יש כאן שתי מערכות שונות
הרבה מתבלבלים ומערבבים בין שתי המערכות ובגלל זה עולה השאלה הזאת ששאלת- *איך זה מסתדר ,,,?*
יש מערכת אחת שתארתי שעובדת בתפיסה של האדם שהוא בעצמו מודע למה שקורה לו, מנתח את העובדות ומבין שזה מידה כנגד מידה .
ויש מערכת שניה שהיא נפרדת לחלוטין מהמערכת הראשונה והיא איך שהאדם מפרש את מה שקורה לאחרים.
הערבוב בין עובדות לפרשנות יוצר הרבה דברים מעניינים כמו שדמיון מתערבב בהגיון .
בקשר לשאלה השניה -
אם אין תבונה, מה שנשאר זה רק סיבה ותוצאה. אדם עשה פעולה ובעקבות הפעולה לפי חוקי הפיסיקה יש רק תוצאה מחוייבת אחת, כמו שאמרת נכון -*באופן אוטומטי* , זה כמו חוק. אבל, לפי מה שתיארתי מה שהאדם מרגיש שהוא מקבל מידה כנגד מידה לא ניתן להסבר לפי חוקי סיבה ותוצאה, ואם אי אפשר להסביר את מה שקורה לאדם כתוצאה מחוקי הסיבה והתוצאה מה שנשאר זה רק תבונה.
עוד גורם שמסתיר את התבונה זה רווח הזמן בין הפעולה לתוצאה שמגיעה כאילו באופן אקראי כל זה קורה גם כן בצורה מתוכננת כדי להסתיר את התבונה כדי שיתאפשר לאדם לפעולה בצורה חופשית לפי דעתו ולא לפי איזשהו גורם חיצוני שגורם לו לפעול.