אני פותחת את הערב של יום שני?

[א ו ח]

תודה אלמוש, מרגישה אותו עד כאן../images/Emo13.gif

 

[ילדה Zיג Zג]

אוחצ'וק את לא מבינה

שלכן אנחנו אוהבות אותך? לא "גם" ולא "למרות".. תודה על הכל

 

[א ו ח]

לא, תודה לך!../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

 

[segalit]

הייתי חייבת לרשום לך

כי הנה סוף סוף חזרתי. היו לי כמה ימים על אוטומט אז קראתי לצערי לא הגבתי. לא מצאתי לנכון לתת גביע על מה שעשה בעלך אבל מצד שני אני מאוד מבינה למה הרבה נתנו. לפעמים אנחנו לא חושבות שמגיע לו כל הכבוד אלא לנו, והאמת שרק לנו מגיע כל הכבוד. כואב לי לקרוא אותך ואת זיגי וגם את גואה שמתמודדות עם חיים לא קלים שמפריעים לזוגיות ולחיים המשפחתיים. אין לי מילים שיכולות לנחם יקירתי לצערי, הכאב הזה שמלווה אותך לכל מקום לפעמים פשוט בלתי נסבל. מה שנותר לעשות הוא להבין שזה מה שבחרנו (מאוד חשוב שזה יהיה ברבים) ואלו הם חייך ואלו אינם חיים של אחרים. אל תשווי בין המשפחות האחרות כי פשוט אי אפשר, זה לא אותו הדבר. נזכרתי שהשבוע באחד הראיונות עבודה שהייתי בהם התחלתי לדבר עם המזכירה ואיך שהוא מפה לשם הגענו לזה שאני מתחתנת ובעלי הוא איש קבע שחוזר פעם בשבועיים. פעם ראשונה לא קיבלתי מבט של רחמים אלא של תמיכה, היא אפילו אמרה שהיא מקנאה כי הציפייה הזאת שהוא יחזור הבייתה בטח מקיימת מערכת זוגית לוהטת גם אחרי הרבה שנים ביחד. יש יתרונות ויש חסרונות אבל מעל הכל יש אותנו. אמרת שבטח אנחנו אוהבות לשמוע אותך שמחה אז לא יקירתי אנחנו אוהבות לשמוע אותך אמיתית, ואם את רוצה לבכות ולכעוס אז תעשי את זה כי בשביל זה הוקם הפורום. שמתי לב שתקופה די ארוכה יש פה שיחות מאוד יומיומיות שלא הכי קשורות צבא לעומת העבר, זה טוב כי זה מראה שיש שגרה טובה דברים אחרים שבשבילם אנחנו מתפקדות למרות שתמיד ברקע יהיה החצי. תמיד פה בשבילך גם כשאת צוחקת וגם כשאת בוכה.

 

[א ו ח]

../images/Emo24.gif תודה, שולחת עידוד רציני גם לך

(ואני אשתוק על ההערה על שימור הזוגיות. אני לא סובלת אותה. יש לי פה שכנה שאוהבת לספר לי כמה הזוגיות שלי טובה בזכות הצבא. חולה על זה

)

 

[הגופן]

גמני שונאת שאומרים לי את זה..

אמנם יש משו מרגש ומתחדש בלפגוש אחרי אלף שנה.. אבל - בשומפנים לא מקבלת את זה שחיי הזוגיות טובים יותר ושצריך להסתכל על זה בחיוב! המזכירה במקום עבודתי כל הזמן אמרה לי "וואלה, איזה כיף לך!! לא היה מזיק לי לפגוש את בעלי אחת ל..." וגם "כשנפגשים אחת ל אז לא רבים" וכו מי שחושבת שלהיפגש אחת לשבועיים זה, זה מה שעוזר ומשמר זוגיות יפה, אז יש לה בעיה כנראה בזוגיות. אני אמנם למדתי להסתדר עם זה אבל זו ממש ממש לא המציאות האידיאלית... אז נכון מתגעגעים ולא עולים אחד לשני על העצבים אבל - שומדבר, שומדבר(!!) לא מצדיק את זה.. בעיניי לפחות...

 

[segalit]

אני מעדיפה שיגידו את זה נראה

וטיפה יקנאו (לא שיש יותר מדיי במה) מאשר שיתנו לי מבט רחמים ויתחילו לחפור לי איך אני עושה את זה. אני ממש קולטת מהם את השמחה לאיד....

 

[א ו ח]

אני תמיד אהבתי שמרחמים עלי../images/Emo3.gif

תשומי כזאת, מכה

יאללה עפתי

 

[candy can do it]

רגישות מטורפת...

אבל גם היא מתקבלת בברכה

תמיד כאן, בכל מצב רוח, להתבכיינויות וגם לרגעים של אושר.

 

[mimor2]

../images/Emo201.gif

יקירתי, כאב לי כ"כ לקרוא אותך. מה עושה טוב? האמת שלא הרבה. לי עושה טוב כשהילדים ישנים והבית שקט. רק שלי! עושה לי טוב כשהילדים באים הביתה מאושרים אחרי יום לימודים ומספרים שהיה להם כיף היום. עושה לי טוב שהגדולה שלי אומרת לי שאני האמא הכי טובה בעולם. עושה לי טוב לראות "היפה והחנון" ופשוט להתפקע מצחוק ממשהו כ"כ טיפשי ולא דורש מחשבה... עושה לי טוב להסתכל על הבית, על הילדים, ולדעת שזה הכל אני! החינוך שלי, התפקוד שלי, התמיכה שלי, האוזן שלי - הכל אני! עושה לי טוב לדעת שיש בי את הכוחות. למרות שלפעמים נדמה שהם נגמרו.

 

[ילדה Zיג Zג]

היפה והחנון!

אולי הגיע הזמן להחזיר את הטלויזיה? שיוו אני במצב גרוע אם אני חושבת על זה.. ולגבי מה שכתבת - יש לי רק מילה אחת - אשרייך!! לצערי אצלי זה לא ממש עובד, כלומר אני לא ממש מאמינה בכל המשפטים האלו לגבי.. תודה

 

[mimor2]

יש גם באינטרנט! ../images/Emo3.gif

 

[גואה4]

מעניין שכתבת את זה...

(ואפילו לא הספקתי להחליף איתך חצי מילה היום...) כי גם אני בתחושות דומות. ויש משהו בשבת הזאת שיושב לי כמו עצם בגרון... למה? מה שונה שבת משבת? אולי זה בגלל שאנחנו בדיוק באמצע... אולי כי הסוף עוד כל כך רחוק... אולי ואולי ואולי. גם אני בהתלבטות גדולה לגבי שבת הקרובה (עם מי דיברתי על זה? איטה? שולה? לא זוכרת) גם כשבאים עם המון אנרגיות וכוח והבנה וסבלנות, איפשהו המאגרים מדלדלים (שלא נאמר נגמרים...) אז עצות אין לי אבל הזדהות עצומה יש לי זה עוזר? לא יודעת אבל זה מה יש...

 

[ילדה Zיג Zג]

את???

האמת שאני אומרת לעצמי אם לי קשה אחרי חצי שנה בתפקיד של בסה"כ שנה, איך לנשות המג"דים שצריכות לחיות במציאות הזאת שנתיים רצוף?! ובדיוק נזכרתי שאמרת שדווקא שיש כבר שגרה ושהתרגלת.. אז אצלי - היה בסדר בהתחלה ודווקא עכשיו כשאני כבר "אמורה" להיות רגילה נגמר הכוח (השבת הזאת מבאסת לי את הצורה) הזדהות זה המון המון המון. בחיי שאני כבר מרגישה יותר טוב. מה הייתי עושה בלעדיכן? במקום לבכות (בכוונה לא אומרת לתבכיין) עכשיו קשות לאיש על מר גורלי אני בוכה לכן. אל תדאגו גם הוא ישמע שקשה לי. שקשה לי מאד. אבל זה יבוא ממקום יותר טוב ופחות מאשים.

 

[segalit]

יש דברים שאני ממש מזדהה איתך

ויש דברים שקצת פחות כמו עם הילדים. אני לא זוכרת מה עושה בעלך אבל גם החצי שלי עכשיו בדיוק סיים חצי שנה (סמג"ד במקרה?) והם עכשיו בקו שמוציא אותי מדעתי. לא מוסיפה העובדה שאני עדיין מחפשת עבודה ולכן השבתות ממש קשות לי שבעיניי פשוט מרגישות כמו עוד יום בלעדיו רק שלכולם יש את הבני זוג. גם לי התפקיד מעלה המון שאלות ותהיות לגביי הצבא ובדיוק סיימתי עכשיו שיחת עידוד לחצי שנמשכה שעה וגזלה ממני את כל הכוחות, ויש אחת כזאת לפחות כל 4 ימים. למה בכלל צריך את זה? מה יהיה כשהוא יהיה מג"ד? ולצערי אין שום תשובה לשאלות האלו. אני מסכימה עם שולה למציאת עוגנים וקביעת לו"ז. אצלי מספיק שיש לי ראיון עבודה וכבר אני מרגישה שהיום עבר לי מהר ועוד יום נגמר. תנסי ממש לתכנן לך שבוע מראש וכך יהיה לך למה לצפות, תפזרי משימות. ובכלל נראה לי שזו רק תקופה, כל הגשם הזה והחורף קצת מבאסים שאין מישהו שיחמם אותך מתחת לשמיכה. אני בכל מקרה נאחזת בזה שעבר חצי ומתחילה הספירה לאחור.

 

[יעלבז]

שולחת לך חיזוקים, כי נשמע שגם את זקוקה לכמה..

 

[segalit]

תודה מותק אני ממש בסדר

הרגשתי שאת מרגישה תחושות שגם אני חשה אז רציתי להזדהות ושתדעי שאת לא לבד. יש דברים אחרים ברקע ואני מחכה לרגע המתאים לכתוב עליהם כאן. אבל באמת שתדעי שאני פה בשבילך, מחבקת חזק ומבינה כל תחושה ורגש...

 

[א ו ח]

יש גבול למאגרים של כל אחד../images/Emo24.gif

ואפילו למאגרי הענק שלך השבתות סוחטות ואת השבוע ניצבת במצב מסריח. אין דרך אחרת לתאר אותו. וכן, יש מקום בקוים הקשים שהתפקיד נראה אין סופי ואת שואלת את עצמך, כמה? עד מתי? מה עוד? שולחת המון חיבוקים, מקווה לשמוע שנמצא פתרון טוב ונעים ככל האפשר לשבת

 

[גואה4]

הקטע הוא שנכנסתי לדכאון משבת הקרובה

עוד בשיאה של השבת הקודמת... (אז הוא אומר לי "אבל עכשיו אני פה אז למה צריך להתבאס מזה ששבוע הבא אני לא אהיה פה" גבר. מה הוא מבין.) פתרון נעים? נעים לי בבית שלי, אני אוהבת את הילדים שלי, הם משתפי פעולה (רוב הזמן...) אבל נעים לי יותר בזוג. אה... והכי מעצבן שהוא אומר לי "אולי תזמיני אורחים שלא יהיה לך משעמם" פחחחחחחחחחחחחחחחח ועל זה נאמר = ממש לא!

 

[ילדה Zיג Zג]

יותר טוב - אולי תזמיני את אמא שלי?

בחיי שהוא הציע את זה. כמעט נפלתי מהכיסא. אוף. גואה ההזמנה בעינה עומדת. נשמח מאד שתהיו איתנו בשבת! וחשבתי - אולי נעשה שבת משותפת באיזה מלון - את, אוח ואני? שלושת הנטושות.. את אלופה בלהפעיל את השליש שלכם לבלת"מים שכאלה.