כן
קודם כל, הרבה פעמים מקבלים תוצאות הפוכות במחקרים, כלומר יש מחקרים שמראים קשר בין מזון ומחלה, עם מובהקות סטטיסטית, ויש כאלו שמראים קשר הפוך.
דוגמה נוספת לטעות, היא בהשפעה של טיפול הורמונלי לנשים (HRT) ומחלת לב. במטה אנליזה של מחקרים תצפיתנים הייתה ירידה משמעותית של 39% במחלת לב אצל נשים שהשתמשו ב-HRT. אולם מחקר התערבותי גדול הראה עליה של 29%.
בנוגע למחקרים שמראים עליה של 10%. אחת הבעיות במחקרים תצפיתנים היא שיש הרבה משתנים שמשפיעים פרט למשתנה בו אנו מעוניינים. אם נסתכל במחקר EPIC, אז בנתונים הגולמים, כשהשוו אנשים שאכלו מעל 160 גרם בשר אדום ליום מול כאלו שאכלו פחות מ-10 גרם ליום, אז אצל הראשונים הסיכוי לתמותה פי 1.30. האם זה אומר שבשר אדום מזיק? אם מסתכלים בנתונים, רואים שיש הרבה הבדלים בין הקבוצות. למשל, האנשים שאכלו יותר בשר גם עשנו יותר (40% מול 14% אצל הגברים). לאחר תקנון לגורמים משפיעים כגון עישון או פעילות גופנית, יורד ל-1.06, כשלערך זה אין מובהקות סטטיסטית. כלומר, לפי מחקר זה היה קשר בין צריכת בשר אדום ותמותה, אך הקשר לא נבע מאכילת הבשר, אלא מכך שלאנשים שאוכלים הרבה בשר יש אורח חיים פחות בריא.
אם מסתכלים על מחקר שבו העליה בסיכון היא 10% לאחר תקנון, אי אפשר לדעת האם התקנון אכן נטרל את כל הגורמים המשפיעים, ולכן קשה להסיק שהעליה בסיכון נובעת מהמשתנה שנבדק.
לשם השוואה, הקשר בין עישון וסרטן הריאות, הוא הרבה יותר מ-10%. במטה אנליזה של מחקרים תצפיתנים, הסיכון לסרטן הראות אצל נשים שמעשנות לפחות 20 סיגריות ליום היה גדול ב-2300%. במקרה כזה אפשר להיות בטוח שההבדל לא נבע מגורמים אחרים.