אני פותחת את הערב של יום שני?

מתי אני נחה?

אני נחה המון. כל בוקר כמעט. האמת שכלל שאני כותבת אני מגיעה למסקנה שאני אולי כן צריכה גם לקחת עוד קצת עזרה בתשלום בתקופה הקרובה, עד יעבור זעם. לא יודעת איזה ובמה.. צריכה לחשוב איפה יהיה לי כרגע הכי נוח להכניס עזרה. לפחות זה ימגר חלק מהקושי וישמור אנרגיות לקשיים אחרים. אין פה עוד אחת במצבי יש 2 חברות נשות רופאים.. אחת בעלה עוד לא עושה שבתות ואחת לא עושה לי טוב להיות איתה בסעודת שבת. אבל זה אפילו לא הסעודות. זה "השבת לבד". תמיד אני יכולה ללכת לאחותי אבל לא נעים לי להעמיס עליה עוד פעם. פעם קודמת היינו אצלה מהבוקר עד מוצ"ש. זה בא והולך, את יודעת, כשאני אתכן באמת כ"כ כיף לי שהכל סבבה.
 
נכון

מסכימה עם זה באופן עקרוני. מן הסתם זה גם מה שאני הייתי אומרת למישהי אחרת. אבל איכשהו באופן מעשי, או באופן פרטני - לגבי - מרגישה שזה גדול עלי לעשות מעבר למה שאני עושה. הייתי גם בחוג קרמיקה והרגשתי שאני נחנקת מעומס. בחיי. נשמע מוזר אני יודעת אבל היה לי מאד קשה להיות עסוקה 3 בקרים בשבוע - למרות שכל הדברים שעשיתי היו *בשבילי*, כי אני *בחרתי*, *רציתי*.. אז הפסקתי. אם באה חברה לבקר אותי בבוקר - אני מתבאסת! זה זמן שינה, מחשב, סרט או בקיצור ניקוי ראש. לא יודעת אם זה כתוצאה מניוון ומשקיעה אבל כחלק מהניסיון להניח את המודעות שלי לזמן מה בצד מרגיש לי נכון לזרום עם התחושה הזאת. מה אומרת?
 

שולה78

New member
אני בעד לזרום עם תחושות

אבל אם לא אכפת לך תסבירי לי מה הכוונה ב- להניח את המודעות שלך לזמן מה בצד?
 
לנתח את עצמי

מאיפה התחושה הזו באה?, מאיפה היא נובעת? ומאיפה זה נובע? ומאיפה זה?, היא כתוצאה מזה או מזה? היא חיובית או שלילית? היא תקדם אותי או לא תקדם אותי? אז אני כזאת או כזאת? להמשיך? :) נו אמרנו היום - להפסיק לבזבז אנרגיות כל הזמן על לחשוב!
 

שולה78

New member
כן, אמרנו

השאלה היתה יותר בכיוון של, מתי החלטת, ובעיקר, איך החלטת לשים את המודעות וההתעסקות שלך בצד? כי לא נראה שאת עושה את זה!
 
לא החלטתי.

זה קצת דבר והיפוכו להחליט לשים את המודעות בצד. זה גם כנראה מי שאני וכנראה שאני בחיים לא אוכל להפסיק לחשוב. בענין הספציפי הזה אני לא מתעמקת. לפעמים עולה בי מחשבה של תהיה או אפילו אי נעימות (ממצב הבטטה שלי) אבל זה לא מתפתח. כרגע לא טוב לי לצאת לעבוד/ללמוד/ ליצר/להתנדב יותר. זה עושה לי טוב? לא עושה לי טוב? לא יודעת.. זה מה שאני מרגישה ולכן זה מה שאני עושה. כרגע. אולי עוד כמה חודשים המצב ישתנה ואולי לא.
 

שולה78

New member
הבנתי

אז זה המצב. ועם זה ננצח. (ובמאמר מוסגר ומבעס משו- כנראה שאת צריכה את זה, את התקופה הזו, על בעסותיה)
 

א ו ח

New member
מיותר לציין את רמות ההזדהות שלי איתך נכון?

קו שסוחט, הוא קו שסוחט. הוא סוחט את מפקדינו עד הטיפה האחרונה ואנחנו בעורף נסחטות גם. זה יוצר עומס מטורף על המערכת המשפחתית והזוגית והמפקדים מתזזים בין פה לשם בלי שום יכולת להיות במלואם. זה מאד מאד מאד קשה וכולנו מייחלות כבר שיגיע אפריל ונצא לנפוש בהרים. חמסה על כולנו. מאד מבינה אותך על תחושת העומס, על הצורך בלבד ובניקוי ראש, על הקושי לצאת מהבית, על המודעות, על המחשבות ובקיצור, על כל מילה שכתבת שלא לדבר על השבתות המלחיצות, גם גואה בעניין הזה מזדהה איתנו לחלוטין. והנה השבת גם אני נותרתי ללא הורים ומחפשת פתרון עם בכי בגרון. מסתמן שנסע אליו אבל זה רחוק מלהיות נחמד כמו שזה נשמע. זה אילוץ. הרע במיעוטו. ותודה למי שהגיבה לי בשרשור הזה ובשרשור למטה. הבעתי כאב גדול מאד ולפעמים נדמה לי שאתן לא רוצות לראות או לשמוע אותו. שאתן מעדיפות אותי שמחה ומדברת על שטויות. את הגרסא הבכיינית והקשה שלי אתן פחות מחבבות. ואולי אני סתם ברגישות מטורפת.
 

שולה78

New member
אני חושבת שרוב אם לא כל הבנות פה

מזדהות עם הפסקה האחרונה שלך. ואני מניחה ומקווה שאת יודעת מה אני חושבת. את נמצאת כרגע במצב הזה, (ואני מרשה לעצמי להיות לרגע הדוברת ולומר ש)אנחנו פה בשבילך באיזה אופן שצריך. אנחנו לא מכירות אותך מהיום ואין לנו ציפיות שתהיי חביבה, בעיקר אם את לא. תקופה מחורבנת יכולה להיות מאוד ארוכה, ומבחינתי, תמיכה של חבר לא תלויה בזמן. אז יקירתי, מה שאת זה טוב.
 

little s

New member
../images/Emo45.gif

מצטערת שאין לי זמן כרגע כי חייבת לרוץ לפזר, אבל מסכימה עם שולה בעיקר עם המשפט "תמיכה של חבר לא תלויה בזמן" כולנו יותר חמודות כשאנחנו שמחות ומדברות על שטויות. אבל מה לעשות שאפחת היא לא כזו באמת מאה אחוז מהזמן... ואפילו לא קרוב לזה. המון
ים, אוהבתותך כמו שאת בדיוק, עם הרגישות המטורפת (כהגדרתך), וגם הרבה בזכותה!
 

אמאבולי

New member
../images/Emo201.gifנראה לי שהמשפט האחרון הוא הנכון

שאת סתם ברגישות מטורפת. מקווה שזה בסדר שאני אומרת את זה
זה רק מתוך כוונה לעודד כי אנחנו באמת מחבבות אותך גם בגרסתך הבכיינית והקשה והעמוסה והסחוטה. וכשאני חושבת על השבתות של שתיכן (את וזיגי, אבל גם את ומאיה) לבד, נהיות לי דמעות בעיניים מרוב הזדהות. המועקה הזאת כל שבת שניה (אצלי ב"ה מכירה רק 1 ל3, יכולה רק לנסות לדמיין כמה זה גרוע אצלכן)- במקום ליצור עוגנים חיוביים כמו שהציעו לזיגי- זה יוצר עוגנים מעיקים מאד. וברור לי שכשהשבת הזאת תהיה מאחוריכם הכל יראה טוב יותר לכמה ימים, אבל עד אז זה כ"כ קשה
חושבת על שתיכן
 

יוליה323

New member
א ו ח, אוהבים אותך בכל מצב

כי זו מי שאת. מכירים אותך פה לא מאתמול, ועבור הרבה מאיתנו, מה שאת מרגישה ועוברת הוא לא זר. כמה עוד יבינו אותך בחוץ לעומת הפורום הזה. זוכרת את התקופות, שאפילו מול הבעל כבר היה לי קשה להתבכיין. זר לא יבין זאת. נקודה. ובשביל זה אנחנו כאן.
 
מיותר לציין שאני אוהבת אותך ../images/Emo24.gifנכון ../images/Emo35.gif

את זה מי שאת, ובדיוק בגלל זה אנחנו אוהבות אותך. מקווה שתהיה שבת כיפיית אפילו שזה רחוק מלהיות נחמד כמו שזה נשמע.
בילבי
 
ולא נותר לי אלא לחבק חזק

ולהזכיר לך שאני / אנחנו פה. במיוחד בשביל הרגעים הקשים. כשאת נחמדה וחייכנית כולם אוהבים אותך. אנחנו יודעות מה זה התקופות הקשות, הפעם תורך.
 

רויטלי28

New member
אולי תעשו שבת יחד? ../images/Emo8.gif

ואוח היקרה- אני מרגישה בדיוק ההיפך -בשל אופיי הפסימי, עצבני, קיטורי (שאולי "רגוע זמנית" בגלל מצבנו הצבאי הזמני) הרבה יותר "טבעי" לי להכיל גרסא בכיינית מאשר היי ואורות גבוהים אני מרגישה שלפעמים אני לא מצליחה "לקנות" את השמחה והשטויות של עצמי ושל הסביבה זה הבעייתיות שלי וזה בעבודה... אם אפשפש אחורה להודעות בזמן שבוע מלא ללא אפטרים (ובלי שבתות בכלל) אני חושבת שלבשתי כל הזמן חליפת איומים והכנתי מסמכי גירושים אני כ"כ מזדהה עם תחושותייך שבד"כ אני מדחיקה את סוף הלימודים שלו...
 

א ו ח

New member
../images/Emo9.gif../images/Emo250.gif../images/Emo24.gif

תודה, באמת באמת הייתי צריכה חיבוקים רבים מרגישה קצת מטופשת שכתבתי את שכתבתי, אבל נו פרקתי
 

הגופן

New member
הכי טוב לפרוק

ועוד יותר טוב שאת כותבת מה ש*את* מרגישה!! ואנחנו - אנחנו נדע לקבל את זה.. ואם לא - אז בעיות שלנו! כי כמו שאמרו כאן, זו החברות. לקבל את מי שממול כמות שהוא ולא כמו שנוח ואולי כיף יותר.. וגם, חייבת להוסיף, לא נעים אבל גם כשאת "מתבכיינת וקוטרית" (לא זוכרת את מילות התואר שהשתמשת בהן) את סופר חמודה, נחמדה ומקסימה! באמת! ושוב -
 
למעלה