פוסידון, אני חולקת עליך הפעם, כמובן
שהמטרה הראשונה היתה האינטרס המשותף והנסיון לנצח בדרכו, אך היא לגמרי נשאבה ואיבדה כל יכולת החלטה, ראיה נכונה ומחשבה. העובדה היא שההתבודדות לא עשתה טוב למצב רוחה של קרן, היא זועפת, מדקלמת טקסטים כנגררת אחריו, היא משרתת אישית לרצונותיו, ספיקוי וגחמותיו, נשרכת אחרי מצב רוחו, היא איבדה אישיות בתוך רוחו ושיקול דעת. אני בטוחה שגם היא היתה רוצה קצת להנות בימים האחרונים למרות הרצון העז לנצח, היא לא הביאה מאום מעצמה ומרצונותיה, הכל התנהל על פי דרכו והחלטתו, אני נסגרה ימים ושעות בלופט ללא יכולת תקשור, מבלי להבין ולהתבונן בנעשה סביבה ובהגררות טוטאלית למעשיו נהיגה לפיהם. הדרך הנעימה ביותר לנצח היא לא רק להגרר ולא להיות מאושרת, זוכים בעונות קודמות (עיים ערך שפרה, אלירז וג'קי), גם בהתחשב במתח, בלחץ ובחישוב הסיכויים תמיד נהנו וזרמו בימים האחרונים, ניצלו כל רגע, הודו על המעמד, נהנו מימנו ובעיקר ניסו להיות באוירה טובה עם כולם (אפילו בובליל-שפרה העויינים הצליחו ליישר קו, לתקשר ולגמור זאת ברוח ספורטיבית ונעימה). אומנם קרן אם תזכה תשכח מהדרך, אבל תמיד תזכור שהרגעים האחרונים שלה בחוויה לא היו משמחים, לא היו משותפים ולא היו כנים. אני לא הייתי נהנית במצב כזה ולצאת ללא שום הערכה מינימלית מהסובבים אותי, הם מנותקים מכל הבית כל רגש או תחושה, הם פשוט סובלים ומושכים עד הסוף, כולם ככה אבל לפחות עושים זאת ברוח טובה ונסיון ניצול מירבי של הזמן שנותר בלהקל אחד על השני.