אנחנו חובשי המסכות...

[darkblue1]

הנושא לא מוצה מבחינתי..

אך עייפותי המצטברת משבוע קשה ומתיש מאלצות אותי להפרד מכן .. עלי להיות רענן לקראת התמודדויות ספורטיביות ואחרות..

ליל מנוחה לכולם/ן

 

[jozefin3]

../images/Emo152.gifלילה טוב דארקי../images/Emo199.gif

 

[d a r d r a]

לילה טוב דארקי ../images/Emo13.gif

שיחקת אותה ובגדול

שתערב שנתך

 

[or1]

הנושא יעמוד כאן גם מחר ../images/Emo13.gif

ליל מנוחה דארקי

 

[jozefin3]

../images/Emo22.gifתחזקי את השירשור עם נעץ ..עד מחר

לילה טוב

גם לי

 

[or1]

מוכנה לנעוץ אותו אך לדעתי אפשר יהיה בקלות

לעשות לו

ליל מנוחה ג'וזי וחלומות נעימים

 

[or1]

השקיפות היא חולשה ?

לא הייתי אומרת זאת דרדרה. תלוי בסיטואציה בה את עומדת.

 

[d a r d r a]

נכון אור

תלוי באיזו סיטואציה ..... וברוב המקרים אצלי ,אני רואה בה כחולשה אך לא יכולה לתקן .....כי זה גם ענין של אופי

 

[or1]

דרדרה ../images/Emo12.gifואם נקח כדוגמא אדם

מאושר וטוב לו וכך נראה על פניו האם תמצאי בכך חולשה?

 

[d a r d r a]

לא כמובן שלא אור

אבל היתי למשל רוצה להצליח כאב שאני חשה בתוכי ושלא יראה בהבעת פני ואין לי את היכולת לכך ולכן אני רואה חולשה .

 

[or1]

בוקר טוב דרדרה ../images/Emo13.gif

מבינה ובעצם אנחנו חוזרות לנקודת ההתחלה.

חשיפת תחושות מסוימות לעיני הסביבה נתפסת בעיניך כחולשה, נוח/מתאים לנו להראות שמחים ומאושרים וקשה לנו עם העובדה שאנו שקופים בעת כאב. אני מנסה לחשוב מעבר להבעת פנים החושפת רגש. האם יש מקומות בהם אנו נדרשים או אולי חפצים להציג עצמנו באופן מסוים ושם אנו מעמידים בקדמת הבמה חלק מתכונותינו ואת האחרות מסתירים במודע? או אולי מקומות/מצבים בהם מתאים שלא נחשוף עצמנו לחלוטין? המשך יום נעים

 

[d a r d r a]

ודעתי האישית היא כן וכן אור

לעיתים חשוב לנו להראות בעמדה חזקה חשוב לנו להראות בוטחים ובטוחים יותר ממה שאנו באמת זאת לא בושה כמובן כי אני באון אישי חושבת למה להראות כך או אחרת ....ולכן אני מסתירה לעיתים את רגשותי האמיתים ועושה זאת להגן על העצמי ולפעמים גם על מנת להגן על הקרוב אלי יתכן שלא יסכימו איתי אבל אני לפחות נוהגת כך . יש גם מצב הפוך שאני זורקת את מה שבאמת אנימרגישה מבלי לחשוב על האחר וזה מתוך כעס ולעיתים מפגיעה ..... ולסכיום אומר שהכל תלוי בהתאם למצב אין חוקים ואין כללים וכל אחד יקח זאת לאופן הסוביקטיבי שלו וכך גם אני נוהגת . המשך יום נעים לך ולכולנו

 

[עידית רון]

מסכימה ומתחברת לכל מילה שלך.

אהבתי מאד מאד את השיתוף.

 

[darkblue1]

לתחושתי אור. דארדי ועידית

ובעקבות תגובות שקראתי בשיח המענין הזה.. אנחנו מנסים להכליל..או ליישם איזו תובנה רציונלית במקום שהרגש ממלא תפקיד מרכזי ביותר. מאוד הזדהיתי עם דבריה של דארדי שבסיטאציות מסוימות גם כשהיא מנסה לשמור על פני פוקר היא לא מצליחה אני חושב שזה קורה להמון מאיתנו.. למעט יחיד ויחידות סגולה למינהם אני לא חושב שיש מצב תמידי של פני פוקר לכל אדם יש סף בו הרגשות מתגלים ...

 

[darkblue1]

ועכשיו..בהקשר לסיפא שבתגובתך.אור

מה שכינית ..מעבר.. זו כבר יכולת המשחק הספציפית של כל אחד/ת מאיתנו היכולת במודע להבליט בסיטואציה מסומית תכונות מסוימות ולהעלים תכונות אחרות . זה הופך אנשים משחקני מונופול לשחקני פוקר מיומנים.. ואני..אפילו במונופל מפסיד.. לפעמים ב- דוק אני מצליח להוציא את השחור בלי להזיז מקלות אחרים.. וזה גם כשאני אומר ליריב : " הבט..הנה ציפור בשמיים "..

 

[עידית רון]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

 

[or1]

חוששת שלא הובנתי דארקי

השיח כאן התמקד בעיקר בהסתרת מגוון רגשות. דובר כאן על כעס, עצב, שמחה ואושר בעוד אני ניסיתי להניח לזה לרגע ולהוביל או להדגיש כי קיימים למצבים בהם אנו בוחרים שלא לשתף (להסתיר במודע) במה שאנחנו יכולים/יודעים/מסוגלים... להציג בפני סביבתינו, ולאו דווקא רגשות. מקווה שהפעם הצליח לי יותר

המשך יום טוב ונעים

 

[d a r d r a]

דארקי ../images/Emo13.gif

דוקא אצלי בעבודה יש מישהיא שמכונה עלידי חלק מהעובדים .פני פוקר כי אף פעם אי אפשר לדעת מה היא חושבת ומרגישה וגם כשהיא מחליטה להתבטא ,זה תמיד באותו טון ....אף פעם לא יודעים אם היא כועסת או מרוצה ......רק אם היא אומרת כמובן . אני פשוט לא מסתדרת עם זה

ועוברת למונופול.

 

[or1]

בוודאי שאין בכך בושה דרדרה ../images/Emo13.gif

הנה אשתף אותך ואת כולם בסיטואציה אישית בה עמדתי לפני כשבועיים. לא עמד בפני זמן רב כדי לחשוב על הניתוח אותו אני עומדת לעבור, הניתוח היה כורח המציאות וניגשתי אליו בדחיפות ובאין ברירה. לא עלו בי חששות מסכין המנתחים אך מכיוון שחוויותי בעבר הרדמה "לא מוצלחת" החשש הגדול היה מפני ההרדמה. ביום הניתוח ניצבתי בפני הרופאה המרדימה עם חיוך על השפתיים ועוטה בטחון שלא היה בי כלל. עד כאן תאמרו כי הסתרתי את רגשות הפחד ולכן אמשיך ואספר כי בחרתי שלא לשתף את הרופאה המרדימה בסיפור העבר. היה בכך הסתרת מידע חשוב, משחק פני פוקר וגם חבישת מסכה. אינני רואה בכך בושה דרדרה, אינני מוצאת שהסתרתי תחושות, בדיעבד חושבת שהעמדתי מכשול לא הוגן בפני הרופאה אך בעיקר העמדתי את חיי בסכנה ובמודע. צהריים טובים והמשך יום טוב

 

[or1]

ולפני שתאמרו זאת אתם ...

אומר שזה היה אולי טיפשי או לא אחראי אך אלה הם תוכנות אופי דפוקות ולא רגשות.