את לא שמה לב לקיצוניות שלך?
לא, יציאה מהארון, בימינו, היא לא הדבר הכי טבעי בעולם. לא, מישהי שבאה ומספרת לחברות שלה שהיא לסבית, בימינו, זה לא הדבר הכי טבעי בעולם. את יכולה לתקוע את הראש בחול ולהעמיד פנים שזה לא ככה, אבל המציאות, מה לעשות, לא תואמת את הפנטזיות שלך. כמובן, את יכולה לדמיין - ולכתוב/ליצור - מציאות שבה הכל ורוד, הכל מושלם, כולם אוהבים אחד את השני ומקבלים אחד את השני בשלמות, אין דעות קדומות, אין זלזול, אין בוז, אין רתיעה. מציאות כזו תהיה קודם כל משעממת מאד, ושנית - לחלוטין לא אמיתית במצב של ימינו. צר לי לומר לך, אבל זש לא הפגין שום הומופוביה. הוא הפגין ראליזם. אני חושבת שאת רגישה מדי. אני חושבת שבהחלט, מערכות יחסים לסביות ראויות להצגה אמינה ויפה בכל המדיומים, כמו כל סוג אחר של מערכת יחסים תקינה. ואני גם חושבת שבהחלט, הבעייתיות שיש בהן צריכה להיות מוצגת גם היא. באמנות צריכה להיות אמת כדי שתהיה לה איזושהי אמינות, אחרת היא סתם פרופגנדה.
לא, יציאה מהארון, בימינו, היא לא הדבר הכי טבעי בעולם. לא, מישהי שבאה ומספרת לחברות שלה שהיא לסבית, בימינו, זה לא הדבר הכי טבעי בעולם. את יכולה לתקוע את הראש בחול ולהעמיד פנים שזה לא ככה, אבל המציאות, מה לעשות, לא תואמת את הפנטזיות שלך. כמובן, את יכולה לדמיין - ולכתוב/ליצור - מציאות שבה הכל ורוד, הכל מושלם, כולם אוהבים אחד את השני ומקבלים אחד את השני בשלמות, אין דעות קדומות, אין זלזול, אין בוז, אין רתיעה. מציאות כזו תהיה קודם כל משעממת מאד, ושנית - לחלוטין לא אמיתית במצב של ימינו. צר לי לומר לך, אבל זש לא הפגין שום הומופוביה. הוא הפגין ראליזם. אני חושבת שאת רגישה מדי. אני חושבת שבהחלט, מערכות יחסים לסביות ראויות להצגה אמינה ויפה בכל המדיומים, כמו כל סוג אחר של מערכת יחסים תקינה. ואני גם חושבת שבהחלט, הבעייתיות שיש בהן צריכה להיות מוצגת גם היא. באמנות צריכה להיות אמת כדי שתהיה לה איזושהי אמינות, אחרת היא סתם פרופגנדה.