איך מבדילים בין סיפור אמיתי לבין אגדה או משל?

עדיין החוקרים אינם יודעים את מה שחז''ל ידעו


[ובתשובות בהרחבה הבאנו עוד סוגי נחשים עם תכונה זו. בעוד שהחיות הספורות האחרות עם תכונה זו אינן יכולות לשמר יותר משנתיים. ועדיין לא יודעים החוקרים כמה סוגי נחשים יש עם תכונה זו שנתגלתה רק לאחרונה]. ובזמן זה לא תתעבר מנחש אחר. וחז''ל מביאים עובדה ביולוגית זו לבטא גודל הקללה לנחש, ובאמת אין לך קללה גדולה מזו למין-הנחשי שלא יוליד רק פעם בשבע שנים! איך ''ניחשו'' חז''ל דבר פלאי זה שלא ידעו כל חכמי עולם עד לאחרונה?!
המשך<<<<>>>>
 

SupermanZW

Well-known member
הנחשה יכולה להשריץ גם בתדירות גבוהה בהרבה

היא בוחרת לאגור זרע רק כשהיא חוששת שלא יספיק לה מזונה או בתקופות סטרס.
 
וכמובן לענות לעיניין אינך מסוגל


כל ספר לימוד של כיתה ג' מכיל עובדות מציאותיות אלה במפורט''. בזה בא ללעוג לחז''ל ונמצא נלעג. עד שמישהו שאל באתר הפוך: אולי הלידה יותר מאוחרת משבע שנים רק חתכו את בטן הנחשית לפני הזמן... (וזו טפשות, כי גילו תופעה זו לא רק מחתיכת הבטן אלא בצפיה במכסימום הזמן של לידות טבעיות!). וגם אם כוונת חז''ל כפשוטו שכל הנחשים יכולים ללדת ל7, ויתגלה במחקרים היום שלא כל הנחשים מסוגלים לעשות זאת, הרי שנשתנה בזה הטבע, שאין דבר זה עכשיו בתמידות אצל כל הנחשים, כדברים אחרים שנשתנו טבעם, בעיקר בענייני זמן העיבור, כמו זמן עיבור הכלב והחתול המוזכרים בבכורות ח'. ואפילו אצל האדם נשתנה, עי' נדה ל''ח ע''ב שפעם אשה שילדה בתשיעי לא היתה יולדת למקוטעין אלא לסוף החודש התשיעי בשלמות, ובימינו הרבה נשים יולדות בתחילת התשיעי
 

SupermanZW

Well-known member
שטויות, לידות מוקדמות ומאוחרות היו תמיד

מעולם לא ילדו כל הנשים בתום 9 חודשים בדיוק. גם אצל חיות קיימת תופעה של לידה מוקדמת ומאוחרת לעיתים.
 
תגובה מוחצת כולם סביבי כאן


אחרי כמה מאות שנים של אשליית ה''מדע היודע כל'', ''מאשרים'' החוקרים את דברי חז''ל שהנחש יכול- באופן הייחודי אך ורק לנחש- להוליד לאחר שבע שנים מהרביה, כי גילו שנקבת הנחש יכולה לשמור זרע הזכר בכיס מיוחד במעיה הרבה שנים לאחר הזיווג עם הזכר, ולאחר זמן זה יכולה להפרות עצמה ולהתעבר! ראה ב''החי והצומח של ארץ ישראל כרך 5 עמ' 30 לגבי הנחשים: ''
 
ציטוט מתוך החי והצומח של ארץ ישראל כרך 5 עמ' 30

(הפרק הזה אגב לא רק על נחשים אלא על רבייה בכל הזוחלים, כאשר הציטוט מתייחס לתופעת אגירת הזרע)

אגירת זרע נמצאה אף אצל נחשים וצבים שונים, ואצל הנקבה של אחד ממיני הזעמניים נמצא זרע בן שש שנים.

כלומר לא "התעברות", לא הטלה, לא בקיעה, לא שבע שנים, אפילו בנקבה אחת ויחידה שהיא השיאנית מכל מיני הנחשים. ואיכשהו שכחת לצטט שיש אגירת זרע גם בצבים.
 

SupermanZW

Well-known member
לו חז"ל היו רואים בשימור זרע הריון

היו טוענים את אותה טענה גם על צבים כמו בספר ממנו ציטטת, אבל הם לא, משמע הם לא התכוונו למה שחשבת.
 
טוב הצלחת לעצבן אותי ירונקל'ה שצץ כל פעם בשם אחר

אבל לא משנה אני אוהב יצורים כמוך
חז"ל האמינו שכינים ושרצים אינם "פרים ורבים", כלומר, ששרצים קיימים מביאים לעולם צאצאים שימשיכו את הדור אחיהם, אלא שהם נוצרים ספונטנית מתוך לכלוך ועיפוש, על הקרקע, באוכל או על הגוף. הנה מה שהתפלפלו עליו בסוגיה שעניינה האם מותר להרוג כינים בשבת או לא:
תלמוד בבלי, מסכת שבת קז' עמוד ב': "כינה אינה פרה ורבה, אלא מבשר אדם היא שורצת".
בעלי התוספות שם: "שני סוגי כינים, כינה שחורה הקופצת, והיא נוצרת מן העפר, דכתיב 'והך את עפר הארץ והיה לכינים', ויש סוג כינה שעל הראש והיא כינה רוחשת ואינה פרה ורבה אלא באה מזיעת אדם".
רבנו ניסים שם: "כל הפרעוש זו הכינה הקופצת וכ"ת אותה הקופצת, למה היא אסורה והרי מן העפר נעשית ואינה פרה ורבה וי"ל דכי בעינן פרה ורבה ה"מ למעוטי רמשים שהווייתם מן העפושים ככינה וכיוצא בה, אבל כל המתהווה מן העפר חיות יש בו כאילו פרה ורבה מזכר ונקבה וההורגו חייב".
רבנו אשר שם: "כינים לבנים שבראש שיוצאים מבגדים ישנים".
הרמב"ם (ספר המצוות, מצוות לא תעשה קעז'): "שהזהירנו מאכילת השרצים המתהוים מן העפושים ... וזהו ההפרש בין אמרו השרץ השורץ על הארץ ובין השרץ הרמש על הארץ כי השרץ השורץ הוא השרץ שיש בו כח המוליד בדומה כי הוא ישריץ על הארץ והשרץ הרומש הוא השרץ המתהוה מן העפושים שלא יוליד הדומה לו", וכן אמר הרמב"ם (במצוות לא תעשה קעט'): "ואינו נמנע התלד הנמלה או הצרעה המתילדת מן העפושים וזולתם ממיני העופות והשרצים מן העפושים בתוך האוכל".
 

SupermanZW

Well-known member
אין כינים שנוצרות מעפר

ולא מפתיע אותי שמצאת אותי גם בשם ירון. הסיבה שאני משתמש באינטרנט רק בשמות בדויים היא אנשים כמוך. אנחנו כמעט חיים במודל 1984 (כמו בספר) לכן אני זהיר ומי שחושף את שמו האמיתי באינטרנט מטומטם.
 
תשובה:ירונקל'ה שצץ בשם אני רק עובר

תשובה:
בשביל שכמותך רש``י ביאר דבריו גם בארמית [אינבא] וגם בלועזית [לינטריס] כמו שאתה בעצמך ציטטת מרש``י במס` ע``ז. בדקתי בספר הכי מוסמך בביאור מילים ארמיות: המלון של פרופסור יסטרוב, מהו אינבא, ואלה דבריו:
אינבא אנבא eggs of lice. Nits. Naz. 39a Taan. 22b
ספר מלים Dictionary of The Talmud, compiled by Marcus Jastrow, Ph. D. Litt. D. Volume I, 1903, page 80.
למי שאינו יודע: Nits הם ביצי הכינים באנגלית [לא סוג חיה!] גם בימינו.
אך לא סמכתי רק על זה. פעם כתבת שרב שטיינזלץ כתב שאינבא הוא או ביצי כינים או כינים. על כן הלכתי לבדוק מה המילה ``לינטריס`` שמביא רש``י מצרפתית עתיקה. גם שם בדקתי בספר הכי מוסמך על החוקרים, לא של רב, אלא של פרופסור באוניברסיטת פריז, GLOSES FRANCAISES DE RASCHI שעליו מסתמך תמיד גם הספר לועזי רש``י של קטן, והנה מבאר בעמ` 87 סעיף 634 לינטריס: ביצים של כינים. לינטרי: ביצה של כינה! דהיינו: אפילו גויי הארצות בזמן רש``י, ולא רק חז``ל, ידעו שלכינים יש ביצים, ורש``י מבאר מפורשות שזו כוונת חז``ל ב``ביצי כינים``. ביצים של כינים! עוד הפעם: ביצים ממש של כינים! לא מין כינה ולא סוג כינה ולא בעל חי, אלא ביצי כינים בכבודם ובעצמם. ובמלון בספרדית של ימינו גם יש לביצים אלו בימינו שם הדומה לצרפתית העתיקה:
Liendre (lat. lens, lendis). Huevecillo del piojo. Pequeño Larousse Ilustrado, page 628

מה שנשאר לך לתרץ את עצמך הוא להגיד שגם הגוי שדיבר צרפתית עתיקה בזמנו של רש``י ואמר לאשתו ``לילד יש לינטריס בשערותיו`` [שהכוונה המילולית בצרפתית עתיקה היא ביצים של כינים], וגם אותו הגוי בימינו בספרד, בעצם הוא ואשתו ידעו היטב את הסוגיא במסכת שבת והתכוונו ברמז לא לביצים של הכינים אלא למין בעל חי הנקרא ביצי כינים...
עכשיו תבין מי באמת צריך להרים ידיים.

נסכם את העובדות הברורות, ואחר כך נבאר מהי כוונת רש``י ``מין שקרוי ביצי כינים``.
1. רש``י טרח לבאר גם במסכת ע``ז [שם מובאת אותה הגמרא של מסכת שבת: הקב``ה זן ביצי כינים] וגם במסכת נזיר מהם ביצי כינים בארמית ובלועזית, ובשתי השפות הכוונה לביצים אמתיות של כינים, ולא לבעלי חיים כלשהם.
2. הסוגיא במסכת נזיר מבוארת רק אם הכוונה לביצים של כינים שלא נעים ונדים ממקומם, אלא רק יכולים להחליק על השערה באיטיות של גידול השערה, כל זמן שהביצה חיה.
3. הראשונים האחרים המבארים את הסוגיא בנזיר, תוספות והרא``ש, מבארים גם כן שהכוונה ל``ביצי כינים`` בלא לכתוב בשום מקום שהכוונה ל``סוג בעל חי``. גם ה``מתרגם`` [לאידיש] בסוף מסכת נזיר [עמ` 132] מבאר את המילה לינטריש: ``ניססע`` שהוא מביצי כינים.
4. אביי במסכת שבת סבר שמה שכתוב שהקב``ה זן ``ביצי כינים`` הכוונה לביצי כינים עצמן.
5. גם מה שדחתה הגמרא את הבנת אביי וביאר שהקב``ה זן את המין הנקרא ``ביצי כינים``, הרי שנקרא מין זה ``משום מה`` על שם הביצים של הכינים, ולא על שם ``קרני ראמים`` וכדומה. משמע שיש לאותו המין קשר כלשהו לביצים של כינים.
6. רבינו חננאל שהיה המבאר הראשון של הגמרא ביאר שהמין ``ביצי כינים`` הם סוג כינים מוכר שיש להם ביצים.
7. כל גוי לפני אלף שנה דיבר בשפתו הלועזית על ``הביצים של הכינים``.
8. בימינו רואים את הביצים של כיני הראש ללא שום קושי. ואין שום ראיה שגודלם השתנה מפעם.
לאחר כל העובדות האלו, אין מי שיבוא ויגיד שחז``ל ורש``י לא ראו ולא ידעו שיש לכינים ביצים, אלא סתם החליטו על איזו חיה מסויימת לקרוא לה ``ביצי כינים``. ולאחר גילויי המילון לצרפתית עתיקה, אין מי שיוכל להכחיש שרש``י מתכוון ב``מין הנקרא ביצי כינים`` לביצי הכינים עצמן!
ולפי זה צריך ביאור בגמרא בשבת ק``ז ע``ב. ובהתבוננות אמתית נראה את כוונת הגמרא.
שהרי רש``י לא כתב מעולם שדיון הגמרא אם יש או אין ביצים לכינים, לא כפי מה שטענת בכל המענות הקודמים. אלא אביי מקשה: ממה שכתוב שהקב``ה זן ביצי כינים [רש``י: קס``ד כינים קטנים כשיוצאין מביציהן] משמע שיש בכינה פו``ר. ודוחה הגמרא שאין זו כוונת המאמר, אלא שהקב``ה זן מין הנקרא ביצי כינים, ואז אין ראיה שלכינה פו``ר. ומין זה הוא מה שהגויים קוראים בלועזית ביצי כינים, כשכוונתם: הביצים של הכינים. א``כ בהכרח יש ביצי כינים ובהכרח יש כינים. וכל השאלה אם הכינים החיים נקראו ביצי כינים בקטנותם על שם שיצאו עכשיו מהביצה, וזה מראה על לידה על ידי פו``ר, שאביי הבין שכך הוא! והגמרא דחתה שלא, דהיינו: הכינים לא נקראו ``ביצי כינים`` כי יצאו עכשיו מביצים אלו כדרך הנולדים הרגילים מביצה ע``י פו``ר, אלא הכוונה שהקב``ה זן את ביצי הכינים עצמן! כי אביי סבר שפשטות המאמר היא תזונה ליצור שכבר חי, ויצור חי הנקרא ביצי כינים הוא ודאי כי עכשיו יצאו מהביצה. דוחה הגמ`: מדובר בביצי הכינים עצמן שהקב``ה זן אותן, והן מין בפני עצמו גם לפני שיש את הכינים הנולדות! ואין הכינים הנולדות נקראות על שם ביצי הכינים. וזה שאין הכינים נקראות ע``ש הביצים עושה שאין ראיה שהכינה נולדת בפו``ר. כיצד?
שהרי צריך ביאור היאך הגיעו הכינים החיות מביצי הכינים, כי בהכרח יש קשר בין השניים, גם ממה שנראה מהשם ``ביצי כינים``, שהן הביצים הקשורים להוית הכינים. וגם כי הכינים החיות במציאות מגיעות בסמיכות זמן ובסמיכות מקום לביצי הכינים. אלא שזה שביצי הכינים גורמות להיווצרות הכינים החיות, לאו בהכרח בגלל שהכינה החיה יוצאת מהביצה של הכינה בטקטיקה הרגילה של פו``ר. אלא ישנן כמה אפשריות אחרות, שאפשר שהגמרא כיוונה לכולן, ואכתוב כמה אפשריות, ומי שיכול: יוסיף אפשרויות משלו.
1. האפשרות הכי קיצונית: הכינה לא יוצאת מהביצה הנמצאת בסמוך לה, אלא שביצי הכינה מזרזים את התפתחות הכינה מהעיפוש, שעל ידי חומרי הביצה והעיפוש גדלה הכינה. אך אין הכינה יוצאת מהביצה עצמה, אלא מסתיעת בגידולה ע``י הביצה. וזו אינה פו``ר.
חלק ב,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,
 
2. הכינה אמנם יוצאת מהביצה עצמה,


2. הכינה אמנם יוצאת מהביצה עצמה, אך לא נקראות הכינים הקטנות ``ביצי כינים`` כי אין גידולן מהביצה כמו שאר החיות הגדלות מהביצה, שאצל שאר חיות הביצה נותנת לבעל חי הגדלה ממנה את כל חיותה. ואילו הכינה גם כשהיא בביצה היא תלויה בזיעת האדם גם כן. על כן כשהיא נולדת אינה נקראת ``ביצת כינה`` כמו שהגמ` סברה בתחילה, כי אין כל הוייתה מהביצה. ואילו שאר חיות מקבלות כל חיותן מהאם ומהביצה. ואפילו אחר הלידה הכינה תלותית כל חייה במאחסן יותר מכל חיה אחרת בעולם [עי` לקמן ציטוט באנגלית]. ואולי זה חסרון ב``רביה``, כי הרד``ק ברא` א` כ``ח מבאר ``פריה``: הולדה, ``רביה``: הגידול, וכן ברשב``ם שמות א` ז`: פרו בהריון, וירבו: גדלו ונעשו הקטנים גדולים. שבשאר מינים הולד פרה ורבה רק מהאם, תחילה בבטן, בביצה הבאה מהאם, היניקה ובסוף הולד עצמאי להשיג מזונו לבד, והרי כל גופו מהאם. משא``כ הכינה הזקוקה בכל שלביה לתוספת מהחוץ למען גידולה! לכן נקראת שפרה ורבה גם מהזיעה, עיפוש וכדו` המזינים אותה. ואין זה כדרך האילים.
3. כנ``ל, אלא שהזיעה מזינה את הביצה והביצה את הכינה שבתוכה. ואין זה פו``ר כשאר החיות עם ביצים, שהביצה משמשת מקום גידול מושלם לולד, במקום הרחם שביונקים.
מקור ל2 ו3:
The blood-sucking lice are regarded by entomologists as being the most parasitic of all insects, because there is no free-living stage in the life-cycle at all. Even the eggs are on the host, and the insects are born, live, and die on the host.
Dermatologic Clinics Volume 16 • Number 4 • October 1998 page 843
John W. Maunder MA, PhD, MSc, FRES, FRSH
Medical Entomology Centre, Fulbourn, Cambridge, United Kingdom
4. הביצה עצמה הרי ניזונה מחומרים שבזיעה, א``כ יש בה חיות שאין בשאר ביצי החיות. כגון מה שיכולה להיתפס בשערה, ואולי יכולה לגלוש לאט על שערה [כבסוגיא במס` נזיר] וכדו`. לכן זה נקרא ``מין ביצי כינים``, דהיינו יש חשיבות עצמית לביצת הכינה עד שהוא מין בפני עצמו, ובמאמר מהגמ` ממס` ע``ז נאמר שהקב``ה זן אותה כבריה עצמאית, ואינה טפלה לכינה עצמה. ומעניין שאלו הביצים היחידות שראיתי שיש להן שם בפני עצמן בכמה שפות: ארמית, צרפתית, ספרדית ואנגלית. והרי אין שם מיוחד לא לביצת התרנגולת [אלא: ביצה של תרנגול] ולא לביצת הלטאה ולא לשאר ביצים, ולמה לכינה יש? אלא שהאנשים מעולם החשיבו אותן כבריה בפני עצמה! ולכן זה דומה ללידת סוג חי אחד מסוג חי אחר [לא כיונק שמוליד אותו החי מאותו החי, או כמטילי ביצים אחרים שהביצה כמתה וטפלה או למטילה אותה או לולד שיוצא ממנה].
הצד השווה שבכל הביאורים האלה הוא שיש עוד גורמים המשתתפים בלידת הולד מלבד הביצה. וזה מתבטא בזה שלא קוראים לכינים הזעירים ביצי כינים, כי לא מהביצים בלבד גדלו. וזה חסרון או בפריה [הצורה שיוצא הפרי=הולד] או ברביה [הצורה שגדל ומתרבה הכינה: לא מהביצה לבד ולא מעצמה אחר שיוצאת מהביצה, אלא תלויה תמיד במאחסן].
ובזה היא שונה משאר החיות.
והגמ` במס` שבת אומרת שבזה מודים כולם שאין נטילת הנשמה של כינה פחותה מזו של אילים, ולכן לר``א חייב מי שהורגה. אך אין הפו``ר דומה לשל האילים.
עכ``פ מצאנו בהכרח שחז``ל ראו והכירו היטב את ביצי הכינים, והן אותן הביצים של הסוגיא בנזיר ל``ט ע``א כפי שרש``י עצמו מבאר בלע``ז. ואינם ``בעל חי`` כפי שאתה הכנסת לכוונת רש``י גם במס` נזיר וגם במס` שבת וגם במס` ע``ז. ועל זה לעגתי לך הן ממשמעות הסוגיא בנזיר, הן ממה שסתם שם רש``י ולא ביאר שזה בעל חי, והן ממה שסתמו המפרשים האחרים, והן ממה שאתה עצמך לעגת לביאור זה ש``ביצי כינים`` זו חיה, וכמו ש``קרני ראמים`` אינה חיה. ואחר כך כשמצאת את הרש``י בנזיר ששם כותב רש``י כמו שכתבה הגמ` במס` שבת ``מין הוא דאיקרי ביצי כינים``, השלית את עצמך שנתת לנו [לי ולחז``ל, שאין אני בא אלא לבאר דבריהם במקום לעשות אותם לטועים לפי דבריך] ``נוק אאוט``, כי טענת שבכל מקום ביצי כינים הם בעלי חיים ולא ביצים, ובאמת לא ידעו כלום מהביצים. אך למעשה מה שעשית הוא להביא לנו סופית ראיה מוכרחת שכל דבריך שטות, ודברי חז``ל חיים וקיימים. וידוע שכל דבר בנמצא נועד לשמש את הבורא ית` [``שהכל ברא לכבודו``]. א``כ לשם מה נועדו השאלות נגד האמונה? למען שנגיע דרך שאלות אלו ליתר העמקה והבנה בעומק האמונה! ובאת לקלל ונמצאת מברך ומקיים את מה שכתבנו בדברי חז``ל הקדושים שודאי ראו את הביצים של הכינים ובכל זאת סברו שאינם פרים ורבים בגלל הבחנתם העמוקה, שביארנו בכמה אופנים! גם נפל בנין הלעג שלך לגמרא על שקראו חז``ל למין חיה ``ביצי כינים``, כי מתברר שהתכוונו לביצים עצמן! גם מה שניסית לפרש במס` נזיר ע``פ רש``י נפל לבירא עמיקתא.
והרי כבר ראינו גם את פירוש רבינו חננאל לסוגיא שביצי כינים הם סוג הכינים הנקראים בערבית ``ציבאן`` [=כיני הראש בערבית עתיקה!], שיש להם ביצים! אם כן גם לפירושו ראו חז``ל את ביצי הכינים, ואינו מבאר היאך תירצה הגמרא, אך כנראה שביאורו בגמ` הוא שיש סוג אחר של כינים הנקראות ``ביצי כינים`` שלא רואים את ביציהן, ואותן התירו חז``ל להרוג.
ולרש``י מותר להרוג כל סוגי הכינים אף שרואים את הביצים השייכות להן.
והנה פלאי פלאים ששני הביאורים האלה בסוגיא של רש``י ור``ח תואמות לשתי הדעות של הפוסקים האחרונים שכבר הבאנו בעבר: אלו המתירים להרוג את כל סוגי הכינים [כרש``י] ואלה המתירים להרוג רק את הכינים שלא רואים את ביציהן כגון כיני הגוף [כר``ח].
 

SupermanZW

Well-known member
מדוזות אינן מתרבות ברבייה מינית ואת זה חז"ל לא ידעו

חז"ל גם טענו שכינים נוצרות מזיעה, לא רק ניזונות מזיעה, כמובן שתי הטענות לא נכונות. כינים ניזונות מדם שהן שואבות מהקרקפת.
 
אני מבין שניסית להגיב לי

1. שמי אינו ירון ואין לי מושג למה החלטת לקרוא לי "ירונק'לה".
2. מעולם לא כתבתי בפורום בכינוי אחר כלשהו.
3. למעשה גם איני מסתיר את זהותי בפורום ויש פה כאלה היודעים אותה (אבל כרגע אני מעדיף שאתה לא תהיה בינהם).
4. בהודעה שהגבת לי ובהודעה זו עשית קופי/פייסט עצום לעניין ביצי כינים. עברתי על שתי ההודעות ואין בהן התייחסות בכלל לאותן נקודות שאני העליתי מולך:
5. הציטוט שלך מהאנציקלופדיה של החי והצומח לעניין אגירת זרע בנחשים לא מדוייק, ובנוסף ואינו מראה אפילו על מקרה אחד ויחיד של "הריון" של שבע שנים בנחש, ולא על שבע שנים מהזדווגות להגחה מן הביצה.
6. ביקשתי ממך ראייה לכך שהגמרא/רמב"ם ידעו משהו על רביית בתולין - גם לנושא זה לא התייחסת כלל בהודעותיך.
 

SupermanZW

Well-known member
נראה לי שניסה להגיב לי ושרשר אליך

אין לו ידע להשיב על שאלותיך והוא עושה קופי פייסט ממקורות שאינו מבין את תוכנם, למען האמת זה מאוד משעשע.
 
בכותרת שהגיב אלי הוא גם התייחס לכינוי שלי

כנראה הוא חושב שאני ואתה הם אותו אדם שכותבים בכינויים שונים. אולי נראה לו חשוד ששני אנשים בפורום יודעים משהו על ביולוגיה...
 

SupermanZW

Well-known member
חבל שהודעתך זו מבהירה לו שאיננו אותו אדם

הבלבול שלו מאוד משעשע. אני עדיין ממתין שיחפש מה חז"ל ידעו (או יותר נכון לא ידעו) על מדוזות.
 
מן הסתם קופי/פייסט של כמה עמודים

מתוך אמנון יצחק/בלס/זמיר כהן/מחב"ת אחר כלשהו שאצלו הופיעה במקרה המילה "מדוזה". אפשרי גם לגבי "מדוזה" מהמיתולוגיה היוונית.
 

SupermanZW

Well-known member
אולי יביא את טענת חז"ל שבנות ים נולדות מנשים שהזדווגו עם

דולפינים. גם זה סיפור ממיתולוגיות חז"ל.
 
בכל מקרה די ברור שחז"ל לא ידעו דבר על רביית בתולים

כי מכל הדעות השונות והסותרות של ה"חכמים" השונים, אף אחד מהם לא הסביר שניתן להתרבות ללא זכר ונקבה.

חלק מן ה"חכמים" טענו שכינים "פרות ורבות" כלומר באות מזכר ונקבה שמטילה ביצים. וחכמים אחרים טענו שהכינים לא "פרות ורבות" אלא מתהוות ספונטנית מחומרים כגון עפר, זיעה או בגדים. ואפילו היו "חכמים" טענו שיש סוגים שונים של כינים - אלו שפרות ורבות ואלו שנוצרות ספונטנית. אבל אף אחד מהם לא הכיר אפשרות שלישית.

ה"חכם" היחיד שטוען שיש כינים שבאות מביצים ולמרות זאת אינן "פרות ורבות" בגלל שהן מתרבות ברביית בתולים הוא זמיר כהן, והוא מודה במו פיו ששמע זאת מביולוג מודרני מומחה לכינים.
 
למעלה