ייצוגי יהודים במדיה - דיון
המשך באותו נושא
זה שיעשע אותי שמי ששיחקה את האמא ב-"
אף אחד לא רוצה את זה", שיחקה גם את האמא בסדרה ה
אקסית המטורפת
וזה סתם על הצורך המוגזם של יהודים להתלונן על כל דבר:
אני חושב בעיקר על הקטע שליהודים יש את השואה שזה דבר ענק שאפשר להחזיק לעד ולדבר על זה לעד.
(אני מת על השורה have we mentioned Hitler?)
אגב, אני מגיב ספציפית על השיר הזה (למרות שהאחר אפילו יותר טוב) כי אני כל כך מאושר שהחודש קיבלנו את שתי השחקניות האלו על המסך הקטן שלנו. טובה פלדשו כמובן בNobody Wants This. ואת פטי לופון יש לנו בAgatha All Along.
אין משהו חדש בהומור הזה, אני מרגישה שסיינפלד, תרגיע ו-וודי אלן עשו הרבה הומור יהודי שבעצם רובו הוא לצחוק על היהדות. אני חושבת שהעצם הם גם עיצבו איזה ארכיטיפ של הגבר היהודי שהוא קצת לוזר כזה. זה מרגיש לי סטריאוטיפ אמריקאי מאוד, כי אני מרגישה שזה פחות מייצג יהודים ישראלים, גם את אלה שמחוברים ליהדות, זה כאילו אחרת קצת (אבל אולי זה תלוי באיזה מעגלים אתה מסתובב).
משהו שראיתי מבקר טלוויזיה כותב על סיינפלד היה שג'ורג' ובמיוחד המשפחה שלו מאוד מקודדים כ"יהודים" והסיבה שהם לא יהודים זה כי הרשת לא רצתה יותר מדי דמויות יהודיות בסדרה או משהו כזה (מרגיש לי מוזר מאוד ופתיר, בקטע שלא לעשות את ג'רי והמשפחה שלו יהודים). הוא גם אמר משהו מעניין שלא ידעתי, על איזה קשר בין יהודים אמריקאים לבין מסעדות יפניות, אני כבר לא כזה זוכרת אפילו מה הקשר (אולי תחושת ה"מהגרים"), אבל זה הציג את הפרק של "המסעדה" באור אחר.
בהחלט מרגיש שיהודים מיוצגים יתר על המידה בהוליווד (לפחות בטלוויזיה) לעומת האחוזים שלהם באוכלוסיה האמריקאית. כמובן שהם גם תמיד היו קיימים מאוד בהוליווד. חלק מהאולפנים הגדולים הוקמו על ידי יהודים (האחים וורנר, MGM למשל).
אגב, זכור לי שיחה בתור ילד על סיינפלד עם כמה ילדים מהכיתה שאחד מהם טען שכל הדמויות בסיינפלד הם יהודים. והאמת שהייתי מאמין לזה עד הפרק שבו מדברים על כך שאיליין היא שיקסה.
לגבי קשר למסעדות יפניות - נראה לי שיש קטע בגלל שגם הם לא נוצרים אז ה פתוחים בחגים אז יהודים אוכלים שם בימים כמו חג המולד.
אגב
איך לדעתכם גברים יהודיים מוצגים בתקשורת?
איך לדעתכם נשים יהודיות מוצגות בתקשורת? כאילו ב-"ר
ק לא זה", באמת לא הייתה דמות אישה יהודית שלא הרגישה כמו קריקטורה, אבל אני חייבת לציין שאני חושבת שנשים יהודיות איכשהו נחשבות מצחיקות יותר ביחס לאחוז שלהם באוכלוסיה. תחשבו על קומיקאיות ידועות- הרבה מהן יהודיות (שרה סילברמן למשל דוגמא מאוד מובהקת). את ה"
אקסית המטורפת" יצרה כמובן השחקנית הראשית שהיא יהודיה, ואם כי המרכז של הסדרה היא לא יהדות, בהחלט לא מתעלמים מזה שהיא יהודיה במיוחד בדמות של האמא שלה.
מעניין אותי הייצוג של האישה היהודיה גם ב
מיס מייזל המופלאה. עכשיו תקשיבו זה ליטרלי סדרה על אישה שהופכת להיות קומיקאית, מעניין אותי אם זה היה יכול לעבוד אם היא לא הייתה יהודיה, וכמובן ההומור שם גם בין היתר מאוד יהודי, והיהדות שלה שוב, אינה הנושא המרכזי בסדרה, אבל גם לא עושים שום מאמץ להסתיר את זה. והסדרה כמובן נוצרה ע"י
איימי שרמן-פלאדינו שאחראית ל
בנות גילמור בעיקר (ודווקא בבנות גילמור לא היו דמויות יהודיות, האם היא רצתה בכלל? אולי זה היה בשלב מוקדם מדי בקריירה שלה שדמויות יהודיות היו סיכון עבורה אז?)
עוד דבר שקראתי זה שב"
חברים" יש 3 דמויות יהודיות, ולא רק 2 כמו שנראה. בנוסף לרוס ומוניקה מסתבר שגם רייצ'ל יהודיה, למרות שלא נראה לי שזה אף פעם נאמר בצורה חד משמעית, אבל שוב קראתי ניתוח מעניין של הדמות של רייצ'ל כהיפוך של הטרופ של ה"ג'ואיש פרינסס". טרופ שהאמת לא ממש ידעתי על קיומו עד שקראתי את זה. אז רייצ'ל בעצם מתחילה את הסדרה כאשר מסלול החיים שלה בעצם היה אמור להיות - להתחתן עם גבר עשיר - להיות עקרת בית. ובפרק הראשון של הסדרה, כשהיא בורחת מהחתונה ועוברת לגור עם מוניקה, ואחר כך מוצאת עבודה קודם כמלצרית ואז במשהו שיותר קשור לפאשן שלה.
עוד משהו שמאוד יהיה מעניין לי לדבר עליו, זה הייצוג היהודי במיני סדרה "
פליישמן בצרות" שאני לא יודעת כמה אני רוצה לפרט עליו, כי אני רוצה שאנשים יראו אותו, אז אולי בשלב זה יותר שווה להמליץ על זה (אם מישהו מעוניין יש את זה בדיסני פלוס). זה מבוסס על ספר ויש שם ימבה שחקנים מפורסמים כולל אדם ברודי (אבל הוא משחק תפקיד הרבה יותר קטן והרבה פחות חמוד מהתפקיד שלו ב- "רק לא זה". אני יכולה להגיד שגם שם יש הרבה דמויות יהודיות ורפרנסים לדברי יהודיים, אבל שזה לא הנושא המרכזי שעליו מדברים בסדרה (אם כבר יש שימוש מעניין ביהדות בעיני).
לא ראיתי את "פליישמן בצרות" אבל הזכרת לי את הסדרה המעולה Northern Exposure - שם הדמות הראשית הוא רופא יהודי ניו יורקי שנאלץ לעבוד כמה שנים בתור הרופא של עיירה קטנה באלסקה שבה אין בכלל יהודים (צוחקים שם שהוא כנראה היהודי היחיד שאי פעם הגיע לאלסקה). ולרופא הזה קוראים פליישמן.
הוא גם לחלוטין עונה לסטריאוטיפ הקלאסי של גבר יהודי. עכשיו שאני חושב על זה הסטריאוטיפ הוא לא ממש גבר לוזר, אם כי לפעמים הוא גם זה, אבל זה בעיקר גבר ניורוטי. הרי סיינפלד הוא קומיקאי מצליח (גם בסדרה של עצמו) וגם וודי אלן שיחק גברים מצליחים בחלק מהסרטים שלו (והרבה פעמים מצליח מבחינת משיכת המין השני) אבל שניהם לחלוטין ניורוטים.
לגבי נשים יהודיות כל הדוגמאות הקלאסיות ביותר היו תמיד של אמא יהודייה. (אגב, אני לפני שנים גיליתי שהדבר שאנחנו קוראים לו בארץ "אמא פולנייה" בהרבה ארצות אחרות קוראים לו "אמא יהודייה")
היו אמהות של דמויות של וודי אלן. אמא של ג'רי. (אמא של גורג' קוסטנזה אפילו אם מתעקשים שהוא לא יהודי*)
אפילו מוניקה מרגישה כמו אמא יהודייה בלי שהיא אמא.
*דרך אגב, ג'ייסון אלכסנדר ששיחק את ג'ורג' קוסטנזה הוא יהודי וגם שני השחקנים ששיחקו את הוריו הם יהודים.
גם במיס מייזל יש טונות של אמהות יהודיות. כמובן אמא של מידג' ואמא של בעלה, אבל גם מידג' עצמה, בלי קשר לכך שהיא בפועל אמא, היא די באופי של אמא יהודייה.
גם לרבקה באנץ' יש לדעתי כל מיני דברים שמתאימים לאמא יהודייה, אם כי בהחלט מרגישה שונה במשהו.
שרה סילברמן היא משהו אחר.
אגב, את הטרופ של הג'ואיש פרינסס אני מכיר מלפני המון שנים ששמעתי שהשתמשו בו באיזה סרט. בקיצור זה נקרא JAP - ג'ואיש אמריקן פרינסס. כלומר יכולים לומר על מישהי שהיא מאוד ג'אפ.
לגבי איימי שרמן פלדינו - לא צריך היה לדעת מראש שמיס מייזל נוצרה על ידי אותה אישה שיצרה את בנות גילמור. הן מרגישות כל כך דומות בדרך שהדמויות בהן מדברות. ואני זוכר שאחרי העונה הראשונה נפל לי פתאום האסימון שבבנות גילמור בעצם לא היו יהודים (כלומר הגיוני שאיפשהו ב7 עונות היו, אבל לא משהו מרכזי) ואיזה מוזר זה שזה אותה יוצרת.
האם יש לדעתכם הבדל בין ייצוג יהודים ישראלית במדיה החוץ ישראלית? שני המקרים היחידים שאני יכולה לחשוב עליהם זה הסרט "
אל תתעסק עם הזוהן", שאני מודה שאני בקושי זוכרת מה קורה בו, וזה בעיקר זכור לי כקומדיה מפגרת של אדם סנדלר, אבל שהדמות שהוא משחק היא של סוכן מוסד, והרבה מהסרט הוא בעיקר בדיחות מפגרות של אדם סנדלר, שהגאונית בעיקר מהם היא העובדה שכולם שם טובלים כל דבר בחומוס-
אני כבר לא זוכר שום דבר מהסרט הזה רק זה שאני זוכר שחשבתי שהוא דבילי מאוד אבל מצחיק בטירוף. אני חושב שאם זה היה פחות דבילי אז אפשר היה לראות אותו כמעליב, אבל הוא כל כך דבילי שבאמת אי אפשר להעלב ממנו.
גם הדמות עצמה לא נראית כמו הארטיפ היהודי של וודי אלן למשל, אלא מעין היבריד של יהודי-ישראלי- וה"זוהן" שהוא חייל לשעבר במוסד מוצג כלוחם כל יכול (בדרכו המפגרת והמטומטמת של אדם סנדלר אבל עדיין). דמות נוספת, מוקצנת הרבה יותר הייתה דמותו של "ערן מורד" בגילומו של סשה ברון כהן- חייל ישראלי מוקצן מאוד, אבל לא כיהודי, אלא יותר כלוחם אידיוט שמדבר באנגלית עם מבטא ישראלי מוגזם ב-"מי זאת אמריקה?". האם העובדה שגם אדם סנדלר וגם סשה ברון כהן יהודיים נותן להם את ה"זכות" בכלל להציג דמויות שכאלה? מה דעתכם? ומה לגבי בדיחות של "אנטישמיות אירונית" מהסוג של סאות'פארק (הבדיחה היא כאילו תמיד על האנטישמי, לא על היהודי, הבעיה שלא בטוח שכולם מבינים את זה). האם יש קו שאסור לחצות? (מאט סטון, אחד היוצרים של סאות'פארק יהודי). האם הומור כזה לא היה עובר אם לא היה נעשה ע"י יהודים?
זה נשמע דבילי קצת לומר שליהודים מותר לומר בדיחות כאלו.
אבל זה בדיוק ההגיון שהופך את הN-word למשהו ששחורים בארה"ב אומרים באופן חופשי ולבנים מקונסלים אם הם אומרים אותו לא משנה באיזה הקשר.
טוב כל זה על קצה המזלג, זה באמת נושא שאפשר להרחיב עליו המון. בין היתר כי באמת יש הרבה דוגמאות לייצוג יהודי במדיה אמריקאית.
בכלל לא נגעתי במשפחה בטרנספרנט ששם קתרין האן האגדית (והלא יהודייה) שיחקה רבה.
גם אני זוכרת
הבנתי מה שעדי אמרה, שהוא חייב לבחור עכשיו
