אימוץ = עגמת נפש

year of the cat

New member
למען האמת אני די בשוק מזה

בהתחלה חשבתי שלא הבנתי או לא קראתי טוב
לא העליתי על דעתי שיש חוגים כאלה לילדים
ולתדהמתי עוד צריך להסביר מה לא בסדר בזה..

דרך אגב,
שאלתי כמה אנשים מאז מה דעתם (משפחה\שכנים\חברים) וכולם היו מבוהלים מאוד מהרעיון
ולא הבינו מאיפה הבאתי אותו..
המילה הראשונה שנאמרה היא "מזעזע"
 

KallaGLP

New member
מעניין, כי גם אני שאלתי

וקיבלתי דווקא תגובות הפוכות לאלה שאת קיבלת, כולל מאבא ובתו המחוננת בת ה-13, שהם דתיים לאומיים (אבל גם עם ראש פתוח ואופקים רחבים). התגובה של הילדה הייתה (המילים הכמעט מדויקות, כלומר החלק הראשון של התגובה ציטוט מדויק ממש והחלק השני לא זכרתי את המילים המדויקות, אבל בהחלט את רוח הדברים): "אין כמו ניסיון מעשי כדי ללמוד ולהבין משהו, ואם הילד היה מרגיש שזה לא מתאים או קשה לו, הוא פשוט לא היה בוחר להשתתף".
 

KallaGLP

New member
ואגב, בפעם האחרונה שספרתי

היו להם חמישה חתולים אהובים מאוד, כך שגם אי אפשר להגיד שלא מדובר באוהבי בעלי חיים.
 

Daria34

New member
הדיון סטה לגמרי ממה שצורם, שילד

בגיל 10 מתעסק בניתוח של כלב.
וזה ממש לא מה שיעזור ויקדם אותו
להיות מנתח או רופא טוב יותר.
סתם גימיק למשוך קלינטים.
נראה לי שפשוט היית אומרת שהילד
בחוג לרפואה וזה היה מספיק להבין
שיש מאומצים מרוסיה שהמוח שלהם
לא נפגע והם מחוננים.
תעשה מה שנראה לך אנחנו רק מביעים
סלידה מזה זה הכול.
 

KallaGLP

New member
לך זה צורם ואצלך זה מעורר סלידה.

לא אצלי. הדיון לא סטה משום דבר כי כ אחד לוקח אותו למקום שמתאים לו.
 
גילעד,מסכימה מאד!!

אגב,שיהיה ברור-אילו מראש הייתי יודעת שהבן שלי לא יהיה לא מצויין ולא מחונן -זה לא היה משנה לי כמלוא הנימה. כי ילד הוא ילד הוא ילד להשקיע בו את מיטבי ,לאהוב,לגדל.
הבאתי רק בתור הדוגמה הפרטית שלי לכך שהקביעה הגורפת לגבי מאומצים שהובעה בהתחלה איננה מתאימה לנו.גם לא לילד וילדה פה בסביבה ,גם הם מאומצים,בסביבות אותו גיל ובאותה מחלקת תלמידים נבונים.
לגבי החוג לרפואה -לא הייתי מספרת עליו כנראה ללא השירשור הה,אבל אני מאד שלמה ,ולא מקבלת את הזעזועים שהובעו פה. כן היה לי חשוב לדעת בתחילה איך הרופא לעתיד מעביר הקורס קיבל את לב החיה לניתוח וההסבר השביע את רצוני. כל הורה אוטונומי להחליט מה לגבי ילדו,לי אישית אין פה שום בעיה מוסרית. בית הספר לרפואה הוא באמת כתובת מספיק טובה לי.
ומי שנהנה מלנסות לעשות משפט חברים-רבותי באמת לא כאן הכתובת.אני חושבת שאין מה לדוש בכך יותר.
 

KallaGLP

New member
יום היסטורי


 
לא נראה לי שהיא יוצאת דופן

מהרגע שעמדתי על דעתי, הייתי חתומה על כרטיסי תרומת איברים, עד לרגע בו עברנו לבלגיה. כאזרחים בלגים, אנו פטורים מהצורך לנדב את גופנו, הוא מנודב על ידי המדינה ורק חתימה על מסמכים רישמיים תשחרר את גופנו מתרומות. הסיבסה היחידה שאיננו חתומים על תרימת גופינו למדע היא שהפרוצדורה הבירוקרטית קשה לנו עדין בשפה הפלמית. לעומת זאת, בישראל, שתי כלבות אהובות מאוד, נמסרו לאחר מותן למחקר מדעי.

זה קל מאוד לצעוק על כבוד המת (אנושי או בעל חיים) אך מדע לא יתקדם ללא הספקת גופות אותן ניתן לבדוק. ולא, אי אפשר לדעת מהיכן מדע יתפתח, לכן רוב רובן של הגופות הנתרמות למדע יעברו הליכים שבידי הדיוטות הם חסרי חשיבות על ידי מי שהדיוטות יראו כמי שאינם תורמים דבר. ילד בן עשר שמתעניין במדע ורפואה יתרום גם למדע וגם לרפואה אם יחשף כבר בגילו הצעיר לניתוח גוף בשר ודם.

העובדה שאני עצמי איני מעוניינת לבצע ניתוחים שכאלו ומעולם לא הייתי, אינה קשורה לשום דבר.
 

בילבי8

New member
הי נגה


גם אני וכל משפחתי חתומים על כרטיס אדי.
כמובן שלא לזה התכוונתי...
אני לא מזעזעת מהעובדה שמתבצעים ניסויים בגופות, אני מזועזעת מהעובדה שהם מתבצעים על ידי ילדים בני עשר- כלומר ללא שום אבל שום תרומה למדע. לא בעקיפין ובטח שלא במישרין.
כשהתוכית שלי נפטרה- התרתי לוטרינר לנתח אותה, לטובת מטופליו העתידיים. הסכמתי כי הייתה סיבה טובה וסיכוי טוב שזה יעזור לאחרים. זה היה מהיר וקברנו אותה מיד לאחר מכן (כלומר, זה לא שהיא שומרה בצנצנות פורמלין במקום כלשהו). לא הייתי תורמת את הגופה למדע בכל סיטואציה אחרת, כי קשה לי המחשבה שמתעסקים עם הגופה של החיה האהובה שלי. לא יכולה לחשוב על זה בכלל.
לא היה מפריע לך לדעת שגופתו של הכלב שלך משמשת ניתוחים בחוגים של ילדים במקום את ה"מדע"?
לי קשה עם המחשבה שעושים שימוש בגופות של חיות לצרכים כאלה.
 
אז טחזור על מה שכתבתי:

"אי אפשר לדעת מהיכן מדע יתפתח, לכן רוב רובן של הגופות הנתרמות למדע יעברו הליכים שבידי הדיוטות הם חסרי חשיבות על ידי מי שהדיוטות יראו כמי שאינם תורמים דבר. ילד בן עשר שמתעניין במדע ורפואה יתרום גם למדע וגם לרפואה אם יחשף כבר בגילו הצעיר לניתוח גוף בשר ודם."

חוגים של ילדים אינם במקום מדע. הם תחילת המדע. אז לשאלתך - לא, לא מפריע לי כלל לחשוב שכלבותיי האהובות נותחו בידי ילדים, אם זה מה שקרה. זה טוב בהרבה מטקס הקבורה לכלב שהיה לי בילדותי, שאמי אירגנה עבורי ועבור אחי, שכלל נטיעת עץ על קברו. בערך כל יומיים לאורך תקופה לאחר מכן היינו צריכים לערוך ביקורת על הקבר ולכסותו לאחר ביקורים שאוכלי נבלות ערכו שם. בפועל, אין לי מושג כמה משרידי הכלב נשארו בקברו, וכמה נאכלו על ידי אוכלי נבלות. האם זה טוב יותר מילדים בני עשר/אחת-עשרה הלומדים מדע? בעיני התשובה היא חד-משמעית - לא!
 

בילבי8

New member
כיוון שאני לא מאמינה ברעיון ה

"אי אפשר לדעת מהיכן מדע יתפתח" בהקשר הזה - כלומר, בגדול זה נכון, רק שגופות בעלי חיים ממש לא נחוצות כדי לפתח אותו אצל ילדים בני עשר.
אז אני לא יכולה להתחבר למה שכתבת.
הגופה משמשת כאן גימיק- ולא שום דבר אחר. הילדים יכולים ללמוד בדיוק את אותו הדבר גם ללא הגופה.
אבל אם מתאים לך שהכלב שלך ינותח בשביל שילדים יוכלו לספר שהם ניתחו אחד כזה - זו זכותך. בעיני זה ממש לא מוסרי וזה וודאי לא המסר שהייתי רוצה שיועבר לילדי.
 
מסכימה איתך לחלוטין

ושוב
א. העניין נבדק מראש על ידי. מעביר החוג הוא סטודנט לרפואה בתוך לימודים בשנה מתקדמת.
ב. ניתנה התראה לתלמידי החוג שבוע לפני החוג.
ג. נרשמה נוכחות מ ל א ה ביום הניתוח [כולל בנות]
ד. זה לא העיקר-העיקר הוא שחלקם של ילדינו מגיעים להשגים רבים [צריך מנת משכל של "מצויינים" או "מחוננים" על פי מבחני מכון סאלד על מנת להשתתף בחוג זה]
ולא נכון להכליל לגבי כל המאומצים שאינם מגיעים להשגים אקדמיים כמו שנאמר בתחילת השירשור.
 
הכוונה להכרת מבנה חדרי הלב

והניתוח נעשה בהשגחה מלאה של רופא שבדרך שהוא מדריך הקורס כולו.
כשילד מתעניין ברפואה הוא מתעניין בין השאר באנאטומיה.
מדובר בחוג מבוקש מאד עם תפוסה מלאה..הניתוח רק שיעור אחד מלימודים שהם בעיקרם תיאורטיים.
אל תמהרי לכתוב את המילה "ביזיון" מול אנשים שאינך מכירה.
 

בילבי8

New member
הבנתי שזה חוג רפואה,

מה שהתכוונתי לומר הוא- את חושבת שאדם שתרם את גופת החיה שלו לבית הספר לרפואה תיאר לעצמו שהיא תשמש לשעשוע של בני עשר? (להבדיל מהכשרת סטודנטים/ ניסויים של חוקרים...).
מתנצלת אם נעלבת מהמילה ביזיון, זה ממש לא אישי נגדך, אבל הקונספט הזה ממש מזעזע בעיני. כי ברור שחוץ מהנאה אין לו שום תועלת.
 
למעלה