יש לי את הקו:
תראה, מה שקורה כאן בפורום, והעלית את זה יפה, זה בילבול בין הטענה שניתן לנצל ארויעם טרגיים מהעבר לטובה, לבין הצדקת מארגניהם של אותם ארועים. לכל אורך הדיון צצים אנשים, אשר דולים מתוך טיעני את הרעיון כי השואה היתה לטובה, שמים אותו בכותרת, ואני יוצא מזה מפלצת. לכן, להזכירכם, הסכמתי למשפט היתה בתנאי מצומצמים, בקונטקסט הראוי. ההפיכה לטובה, היא לא רק בידי כח עליון! כל דת, וזה יסוד מאפיין של הרבה דתות תגיד שהכל בעולם לטובה. אלא שגם אנחנו הם המכריעים. אם אנחנו נבין מה קרהע, איך קרה, כיצד היה ניתן למנוע, ומה הלקחים לעתיד, הרי שבמו ידינו הפכנו ארוע טרגי מיסודו, למשהו טוב, שהרי בעזרתו מנענו (טענה מעורפלת במעט, אני מודה, שכן אם זה נמנע, לא נדע עליו) אסונות אחרים. הפקת לקחים למען עתיד טוב יותר, זו הסיסמה דרכה העבר הכואב הופך לעתיד טוב יותר. כעת, הטענה השניה שלי, שהודגשה יפה לאורך הדיון, הוא חוסר פתיחות של אנשים. הם מעדיפים לא לנסות להבין, אלא ישד לדלות טיעון מוזר, מתוך הקשר לוגי המסביר אותו, לשים בכותרת, ולהתגאות שהמסביר הוא לא נורמלי, ואילו הם כן. חצי מהכותרות בפורום הם כאלה, תוצאה של חוסזר פתיחות ואי הבנה. אדגים: הרב עובדיה יוסף שליט"א פסק, כי אין לחטט באף בשבת. אחלה כותרת לגחך עליה. כמה מהמגחכים יכולים להעלות את קו המחשבה של כבוד הרב? ( אגב, אני כן יכול, בגלל זה זו דוגמא אהובה עלי) לא יכולים , לכן במקום להודות בחוסר ידע, הופכים את כבוד הרב למושא לליצנות. אני לא בא כאן לחוות דעה, אם באמת מותר או אסור לחטט באף בשבת, אבל אני יכול להגיד שאני יודע כיצד הרב פסק,לכן אני יכול ( או לא יכול, אבל ניד ששמורה לי הזכות) להתווכח איתו על הנושא. ואילו שאר המלהגים? קל להם להראות דרך ציטוט תלוש זה להראות כאילו דת היא דבר מוזר, מעוות, וחסר תועלת. הבעיה היא שהם מציגים את זה לא מעמדת הבנה ולען ביקורת, אלא מעמדת חוסר חבנה שאחריה בא לעג.