../images/Emo24.gif
בגלל זה התאפקתי לא להגיב, לא רציתי להגרר למלחמות... גם לא התכוונתי לנפנף ולדבר לאחרים בהתנשאות חלילה. פשוט הרגשתי לרגע כמו אשת בשורה
אני באמת מרגישה שיש כאן נטייה <אולי אפילו מוגזמת> לטפח ולעודד את האומללות והמסכנות בקרב שוכנות הפורום. אני לא מזלזלת חלילה בכאב שהבנות כאן מרגישות . פשוט חבל לי כל כך שכך אנחנו מרגישות <כן , אני בתוך זה> ואני רוצה לשנות את זה , ואני רוצה שגם אתן תשנו את זה! אני לא חושבת שהשבוע באמסטרדם הביא את זה וגם לא שבריאן הביא את זה , זה רק היה החותמת , הגושפנקה הכמעט סופית למשהו שקרה ועדיין קורה כבר הרבה זמן. בוא אגלה לך משהו , המניאק שלי כותב באיזה 2 פורומים אחרים של תפוז, והייתי מכורה לשניהם , הייתי און ליין 24 שעות ביממה , מרפרשת בטירוף , קראת הודעות שלו בשקיקה , נכנסת , כותבת הודעות מצחיקות , שנונות , חכמות , רק כדי שיקרא אותי ויחשוב שאני כזו חכמה ומצחיקה ומקסימה! באחד הפורומים אני כבר לא כותבת יותר מחודש , ומציצה שם אולי פעם בשבועיים , ניתקתי את הקשר עם אנשים משם , גם כי גיליתי שהם חלאות וגם כי הם מזכירים לי אותו. לפורום השני אנינכנסת כמע ט כל יום , אבל קוראת בריפרוף , גם הודעות שלו, ולא כותבת שם כבר יותר משבועיים וזה אכן חתיכת הישג בשבילי!!! במיוחד לאור העובדה שאני מובטלת משועממת בבית כל היום מול המחשב ואין לי מה לעשות עם עצמי!!! בימים רגילי ם בטח הייתי מפציצה את הפורום ההוא במיליון הודעות ובטח גם פונה לאידיוט במסנג'ר ורודפת אחריו , אבל זהו , זה נגמר , לא עשיתי את זה כבר הרבה זמן ואני גם לא הולכת לעשות את זה
אני מרגישה בעיקר משוחררת: אם האופציות שלי הןם : או להיות מאוהבת ולא לקבל יחס בחזרה או להיות לא מאוהבת בכלל - אני מעדיפה את האופציה השניה
אני אשאר ככה תקופה מסויימת ואולי מתישהו גם אזכה להגיע למצב של להיות מאוהבת בצורה הדדית
מה שלומך את , עם כל המלחמה הזו? ובכלל?
