אהלן איילת
אני מנסה לדמיין מה היה קורה לי בחברת הנזירים במנזר השתקנים.. הייתי נהנה בשעתיים הראשונות,ואז בטח הייתי רוצה לשאול,או להגיד משהו ולא הייתי יכול,כי לא ארצה להפריע להם. זה מוגזם לא לדבר בכלל,(בינתיים ה"גם וגם"-מנצח בכל דבר...כל הזכויות שמורות למנהלת שלנו) אבל עד שאני לא אנסה,לא אדע,זוהי אמונתי... יש משהו מאד חזק בחוויה לעומת דמיון של התאוריה.... את מדברת על המדיטציה הטרנסטדנטלית? כשהייתי בן 21 בערך,הייתי עם חבורה כזו של מדיטציונרים,על גג של בית בתחנה הישנה,ואז זה הצחיק אותי,ואני זוכר שרק הסתכלתי מסביב,ובחנתי אותם אחד אחד,ולא ממש הבנתי מה הם עושים שם...לא הייתי בשל עדיין. היום אני יודע,מנסיון אישי חד פעמי של מדיטציה נשימתית,שזה לא רק מרגיע אלא גם מחדד את החושים,מרגיע,ומזרים אנרגיה חדשה לגוף. מדיטציה נשימתית,כשמה כן היא,זו מדיטציה שעושים תוך כדי נשימות,עם ספירת ביניים,ואז מרוויחים פעמיים! גם מרעננים את המוח במדיטציה הספירתית,וגם מרעננים את הגוף בנשימות.. זה כדאי! אני נזכר בשינקין,אגב איילת,כמה עלתה שם ארוחה מלאה?.... איילת,זה היה גאוני,השאלה שלך,שקט,ושתיקה....איזה הבדלים,מאמאמיה... שקט-כל מה שמניתי היום.. שתיקה-אצלי מתפרשת כחולשה,חוסר ביטחון,תכסיסנות,ערמומיות,הקשבה(חיובי) מתח באויר,ברוגז,טקטיקה,ועוד....אבל מתקשרת במובן השלילי,לא יודע למה. לילה טוב גם לך.