את לא יכולה לא להאמין לקיומך
עצם העובדה שאת מכירה במושג "אני" אומר שאת קיימת (מבחינתך - מבחינתי אני יכול להיות בטוח אך ורק בקיומי). אבל בואי נלך יותר רחוק, אני אשכנע אותך שאת אפילו מאמינה בכך שכל הסובב אותך קיים (כלומר, שכל הקלט החושי שאת מקבלת אינו אשלייה) עוד לא נתקלתי במישהו ש*באמת* לא מאמין שהסובב אותו קיים, ובכל מקרה, יש שיטה בדוקה להתכווח עם אנשים כאלה, אבל היא דורשת ויכוח פנים מול פנים. ברגע שהצד השני מעלה את טיעון ה"כלום לא קיים", וטוען שלמשל הוא *באמת* לא מאמין בקיומו של הקיר, למשל, תופסים את ראשו בחוזקה ומנסים להטיחו בקיר. אם הוא מגלה התנגדות, הוא לא *באמת* מאמין שהקיר אינו קיים וכל הטיעון שלו עקר מיסודו. אני מאמין שאת מאלו שיגלו התנגדות. מה שאני מנסה לומר זה שבפועל, למרות שאת לא יכולה להיות בטוחה באופן אבסולוטי שהמציאות קיימת, את בהחלט מאמינה בכך.
עצם העובדה שאת מכירה במושג "אני" אומר שאת קיימת (מבחינתך - מבחינתי אני יכול להיות בטוח אך ורק בקיומי). אבל בואי נלך יותר רחוק, אני אשכנע אותך שאת אפילו מאמינה בכך שכל הסובב אותך קיים (כלומר, שכל הקלט החושי שאת מקבלת אינו אשלייה) עוד לא נתקלתי במישהו ש*באמת* לא מאמין שהסובב אותו קיים, ובכל מקרה, יש שיטה בדוקה להתכווח עם אנשים כאלה, אבל היא דורשת ויכוח פנים מול פנים. ברגע שהצד השני מעלה את טיעון ה"כלום לא קיים", וטוען שלמשל הוא *באמת* לא מאמין בקיומו של הקיר, למשל, תופסים את ראשו בחוזקה ומנסים להטיחו בקיר. אם הוא מגלה התנגדות, הוא לא *באמת* מאמין שהקיר אינו קיים וכל הטיעון שלו עקר מיסודו. אני מאמין שאת מאלו שיגלו התנגדות. מה שאני מנסה לומר זה שבפועל, למרות שאת לא יכולה להיות בטוחה באופן אבסולוטי שהמציאות קיימת, את בהחלט מאמינה בכך.