איפה הגברים, איפה?

ע י ן

New member
ברוכה המצטרפת ../images/Emo9.gif

שלום מורניקה יקרה... ילדים אינם טיפשים : איפה שיש סדק הם נכנסים בעוצמה קורעים הכל ...אם רק מאפשרים להם. כמו בכל מסגרת -צריכים להיות כללים ברורים מוסכמים ותמימות דיעים בן בני הזוג צפופה צפופה... זה עושה הרבה הבדל , לדעתי. ביחד ,זוג חברים אוהב מנצח.זאת לדעתי הנוסחה. ואם כל אחד יבדוק ... (כולל אותי ..) אז יגלה שביום שנוצר סדק באהבה,בחברות בחזית האחידה.....שם החלו הצרות עם הילדים. הילד מחליט להתחבר או לא רק כשמשאירים בידיו את ההחלטה, כשמחליטים שכולם מחוברים , משדרים שזהו זה ..וכו' ...אז בהתחלה הוא ינסה ויבחן את עמידות המבוגרים (אוהו כמה ינסה...,ישבור ,ינפץ ,ישתולל, ירק, יגדף...)אם שום דבר לא יעזור לו והוא יווכח שהמבוגרים רציניים בבחירתם ובעצם הוא המפסיד אם הוא בוחר להישאר מחוץ למעגל האוהב...שם הוא מתחיל לסגת ממוד המלחמה . לפחות מנסיוננו... ספרי לנו קצת על הניסיון שלך בעניין...
 

ע י ן

New member
גוש בגרון

התיאורים שלך ושל יונה עושים לי גוש גדול ועצוב בגרון. כל היום, כבר מהבוקר קמתי איתו. רציתי לשאול אותך, אם את מוכנה לספר, מה זה עושה לזוגיות שלכם, השינאה שאת מתארת של הילדים שלו כלפייך, והשינאה הבלתי נמנעת שיוצאת ממך כלפיהם בתגובה, שינאה שהולכת עם ייאוש? את מדברת איתו כמו שאת כותבת פה בפורום? ואם כן, איך הוא מגיב? ואם לא, איך את מבטאת את הרגשות האלה כלפיו? יש גם אפשרות לשכנע אותו בכל זאת להגיע לעמוד הזה ולספר איך הוא רואה את הדברים ומרגיש אותם? אני היום יודע, בעקבות כל מה שקראתי כאן, עד כמה גדולה הסכנה האורבת לנו.
 
עין והגוש

סכנה קיימת זה נכון, אבל אני בטוחה במליון אחוז שברגע שהפורום ירוץ זה יעזור מאד לכולם להבין ולשתף ובעיקר להתייעץ בזמן אמת והסכנה תחלוף וכמו שאומרים עדיף להזהר ולהתכונן מאשר זה יגיע במפתיע. מודעות זה שם הסיסמה. באשר לאפשרות שבעלי יכנס לפורום ,אני מבטיחה שכשיהיה רגע של תקשורת אשאל אותו ואשוב עם תגובתו .
 

yaeli4

New member
כן, בעלי החם והטוב והרגיש, יודע

את כל מה שאני כותבת כאן בפורום. אנחנו מדברים על זה, אבל הוא אכול ושבור מזה. שנים שהוא מנסה לעקור את הכעס והשנאה שלהם מהשורש והם מסרבים בעקשנות. הייתה אפילו שנה שהוא אמר להם שאם הם לא מכבדים אותי ואת הבית הזה ולא מתנהגים בהתאם על כל המשתמע מכך, לפחות בנימוס ובכבוד, אזי הוא ייאלץ לראות אותם בחוץ. בתגובה, הם לא הסכימו לראות אותו בערך שנה וחצי. זו הייתה שנת גיהינום בשבילו. אחרי זה הם חזרו והסכימו רק להגיד "שלום". (איכס. בא לי להקיא רק כשאני כותבת פה את "פרטי המשא ומתן" הזה...) וכך היה. הם אמרו שלום ונכנסו ל"מאורה" שלהם. דהיינו, לחדר שלהם. הם יצאו רק לצורכי פיפי, קקי ואוכל. אידיליה. הא? אני ובעלי עברנו שיחות אינספור בנושא. הוא רגיש ומבין את הכאב שלי לחלוטין וידיו כבולות. היום הוא גם יודע שאם הוא יתעקש יותר מדי, הוא יאבד אותם. והוא כבר הרגיש את הטעם הזה על בשרו. אגב, לגבי הפורום. אין סיכוי שהוא יכתוב כאן. זה לא האופי שלו. בכלל. הוא מקסים וחכם ורגיש והכול, אבל מופנם ובעיקר לאנשים לא מוכרים ובטח ובטח לכאלה שהם וירטואליים.
 

ע י ן

New member
הי יערית

שלום יערית. תהיו חזקים לקראת רגע המפגש. הלוואי שיהיה קל והרמוני, אבל תהיו מוכנים גם לסצינות קשות אם צריך. תכינו בממ"ד הנפשי של הזוגיות שלכם טונות של אהבה, רצון טוב, נחישות ברזל. תאטמו את הזוגיות ביריעות ניילון ונייר דבק ומסנני פחם. לפחות מהניסיון שלי - זו היתה חוויה שהעמידה במבחן לא רק את האהבה שלנו, אלא את עצם הבסיס של החוסן הנפשי שלי. אלוהים יודע איך עברנו את הימים ההם. חיזקו ואימצו ובהצלחה לכם.
 

ח ד

New member
סליחה סליחה! ההודעה למעלה היא מחד.

ען ואני משתמשים באותו מחשב ועוד לא התרגלנו להחליף משתמשים.
 

*יערית

New member
עין חד..מה זה משנה../images/Emo13.gif

תיווכח לדעת שגם אנחנו טועים לפעמים כאשר אנחנו לא משנים את הניק ניים שלנו וישר בוכים למנהלת הפורום שתמחוק
אנחנו לא רגע לפני המפגש...ויש עוד זמן לרגע הזה אישית אני מכבדת את האיש איתו אני חיה לכל רצונותיו וכל מה שקשור לסיסכוך הזה...אני הכרתי את משפחתו את חבריו..וזו גם התחלה לא רעה. אבל...כאשר נגיע לשם...אני זוכרת הכל..ואני אזכור את הטיפים שאתם כותבים כאן..והלוואי שיהייה בי חוסן נפשי וכך גם לו לעבור את הימים שיבואו עם כמה שפחות כאב. תודה חד-עין
{אייקונים משום מה לא נפתחים=פרח....} גאה לומר לכם לראשונה שהרגע סידרנו את חדרי הילדים בנפרד... ממחר הילדים שלי ישנו בנפרד...וכמובן תמיד יש מחשבה על עוד מיטה נוספת והיכן היא תשובץ?{לא של תינוק.....
אלא של הילדים שלו} אז מחר כנראה שנעבור משברון של שינה ..כי הם מאוד אוהבים את היחד שלהם.
 

old friend

New member
נענתי לקריאה

כמו יערית אני חבר בפורומים אחרים בעיקר גרושים גרושות גרוש מזה שנתיים וחצי, ובשנה וחצי האחרונות גר עם בת זוג . לשנינו (כל אחד בנפרד) ילדה בת כמעט חמש (בדיוק אותו גיל). אנחנו גרים עם הבת שלה , והבת שלי מגיעה אלינו הביתה פעם בשבועיים. יש את היתרונות שהבנות שלנו קטנות, לא זוכרות את התקופה שאבא ואמא גרו עוד יחד. היא הבטיח לקרוא מאחורי הקלעים וכשיהיה לה מה לומר היא כנראה תכנס, עד היום היא נשארה רק ברקע. בקיצור - שלום לכולם מי מכין קפה ועוגה ???
 

yaeli4

New member
ברוך הבא אולדי,

קפה ועוגה? מי שבא אחרון - מכין
אה, ומי שיוצא אחרון מכבה את האור ומוריד נעליים ויוצא בשקט, לא להעיר את החבר'ה. היתרון שלך ושל בת זוגך הוא באמת בגיל הבנות. הן צעירות, הן בנות (שזה חשוב, כי בנים קשים יותר...) וזה שהן קרובות בגיל כנראה גם כן עוזר להן להיות חברות. איך האקסים מגיבים לכל הסיפור?
 
ברוך הבא ../images/Emo140.gif

אני כבר הייתי כאן לכן הבאתי רק עוגיות אז בבקשה תתכבדו.... יעלי וקרן אנחנו מסתפקות בפרי...
כמו שיעלי אמרה אין ספק שהגיל של הבנות חשוב ,אך שלרגע לא תחשוב שדברים מסתדרים מעצמם,עוד התחרויות ממתינות וההתמודדויות בפתח אך לפחות נקודת הפתיחה טובה . שיהיה בהצלחה ובאהבה
 

*יערית

New member
מופתעת...וזה מבורך../images/Emo140.gif

מודה שריגשת אותי בהופעה שלך כאן.... ועכשיו
עליי.. והעוגייה תמיד בצד
גם אני חושבת שבן זוכי ישתתף בעתיד..בינתיים בארוחת הערב הוא קיבל מידע שותף על הפורום... והוא בהחלט אהב את רעיון האנונימיות לשם שינוי
 

ח ד

New member
שלום Old Friend

שמח שהגעת, ומאחל לכם הרבה הצלחה. רק שתדע שאני פה.
 

avitalp

New member
טוב, אנ'לא גבר....../images/Emo20.gif

ובכל זאת - הצצתי ונפגעתי
(וגם ראיתי כמה "פרצופים" מוכרים...) שלום לכולם
אפשר להצטרף? שמי אביטל, אני מנהלת פורום גרושים/גרושות, אמא ל-4 (14, 10.5, 9, 6). יש לי בנזוג כבר שנה וחצי כמעט, אב חד-הורי, לשלושה בנים (12, 9, 7.5). אנחנו משפחה מורכבת מסוג שונה - חיים יחד אך לא גרים יחד... וזה נכון ומתאים לכולנו בשלב זה... בהמשך, אשמח לשתף יותר... ואולי גם בנזוגי יצטרף... בינתיים, רוצה לאחל לפורום החדש
 

*יערית

New member
זה מרגש לא אביטל?

להיות פעם ראשונה בפורום.....להרגיש את החוויה של משתתף ביומו הראשון.... אז כאחת שמכירה אותך מתחילת דרכי בגרושים גרושות... מקווה שכל אחת לחוד תהנה ותשתף מהחוויה הפרטית שלה (אייקון של פרח...או מה שאת מכירה}{)
 
ברוכה הבאה אביטל../images/Emo140.gif

ליבי צועק ,תשאירו את המסגרת ככה ,יתכן שזאת עוד אפשרות או דרך להצליח,יגדלו כל הגוזלים יעופו מהקן ואז תתאחדו לבית אחד. בהצלחה
 
עוד רעיון שחשבתי עליו

לכל מי שעדין לא נפגש עם הילדים של בן הזוג ובכלל. אני חושבת שאם מגיעים למפגש ללא רגשות אשם המסר עובר באופן ברור ,אין על מי לרחם,אין את מי לפצות,זה שהורים מתגרשים זה לא אומר שהם חייבים לילדים את אושרם. אם יוצאים מתוך הרגשה יציבה וברורה כזאת יש אפשרות שהמסר יעבור ויהיה יותר קל. במקרה שלי זה היה מאד חשוב מהסיבה שהילד היה בן 5 כשאמו נפטרה ואחרי שנה אנחנו הכרנו.בעלי הרגיש רגשות אשם כבדים שהוא מצא אהבה ואפילו מסתדר לו וממשיך קדימה,והילד נשאר בכאב ללא אמא.המסר עבר באופן חד,ועד היום כל הזמן האב מחפש לפצות אותו והרחמים ממתנים בכל פינה,הבן כמובן מרגיש ואומר בליבו,אם אבא מרגיש כך סימן שיש סיבה ואני באמת מסכן אז מגיע לי יחס של פיצוי.אין ספק שזה נתן לו עמדת כח ובגדול הרס לו את החיים,ואולי החשוב מכל,הפסיד אמא גם אם היא רק חורגת..
 
למעלה