שמרו,
אבל ביניהם כמרו גם 2 מאחיה הגדולים ועוד מלא חבר'ה מהיישוב שלהם (שאחד אפילו נהרג כדי להגן על הבית) אני באמת מצטערת שצעקתי על החיילות, אבל כתבתי להם מכתבים והם הבינו, ובכלל, אני לא קיללת ולא פגעתי אישית, ולא שמעתי אף אחד שהשתמש בביטוי "נאצי"... מה שכן- "בעוד כמה שנים אתם תעברו פה עם הילדים שלכם בדרך לטיול משפחתי באילת, והילדים שלכם יסתכלו סביב וישאלו "אמא, למה לא גרים פה יהודים?" ואתם תצתרכו להסתכל להם בעניים ולענות "גרו פה פעם יהודים, אבל אני גירשתי אותם" זה מה שאתם תעשו! אני לא באתי לכאן כדי לגרום לכם לבכות! וגם לא באתי כדי לעשות לכם יסורי מצפון, אני באתי כדי לבקש ממכם לחשוב שוב לפני שאתם עושים את מה שישנה לכם את העתיד". (יש לי את הכל מתועד) אני באמת מתחרטת על מה שהלך שם... אבל גם חלק מהחיילים לא היו בדיוק נחמדים אלי, וזה היה לפני שצעקתי.