hrpbiiapnrpeltework
Well-known member
מבין, מדבר, קורא וכותב בעברית ובאנגלית.איזה שפות אתה מדבר?
אוי ואבוי.סיגלית הייתה דווקא מהכשירים
עיר עם דירוג סוציו-אקונומי רשמי שגוי ומנותק מהמציאות כי המדד מחושב לא נכון, של 3, ודירוג אמיתי של 4, היא לא רמה נמוכה, קל וחומר לא רמה מאוד נמוכה. מדובר ברמה בינונית-נמוכה. אם נדבר ברמת השכונה הספציפית, אז כבר רמה בינונית-גבוהה.אבל אצלך באמת הכל יותר גרוע כי גדלת בעיר ברמה מאוד נמוכה
והדבר הראשון שנפגע זה חינוך
הבית-ספר שלמדתי בו היה טוב באופן יחסי.
אין לזה שום קשר לעיר או לבית-ספר.
זה קשור לכישלון השמאל החברתי להבין את הרעיון השוויוני, מה שגרם לשמאל החברתי להוריד את רמת הסטנדרטים כדי שגם אנשים ברמה נמוכה יוכלו, במקום להעלות את רמת האנשים, מה שהיה מאפשר להם לעמוד בסטנדרטים הגבוהים, כפי מה שהיה צריך לעשות.
השלכות כישלון זה, והאנשים הבלתי כשירים שמחזיקים בתעודות אקדמיות שהם לא ראויים להן שבאו אחרי השלכות כישלון זה וכחלק ממנו, מצויים בכמעט כל מקום, בכמעט כל מדינה שזילות ההשכלה הגבוהה שהתרחשה במערב מאז תחילת שנות התשעים הגיעה אליה.
אנשים בלתי כשירים יש בבתי-ספר בלוד בדיוק כמו בבתי-ספר בתל-אביב או בכל מקום אחר, ובדיוק כפי מה שיש אנשים כאלו גם בבתי החולים, בבתי המשפט ואפילו באוניברסיטאות.
כפי מה שהסברתי וכתבתי, זילות ההשכלה הגבוהה החמירה עם הזמן.
זה למה כפי מה שכתבתי, כשאתה היית תלמיד חטיבת ביניים ותיכון בשנות התשעים, אצלך בבית-ספר היו מורות שמקללות את התלמידים, ולמה כשאני הייתי תלמיד חטיבת ביניים ותיכון בשנות ה-2010, אצלי בבית-ספר היו אנשי צוות בית-ספר שמרימים ידיים על התלמידים, ואני ממש לא הייתי המקרה היחיד.
כאמור, אין שום קשר והעניין האמיתי הוא הזילות ההולכת וגוברת של ההשכלה הגבוהה עם הזמן, מה שגורם לקבלת אנשים ברמה יותר ויותר נמוכה, ככל שהשנים חולפות.נשמע מתאים
בתי ספר בלוד...
אני ספציפית, להזכירך, גר בשכונה הכי טובה בלוד, ולמדתי בבית-ספר אחד מהטובים בלוד, איפה שמשרד החינוך משקיע בתלמידים, לפחות בחלק מהכיתות, סכומים של כ-20,000 שקל לתלמיד בשנה, שאני לא יודע עד כמה אתה מבין עניין, אבל מדובר בהשקעה גבוהה פר-תלמיד מצידו של משרד החינוך.
ממש לא רמה נמוכה.
אני מבין שאתה אומר שהיית כל-כך חכם שלא היה להם מה ללמד אותך...ברור. הרי בית ספר זה מקום ללמוד, לא לבהות במורה כמו עגל
לפעמים כן ולפעמים לא. תלוי במקצוע, במחצית, במצב-רוח, ביום, בחודש, בשנה.ואז נכשל במבחן
לא מאשים אף-אחד בשום דבר. זה לא היה מעניין בכלל מה הציונים. זה לא היה בשבילי אישיו. זאת בכלל לא הייתה סוגייה. הבית-ספר לא היה מעניין. הציונים לא היו מעניינים.ומאשים את המורה
הייתי עסוק בכתיבת העבודות המדעיות והספרותיות הטובות והחשובות בהיסטוריה.
זה, היה מעניין