לא ממש.
לטעמי אוכל ישראלי טעים הרבה יותר. הייתי רגילה לחיות בעיקר על בשר רזה וסלטים ארץ ישראליים ולא ממש מוצאת פה משהו מלהיב מבחינת טעם, שלא לדבר על בריאות. בעיקר משתדלים לאכול במסעדות עם בופה עם הרבה ירקות, כמו סיזלר, אבל עדיין חסר הטעם של הסלט כמו שהיינו רגילים לאכול בארץ. בבית אני כל הזמן מכינה כזה, אך הילדים טוענים שאפילו לירקות יש טעם אחר. גם דגים ומאכלי ים שאני אוהבת, כמו סלמון ושרימפס, לא היה חסר בארץ. סושי לא סובלת בכל מקרה, אבל גם בארץ היה ולא סבלתי.
מאכלים כמו מק אנד צ'יז אני בכלל לא מבינה למה בני אדם אוכלים. אין דבר כזה פסטה בריאה. כן, פסטה עם גבינה או חמאה זה מאוד טעים (לי), אבל לא אגע בזה בחיים. הילדים, למזלי, פשוט לא מוכנים לאכול דברים כאלה, זה לא טעים להם. אם הם כבר אוכלים פסטה, אסור להוסיף לתוכה כלום, רק קצת מלח. פעם היו אוכלים פסטה עם כדורי בשר ברוטב עגבניות, אך הם לא אוהבים איך שמכינים את זה פה במסעדות, רק איך שאני מכינה בבית. לאחרונה מבקשים את כדורי הבשר ללא הפסטה (חוץ מאחת הבנות שלא אוכלת גם את כדורי הבשר). לאחרונה הם לא רוצים לאכול פסטה בכלל, וזה ממש לא מפריע לי.
מצד שני, הילדים עושים לי את המוות עם האוכל מהרגע הראשון שנחתנו, שום דבר לא היה טעים להם. רצו רק שאמשיך להכין להם בדיוק אותם דברים שאכלו בארץ, ואז עוד התלוננו שזה פחות טעים כי לאותו סוג של מוצרים אין אותו טעם. עד היום יש לי בעיות איתם והתפריט שלהם מאוד לא מגוון.
הדבר הכי מזעזע שטעמתי היה root beer. הייתי מאוהבי הבירה השחורה וזה נראה דומה, אבל זה לא באמת...
בסך הכל אני לא סובלת, מסתדרת, ויש דברים שטעימים לי ויש דברים שבני משפחתי אומרים לי שזה לא אותו טעם שהיו רגילים אליו ואני לא ממש חשה בהבדל או שלמדתי לחיות איתו, אבל שום דבר לא יותר טעים לי מאשר בארץ. אני פשוט רוב הזמן לא חושבת על האוכל שחסר לי ומנסה ליהנות ממה שיש.
מה שבאמת טוב כאן זה הריפיל למשקאות. חוסך הרבה כסף במסעדות.