נראה לי הוגן שהוא יודיע לי מראש שהוא מזמין פיצה ולא
ישלם עליה בסתר מהחשבון שלנו בלי ידיעתי ויאכל אותה בהחבא.
ברור לי שנישואין היא עיסקת חבילה. נראה לי שאתה לא מוכן לקבל את העובדה ש
בגידה היא
לא חלק מהחבילה. בשביל זה יש את האופציה השנייה המוסרית שציינת "היציאה מהעיסקה" - גירושין.
עצוב שהגברים לא מבינים שכשאשה לא רוצה סקס בכמות שהגבר צריך הדבר לא נובע מזלזול בצרכים שלו אלא ביכולת שלה.
זה כמו לבקש ממנה: "תעופי בשבילי!! אני צריך שתעופי !!! אם לא אני בוגד!!! מרסק אותך!!! שובר את הכלים!! זורק לך חיים שלמים לים!!!"
אבל היא יכולה פיזית רק ללכת... בכלל לא קיימת לה אופציה לעוף.
ואז לקיים את האיום ולהגיד: "הודעתי לה שזה מה שיקרה היא בחרה לזלזל בצרכים שלי"
ככה אנחנו בנויות כשמדובר בגבר הקבוע שלנו שכבר לא מלהיב אותנו ועושה לנו פרפרים בבטן.
נניח ש"נפלת" עם אישה כמוני שמספיק לה פעמיים בשבוע ואתה צריך יותר- יש המון אופציות אחרות טובות שיכולות להיות בהסכמת שני בני הזוג (פתיחת הזוגיות, צירוף אישה נוספת, מין שיספק את הגבר בלי חדירה וגם גירושין...).
בעיסקת חבילה של נישואין לא יכול בן זוג אחד לקחת החלטה לשנות את תנאי העיסקה באופן חד צדדי בלי לעדכן את בן הזוג השני- זו בחירה עלובה של לצאת מהעיסקה בסתר כשבן הזוג לא יודע בכלל שהוא נשאר לבד ואילו הבוגד רוקד על שתי חתונות.
למיטב זכרוני אתה מאלו שאמרת שהודעת לחוקית שתצא לבגוד אם לא יהיה יותר. השאלה שעולה ואמורה להפוך אותך להגון כלפיה היא :
האם הודעת לה שבחרת באופציה של לבגוד או שהיציאה עצמה הייתה בסתר?
אם הודעת לה והיא לא יצאה כנגד ההחלטה אתה בהחלט היית הוגן כלפיה ובכלל לא בגדת.
אם לא... אז סתם יצאת באיומים שנתפסו כאיומי סרק בעיניה (כמו שזה היה נתפס בעיני רוב הנשים הנשואות מתוך אמונה שלא תעשו צעד מרסק משפחה כזה אלא קודם תדרשו גט) ואז בעצם רימת את האדם שהכי היית אמור להגן עליו בעולם (גם אם היא לא שוכבת איתך מספיק ... אלא מתוך כך שהיא אמא של הילדים שלך ורשומה כאישתך ומכבודך להיות הגבר שלה ונאמן לה)
מניחה שנסכים בסופו של דבר לא להסכים...אך הערכתי הרבה כלפיך עדיין שם