות, ולא תייצר מצויינות בהכרח. האמן לי, אני מכירה מספיק אנשים בעלי ציונים מבריקים שלא הייתי נותנת להם לארגן מסיבת יומולדת, לא כל שכן פרוייקט או לעשות ניסוי במעבדה. מה שכן אפשר לעשות הוא לבטל את הפסיכומטרי (שמעתם נכון), לעודד מבדקי התאמה תעסוקתית ולערוך מבחן קבלה פקולטי - זה יבטיח שהאנשים הנכונים יעסקו בתחום המתאים להם, וגם יצמצם את מספר המתקבלים בצורה הוגנת יותר. 5. אם איך שהממשלות שלנו מתנהלות, אני בטוחה כי ברגע שמספר התלמידים יצטמטם, כך גם ירדו התקציבים ושכר הלימוד יועלה במקביל כדי לכסות על ההשקעה של האוניברסיטה. שנאמר, אליה וקוץ בה. 6. בנוגע למדעי הרוח: את התואר הראשון שלי סיימתי במקום שמכריח לקחת נקודות אקדמיות במקצועות הומניים. הסיבה - "המדע לא יכול להתקיים בלי תרבות". מלבד ענייני חלוקת התקציבים שבעיניי לא צריכה להיות שיוויונית (עם יד על הלב, רבותיי, אין שום היגיון לתקצב פקולטה מדעית ופקולטה הומנית באותו הסכום), תמיד הזכירו לנו שמדען טוב הוא זה שמצליח לצאת מהקופסא ומסוגל לראות דברים בכמה זוויות ולכן תחומי עניין אחרים הם בגדר דבר מבורך. לדאבוני, במדינה בה הנשיא רוטן ש-"מלמדים כאן יותר מדי היסטוריה ותאריכים לשנן" הולך ופוחת הסיכוי שיכירו בתובנה שלי. 7. למי שלא זוכר או יודע, את התואר השני שלי במדעי הטבע הפסקתי כי נמאס לי מהשביתה ומהתלות הכלכלית באחרים, בזמן שחברים אחרים שלי השתכרו יפה למחייתם, לא התקשו בשכירת דירה וקניית רכב, ופשוט חיו את החיים. הרבה פעמים עובר לי בראש לא לחזור לאקדמיה, ובפרט כלמודת ניסיון וכאחת שיודעת ששום דבר לא יצפה לי בסיום דרך החתחתים הזאת, אבל בינינו? אני לא מסוגלת. אני לא רואה את עצמי לא עושה כלום עם התשוקה שלי למדע ולהרחבת אופקים באופן כללי, ומסרבת להכנע לבורות שהמדינה שלנו מאד אוהבת. מה שאני מנסה להגיד הוא שדווקא כאן אני מסכימה עם הקוסם - בשלב של דוקטורט או פוסט כבר אי אפשר לטעון שהכוכבים רימו אותך או לבכות שאין לך מקום באקדמיה בארץ ובזבזת את שנותיך לריק. עד כאן, L.F

 

[22ק ו ס ם]

אפשר להחזיק את החבל בשתי הקצוות

מצד אחד לטעון שאסור לסנן מועמדים, ומצד שני להתלונן שיותר מדי מקבלים תארים והם לא שווים כלום. בכל אלמנט של סינון יש שרירותיות מסוימת ויש אנשים שנפגעים, אבל זה לא הופך אותם לגרועים בהכרח. לא חייבים לסנן בהכרח לפי הציונים. בארץ משום מה הציונים הם חזות הכל, אבל צריך לאמץ את המודל האמריקאי שבו גם להמלצות, ראיונות, ניסיון תעסוקי ואחר רלוונטיים לקבלה. אני ממש לא מסכים שצריך לבטל את הפסיכומטרי כי אין שום כלי שמאפשר ניבוי טוב יותר ממנו כיום. אני מסכים שאנשים בתואר הראשון די מסונוורים וקל להטעות אותם. הכוונה שלי הייתה לאנשים שהולכים לדוקטורט. אחרי שלומדים תואר ראשון יודעים פחות או יותר מה אפשר לעשות במקצוע בארץ. הדוגמא שלך גם מוכיחה שלא חייבים תואר אקדמי (או תואר מתקדם) כדי להצליח בחיים או להרוויח יפה. כמו שטענתי קודם, בארץ הכל נעשה קיצוני. אין שום היגיון שכולם ילמדו ויחשבו שהתואר יבטיח להם עבודה טובה.

 

[22ק ו ס ם]

הכוונה שאי אפשר להחזיק את החבל וגו'

 

[LastFlowers]

מסכימה חלקית

בנוגע לסינון: לא סתם הזכרתי את עניין הציונים. גילוי נאות הוא שהלימודים במקום שרציתי נמנעו ממני בגלל 4 עשיריות, ואחת המרצות אף טרחה להגיד לי ולעוד מספר אנשים שכנראה אנחנו לא מתאימים לתחום. בתארים מתקדמים שמצריכים חשיבה רוחבית וכישורי מחקר, אני מצפה להרבה יותר מאשר מבט חטוף על גליון הציונים. בתואר ראשון אני מתנגדת למקום שתופס המבחן הפסיכומטרי, שהוכח כבר מספר פעמים שאינו משקף נאמנה את איכותו של התלמיד. האוניברסיטאות מעדיפות להשתמש בו משום שהוא חוסך להם כאבי ראש בעריכת מבחני קבלה וסינון תחומיים משלהן, לא בגלל שהוא יעיל יותר. בנוגע למצב הקיצוני: הוא בלתי נסבל, כאילו העובדה שאתה משכיל הופכת בעיניי רבים לרועץ, וכל אמות המידה שלנו מסתכמות בנפוטיזם ועיגולי פינות. לי אישית מאד מאד מאד קשה עם זה. L.F

 

[22ק ו ס ם]

אני מכיר את הנושא מלימודי הפסיכולוגיה

גם שם לשברירי ציונים יכולה להיות השפעה גדולה האם תזומני לראיון או לא. לכאורה זה באמת לא צודק, אבל לפחות בפסיכולוגיה יש ויסות של מספר האנשים שמתקבלים לתוכנית ורובם מקבלים מימון נכבד וגם די מובטחת להם עבודה. אז מי שלא התקבל מוחה ובצדק אבל אלו שהתקבלו די מסודרים. להגיד שמישהו לא מתאים רק בגלל שאין לו את הממוצע המצאים זה טפשי, וההוכחה הכי טובה היא כל אותם אלו שהלכו ללמוד בחו"ל והצליחו במקצוע בדיוק כמו אחרים. אני לא יודע על סמך מה את קובעת שהפסיכומטרי לא משקף את איכות התלמיד ולמה הכוונה באיכות התלמיד? הפסיכומטרי נועד בראש ובראשונה לנבא הצלחה בלימודים, וככזה הוא עושה את העבודה שלו בצורה טובה יותר מכל כלי סינון אחר (בשילוב עם הבגרות). הוא כמובן לא כלי מושלם אבל בהעדר כלי אחר הוא הכלי הכי טוב ומשמש ברוב המקומות בעולם. הבעייה עם מבחני סינון ספציפיים היא לא רק שזה כאב ראש רציני למחלקות, אלא שזה בסופו של דבר יפגע יותר בסטודנטים. סטודנטים יצטרכו ללמוד למבחנים שונים והמבחנים הללו יהיו יקרים יותר כי ברגע שמתכננים מבחן ספציפי הוא יעלה יותר. לגבי השכלה, הייתי מפריד בין השכלה פורמאלית להיותך משכילה. את יכולה להיות משכילה גם בלי ללמוד יום אחד באוניברסיטה זה ממש לא סותר.

 

[LastFlowers]

אצלכם גם יש ראיונות ארוכים*

להיות משכילה לא יעזור לי למצוא עבודה בתחום שלי או משהו שמשיק לו כמו בריאות (אלא אם כן יש לי איזה קרוב משפחה שיסדר לי ג'וב). השכלה פורמלית אמורה לקדם אותי יותר למטרה אותה אני יודעת שאמלא בכשרון רב. מדכא להבין שכדי להשיג את המטרה הזאת אאלץ לעזוב את הארץ. קורס פסיכומטרי עולה היום 5000 שקלים ויותר - סכום מופרז לכל הדעות. אם מרבית הסטודנטים לעתיד משקיעים כזה סכום במבחן לא משקף, הרי שלא תהיה להם בעיה להשקיע במנגנון סינון שלא יגרום להם להרגיש כמו תוכי מאולף. L.F *מה הקטע לקבל לתארים מתקדמים את מי שיש לו הכי הרבה "שריטות"? וכדי שלא תחשוב שאני ממציאה את זה, יש לי מידע פנימי אמין משתי אוניברסיטאות בארץ.

 

[22ק ו ס ם]

ראיונות הם כלי ניבויי חלש ביותר

אני לא חושב שמי שמתקבל יש לו שריטות יותר מכל אחד אחר, אבל יש בהחלט אלמנט שרירותי. אבל מה האלטרנטיבה? לכל כלי סינון יש יתרונות וחסרונות אבל לפחות מודעים אליו. אי אפשר לקבל את כולם בארץ ולמרות השרירותיות לפחות את לא משקיעה שנים בלימודים שלא יובילו אותך לעבודה הנכספת (וזה מה שיקרה אם כולם יתקבלו). לגבי הפסיכומטרי ממש לא חייבים לקחת קורס והמבחן דווקא כן משקף (לפחות יותר מכל כלי קיים אחר). 5000 ש"ח זה לא סכום מבוטל ואם יהיה סינון על סמך מבחנים שונים אז אנשים יצטרכו להכפיל ולשלש את הסכומים הללו. בסופו של דבר לכל מבחן אפשר יהיה להתכונן במידה מסוימת ולא צריך לשגות באשליות שיש איזה מבחן פלא שמסנן בצורה יותר יעילה.

 

[22ק ו ס ם]

ולגבי הדיכאון, לפחות יש לך אלטרנטיבה

את יכולה לנסות להירשם בשנה הבאה או לנסות להתקבל לחו"ל. זה הרבה יותר ממה שיש בתחומים אחרים. אם באמת חשוב לך לעסוק במה שאת רוצה, זה לא אמור להוות מכשול גדול מדי (וסטודנטים ישראלים מוערכים מאוד בחו"ל כך שזה יתרון).

 

[נועה לביא]

המשפט בכותרת חסר כל ביסוס

שלא לומר קשר למציאות. אם כי, בהחלט לא חסר צפי מהכותב המדובר.

 

[tulkin]

קוסם היה צריך לדייק ולומר

לא נמצא עד היום קשר מדעי כמותי חד משמעי בין הצלחה בראיון להצלחה במקום שאליו התראיינת. אם הוא היה אומר את זה הוא היה צודק. עשו כמה מחקרים בעניין ואכן לא נמצא קשר מובהק. את צודקת שאין לממצא הזה קשר למציאות. אפילו מחלקות לפסיכולוגיה, אותן מחלקות שביצעו את המחקרים הנ"ל, ממשיכות לראיין מועמדים לצורך קבלה ללימודים. אפשר כמובן לבוא ולטעון שהאנשים לא נוהגים באופן רציונלי בכך שהם ממשיכים לבצע ראיונות. מצד שני, אפשר גם לטעון שהעובדה ששום גוף מסודר לא מוותר על ראיונות מעידה על כך שראיונות כנראה כן מספקים אינפורמציה חשובה שלא נלקחה בחשבון באותם מחקרים וששווה להמשיך לחקור את הנושא, אולי מזווית קצת אחרת או בשיטת מחקר שונה. לי אגב יש שאלה מתודולוגית בנושא אותם מחקרים. אלא אם כן עושים את המחקר בתנאי מעבדה, איך מזהים ומכמתים false negatives (כלומר כאלה שהראיון פסל, אבל יצליחו בעבודה). וכמו תמיד ישנה השאלה איך מכמתים הצלחה בראיון, ואיך מכמתים הצלחה בעבודה/לימודים/מהשזה לא יהיה.

 

[נועה לביא]

אם תמצא הגדרה נורמאלית

להצלחה בתואר שני בקלינית, שאפו. אני סבורה שאין כזו שבאמת ניתן לכמת לפיה. מי מתאים זה יודעים אלה שנמצאים כבר בפנים. אולי ביצה ותרנגולת, אבל עדיין עדיף על כל מבחן כמותי שהוא.

 

[רוקדת בשחקים]

רק לענין הראיונות

קראתי לאחרונה מאמר מעניין שטוען שממשיכים לערוך ראיונות קבלה למרות יכולת הניבוי הלקויה שלהם בגלל נראות, כלומר יצירת תחושה שהתהליך הוגן, ולא בגלל שהראיונות מספקים מידע חיוני בפועל. בנוסף, הנראות חשובה גם למוסדות וגם למועמדים. למשל, הרבה מהמועמדים למסלולים השונים בפסיכולוגיה מתנגדים לביטול הראיון בגלל התחושה שיוכלו "להביע את עצמם" במהלך ראיון טוב יותר מאשר מבחן.

 

[נועה לביא]

טוב, אני רואה שאין ברירה

אלא לומר בדרך בוטה את מה שעמית הגדיר כ"ביקורת מתודולוגית". המחקרים אודות "יכולת ניבוי לקויה" של הראיונות הם גבב שטויות. בטח בפסיכולוגיה קלינית, אבל אותו כנ"ל גם לגבי המסלולים המחקריים השונים.

 

[חצישלישרבע]

הם לא נמנעו ממך - לא התקבלת

מאוד צרם לי על הניסוח הזה, בדיון שמדבר על מה "מגיע". דרישות הקבלה הן שקופות לגמרי, ויש רף סינון. אני לא אומרת שהיא היה בסדר לומר את מה שהיא אמרה, כי היא לא, אבל אף אחד לא לקח ממך משהו שהגיע לך.

 

[LastFlowers]

בכוונה השתמשתי בניסוח הזה

ציון הקבלה הוא עניין שרירותי בעליל. באותה שנה החליטו להעלות אותו באמצע הסמסטר ולבטל את 'ועדת החריגים', ובעקבות כך נמנע ממני מלממש את התוכניות שלי ולו בשל הפרש של 4 עשיריות. לא משנה שהיה לי מנחה נושא תפקיד בכיר בפקולטה + נושא מחקר, לא משנה כמה שהוא ניסה לשנות את רוע הגזירה של מוסד הלימוד, לא משנה שהיו לי המלצות מחברי סגל אחרים - ההתמחות שלי בפירוש נמנעה ממני בגלל החלטה שרירותית. L.F

 

[LastFlowers]

ואם זה לא היה ברור מקודם

התקבלתי לפני שההחלטה המטומטמת ההיא קיבלה משנה תוקף, ונדחיתי ע"י הפקולטה אחרי שהיא אושרה. 'נמנע' זאת המילה שהכי מתאימה כאן מבחינתי. L.F

 

[נועה לביא]

קרה גם לי פעם

בעניין הזה אני מאמינה שהכל לטובה. ככה היה אצלי, וממש.