אמונה

Blade2

New member
את לא יכולה לא להאמין לקיומך

עצם העובדה שאת מכירה במושג "אני" אומר שאת קיימת (מבחינתך - מבחינתי אני יכול להיות בטוח אך ורק בקיומי). אבל בואי נלך יותר רחוק, אני אשכנע אותך שאת אפילו מאמינה בכך שכל הסובב אותך קיים (כלומר, שכל הקלט החושי שאת מקבלת אינו אשלייה) עוד לא נתקלתי במישהו ש*באמת* לא מאמין שהסובב אותו קיים, ובכל מקרה, יש שיטה בדוקה להתכווח עם אנשים כאלה, אבל היא דורשת ויכוח פנים מול פנים. ברגע שהצד השני מעלה את טיעון ה"כלום לא קיים", וטוען שלמשל הוא *באמת* לא מאמין בקיומו של הקיר, למשל, תופסים את ראשו בחוזקה ומנסים להטיחו בקיר. אם הוא מגלה התנגדות, הוא לא *באמת* מאמין שהקיר אינו קיים וכל הטיעון שלו עקר מיסודו. אני מאמין שאת מאלו שיגלו התנגדות. מה שאני מנסה לומר זה שבפועל, למרות שאת לא יכולה להיות בטוחה באופן אבסולוטי שהמציאות קיימת, את בהחלט מאמינה בכך.
 
אז אני מגדירה אמונה לא אבסולוטית..

כחוסר אמונה. כי אם אתה מאמין במשהו שלא ב-100%, משמע שאתה לא יודע שהוא נכון, אלא רק מניח שהוא כנראה נכון. במצב כזה אתה משאיר לעצמך ספייס לקבל אלטרנטיבות, אתה ממשיך לשאול שאלות, אתה מפקפק באמיתות של זה ופירוש הדבר שאתה לא מאמין אמיתי. אני אולי לא *באמת* לא מאמינה בקיומו של קיר אבל אני בהחלט לא *באמת* מאמינה בו כי אני מסוגלת לפתוח את עצמי לאפשרות שהטחת הראש שלי בקיר לא תגרום לי נזק. ההתנגדות היא יותר עניין של רפלקס מהניסיון הקודם שלי באותו תחום מציאות שאני מורגלת אליו.
 

Blade2

New member
אם כך, עולה השאלה:

האם בכדי להאמין במשהו חייבים הוכחה אמפירית אבסולוטית? אני טוען שלהאמין ולדעת אלו דברים שונים, קשה לקבוע מי מהם יותר חזק או יותר חלש, מפני שבאמונה מספיקה "תחושת הבטן" (ע"ע אמונה באלוהים), בעוד שבידיעה אנו דורשים הוכחה. ולכן, בעצם, אנחנו רק יכולים לדעת שאנחנו קיימים, בכל השאר אנחנו בוחרים להאמין. (למעשה, גם לא תמיד אנחנו בוחרים להאמין, לעיתים אנחנו פשוט מאמינים, כמו בעניין הקיר, אני לא חושב שמעורבת פה בחירה מודעת). בכל מקרה, אני חושב שאנחנו די מסכימים אם כל ההבדל בגישה שלנו הוא הבדל בהגדרות. (הגישות שלנו איזומורפיות עד כדי מתן שם למושגים. :p )
 
לפי ההגדרה הזו אני מאמינה

אבל האמונה שלי היא חלקית וחשדנית, כמו שאתה יכול להאמין במה שכתוב בעיתון רק כי אין לך ברירה ואין שום מקור מידע אחר להסתמך עליו, למרות שברור לך שהכל שם סובייקטיבי. לכן קשה לי להגדיר את זה ככה ואני לא לגמרי מסכימה עם ההגדרה. אבל עם שאר מה שאמרת אני מסכימה. מצד שני, גם הרבה אנשים יגדירו את אותה תחושת בטן שלהם כידיעה מוחלטת של האמת; נאמר שהם מאמינים שהם מסוגלים לעוף - משמע שהם באמת יכולים, ושום חוק פיזיקלי או כל דבר אחר לא יערער על זה, כי זו האמת האמיתית. הייתי יכולה לקרוא לאנשים כאלה "אנשים שיודעים את האמת", אבל מכיוון שאינני יודעת בעצמי את האמת, לא אדע אם האמת שלהם נכונה, ולא נותר לי אלא לקרוא להם "מאמינים". הם בינם לבין עצמם עשויים לקרוא לעצמם "אנשים שיודעים את האמת", וייתכן שזה נכון.
 

chuchi46

New member
תיקראי את הספר "1984"

רק עכשיו התחלתי אותו, אבל אני חושבת שהוא יתאים לך בדיוק.
 
גם אני התחלתי אותו,

לפני שנה-שנתיים ככה
אני תקועה בהתחלה עדיין
 

thorondor

New member
חבל.

אחד הספרים האהובים עליי. נותן תמונה מאוד ריאליסטית של מה עלול לקרות אם לא נזהר.
 
מענין מאד

מי מחליט על מותו של אדם,מי תכנן את כל מערכות הגוף?וכי יש איזה מדען או קבוצת מדענים שתוכל להוליד יצור ללא התערבות חומר שמוליד שנוצר באדם ע`י איזה כח עליון?
 
מענין מאד

מי מחליט על מותו של אדם,מי תכנן את כל מערכות הגוף?וכי יש איזה מדען או קבוצת מדענים שתוכל להוליד יצור ללא התערבות חומר שמוליד שנוצר באדם ע`י איזה כח עליון?
 
מענין מאד

מי מחליט על מותו של אדם,מי תכנן את כל מערכות הגוף?וכי יש איזה מדען או קבוצת מדענים שתוכל להוליד יצור ללא התערבות חומר שמוליד שנוצר באדם ע`י איזה כח עליון?
 
שאלות קשות.

- מי מחליט על מותו של אדם ע"ע מוות. - מי תכנן את כל מערכות הגוף? השאלה שלדעתי עדיף לשאול קודם היא האם מישהו תכנן אותן כלל. בכלמקרה אם אני פוגשת אותו הוא יקבל את כל הקרדיט על זה ויותר, בעיקר על המצאת השדיים. - וכי יש איזה מדען או קבוצת מדענים שתוכל להוליד יצור ללא התערבות חומר שמוליד שנוצר באדם ע`י איזה כח עליון? אולי כן ואולי לא. גם אם הדבר אפשרי לא בטוח שאי פעם מישהו יעלה על הדרך לעשות את זה. אבל אם ב"חומר שמוליד שנוצר באדם" אתה מתכוון למה שאני חושבת שאתה מתכוון... >< הא, בוא נאמר שהרבה לסביות יהפכו לאמהות מאושרות.
 
הן לא תוכננו, לפי מיטב ידיעתו של

המדע, הן התפתחו כי מי שלא היה לו- נשאר מאחור(במאובנים).
 
../images/Emo163.gif../images/Emo163.gif../images/Emo163.gif../images/Emo163.gif../images/Emo163.gif

אז ככה אני אישית מאמין שחיים תמיד היו קיימים, כל חוק אפשרי יגיד לך שאנרגיה זה דבר נצחי או חומר.. לאמרות שהרבה בטוחים שאנרגיה הייתה קודמת לחומר.. גם חומר לא יכול פתאום להופיע מכלום.. וכך גם החיים, דבר שאי אפשר להתחיל. אז בנתיים רוב הספקות מביאים אותנו למסקנה שיהיו או שיש חיים, אשר היו קיימים, כמו שנאמר על האל מעל זמן.. בחור שאני משחק איתו שח שחובב אסטרופיזיקה טוען חור שחור אם הו בולע את כדור הארץ המסה תגדל ותגדל עד שניקרוס ואל פי התנ"ך רשום שאם ה' ירד לארץ ההרים ימסו.. קיצר אני פשוט חושב שהדתיים מפרשים את התנ"ך נכון וכך כל דת.. אני נהנה לקרוא את זה כמו שזה.. אני לא בטוח שזה נכון אבל יש לי מלא מחשבות בעיניין.. אני מאמין גם שכל בריאה (אפילו הפאקצות) ראויה לכבוד. אני בטוח שהיה או יש בורא, (כמו שרשום בתנ"ך יהיה מי שיהיה, לא משנה מי הוא או מה הוא. אני לא חושב שבן אדם יוכל לתפוס את הגודל של העיניין) בכל אופן אני לא חושב שכל מה שיש לי לומר יכנס בהודעה. ויהיה למישהו כוח לקרוא.. אני כן חושב שאנחנו בעולם מושלם בגלל שהוא כל כך עקום ועגום. אני אוהב לפעמים ללכת לבית כנסת. וזהו.. (נקודה למחשבה, להפוך אטום לאנרגיה הייתה פריצת מאה..אז מה זה להפוך אנרגיה לחומר? איזה תהליך אדיר צריך? ואיך זה שהכל עדיין מתקתק.?)
 

noname202

New member
../images/Emo12.gif קישטה. את בפורום חנונים ולא

יודעת מה זה חור שחור???? חור שחור זה אממ..אני לא יודעת תהגדרה המדוייקת, אבל זה מין דבר שנמצא במרכז של כל גלקסיה ושואב אליו כל דבר, כולל אור.
 

Theherod

New member
כוכב שקרס לתוך עצמו

ובעל מסה גדולה ממספר שאיני זוכר אותו (אם המסה שלו קטנה יותר, הוא נקרא פשוט כוכב פרוטונים, אם אני זוכר נכון). הוא לא בהכרח נמצא בכל גלקסיה (אם יש כאלו מספיק צעירות שאף כוכב עוד לא הספיק "למות", לא יהיו בה חורים שחורים), ולאו דווקא במרכז, אין שום סיבה שהוא יווצר דווקא שם. הוא אכן שואב אליו כל דבר, אפילו אור, ומכאן שמו - חור *שחור*.
 
למעלה