האם ליבוביץ אהב את הקב"ה?

שאלתי

"איך מחויב המציאות הופך אותנו למחויבי המצוות?" במילים אחרות כיצד, זה שישנה ישות מחויבת המציאות גורמת לי להיות מחויב לקיים מצוות?
(לא הבנתי כיצד קיום מצוות מקדם אותנו להבנת ה')
&nbsp
 
ד"ר דוליטל, יש משפט האומר..

לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצווה אפילו שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה.
וכל העוסק בה (בתורה) לא ליראה, ולא לקבל שכר, אלא מפני אהבת אדון כל הארץ שציווה בה - הרי זה עוסק בה לשמה "

עיסוק בתורה שלא לשמה - זה מצווה.

מצווה שאף אחד לא מחייב אותך בה.

בוקר טוב!
 
כשמך

כן דברייך נחמדים וחכמים

מה פירוש "מצווה שאף אחד לא מחייב אותך בה"? השותף של המנהל הקודם היה חותם בציטוט מהתלמוד: "כל הפטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט" והתורה מחייבת ועוד איך מחייבת.

בפרקי אבות כתוב: "גדול תלמוד המביא לידי מעשה" האמנם...?

בוקר נפלא!
 
ד"ר דוליטל, רמח"ל סבור כי ההסתכלות

בטובות שעשה אלוהים לאדם מביאה אותו להכיר חובתו.


"ואמנם, מה שיוכל להגביר ההתעוררות הזה הוא ההסתכלות ברוב הטובות,

שהקדוש ברוך הוא עושה עם האדם בכל עת ובכל שעה,
והנפלאות הגדולות שעושה עמו מעת הלידה עד היום האחרון,
כי כל מה שירבה להסתכל ולהתבונן בדברים אלה,
הנה ירבה להכיר לעצמו חובה רבה אל האל המטיב לו,
ויהיו אלה אמצעים לשלא יתעצל ויתרפה מעבודתו.
כי הרי הואיל ואינו יכול ודאי לגמול לו טובתו יתברך, לפחות יודה לשמו ויקיים מצותיו"

ע"י הסתכלות בעולם, מגיע האדם להכרת חובתו.
דבר זה תלוי באדם ובאיזה שלב של חינוכו והתפתחות דעתו
ניתן להעמידו בפני "האמת".
 
לצערי לא זכיתי לזה

אף פעם לא יצא לי תוך כדי התבוננות בטבע, להרגיש רצון עז או תחושת חובה למשל להניח תפילין, או לאכול מצא, או לשבת בסוכה וכדומה... לך היו תחושות כאלה?
&nbsp
אני מניח שכוונת הרמח"ל חובות כלפי ההחברה, ולא חובות דתיות.
ואם בכל זאת כוונתו לחובות דתיות, מן הסתם כוונתו מה שהרמב"ם אמר: והיאך היא הדרך לאהבתו, ויראתו: בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ--מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול, כמו שאמר דויד "צמאה נפשי, לאלוהים--לאל חי" (תהילים מב,ג). ועל זה מוסיף הרמח"ל יכיר בחובתו לקיים מצוות.
&nbsp
&nbsp
 
לא הבנת ה'. אלא ידיעתו

יש מצוות שהן זכר ליציאת מצרים. שבת זכר לחידוש העולם. גם אם אנחנו לא מבינים איך כל פרט מביא לידיעת ה' דיינו בכך שמטרת משה הייתה להביאנו לידיעת ה'. ההזדהות עם המטרה של משה היא המחייבת אותנו לקיים מצוותיו. נתתי על כך דוגמא מכמה אחים שכולם אוהבים את הוריהם. ואז אחד האחים יוזם מפגש לשמח אותם. ההזדהות של האחים עם המטרה שלו מחייבת לשתף אתו פעולה.
אגב, לדעתי יש דברים המתחייבים מידיעת ה' עוד לפני המצוות והם חסד משפט וצדקה.
 
ברור לך

שדבריך אינם רלבנטים לתפיסה של ליבוביץ.
&nbsp
עדיין לא הבנתי כיצד או למה "ישות מחויבת המציאות" עושה אותי לחייב במצוות. או אפילו במצוה אחת.
&nbsp
תשובתך: "יש דברים המתחייבים מידיעת ה'..." אינה מספיקה אני שאלתי על "ישות מחויבת המציאות" ואתה עונה על ה' וכי זה היינו הך?
אם כן תסביר איך "ישות מחויבת המציאות" הופכת לאלוקים (המוציא אותנו מארץ מצרים ונותן לנו את התורה וכו' וכו')
&nbsp
&nbsp
 
מצוי ראשון ממציא כל נמצא

או בשפה של מאמרי: פועל שאינו נפעל.
אנחנו פועלים בעצמנו בהיותנו בעלי בחירה חופשית. אולם הפעולה העצמית שלנו היא בגבולות הגיזרה שהטבע המפעיל אותנו נתן לנו. ז. א. יש לנו בחירה חופשית בין X לY. אבל אין לנו בחירה חופשית לגמרי. אנחנו חיים ומתים רעבים ונצרכים לנקבים ובעלי יצרים בעל כורחנו. האדם החופשי הוא אדם הפועל מתוך תודעת החופש שלו בלבד. ובשביל זה צריך להפריד את נקודת החופש שלנו מכל מה שאנחנו לא חופשיים בהם. כשנזקק את תודעת החופש נגיע להכרת החופש המוחלט שהוא המצוי הראשון ממציא כל נמצא. הוא ראשון במובן זה שהוא לא מופעל על ידי שום דבר. נחיה חיים אנושיים ז.א. חיים חופשיים אם נפעל לפי תודעת החופש בלבד. פעולה חופשית היא פעולת החסד המשפט והצדקה. הערכת החופש התודעתי מחייבת גם שיתוף פעולה עם כל יוזמה שבאה בשביל להביא אנשים להכרה זו.
 
לגבי ליבוביץ

הוא תמיד מגחך על הזקן שמושך בחוטים...
ואם אתה בטוח לגבי הרמב"ם, אז יש לליבוביץ בעיה.
 
רק התירה?

זה כמו לומר התורה התירה להניח תפילין, ולשמור שבת.
שכחת מה אמר ירמיהו? "ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרועו ומן ה' יסור לבו... ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו"
זה לא: טוב נו, אם אתה כל כך מתעקש לבטוח בה' מצאנו לך היתר דחוק...
&nbsp
 
יש מכתב מל' שהוא נשאל מהו ביטחון בה'

והוא עונה שזה ביטחון שהמעשים שאני עושה הם עבודת ה'
 
ליבוביץ יכול לומר מה שהוא רוצה.

אבל וודאי שאין זאת כוונת הנביא ירמיהו.
היהדות מאז היוסדה מאמינה בה' מציל ומושיע ומתערב. החל מהאבות שהתפללו לה' על כל דבר גדול או קטן, ויוסף שנענש בשנתיים נוספות על שביקש משר המשקים שידבר בעדו, וכן לאורך התנ"ך, והתלמוד וכן בגלות עם כל ההסתר פנים, היו כל הזמן סימנים שיש מי שמשגיח "ואף בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתם וכו'"

עכשיו ליבוביץ ממציא לנו אמונה חדשה מקרוב באה, לעבוד אל שאינו מתערב בעולם, שאין לו כל שיג ושיח עם בני האדם, ולא רק משולל תארים, אלא גם משולל פעולות. ואעפ"כ צריך לעבוד אותו. וכי זה הערך החשוב ביותר מכל הערכים האנושיים. למה? ככה!

כל הזמן מאיים עלינו בעבודה זרה, אולי מי שעובד אל שאינו מתערב בעולם, הוא הוא עובד עבודה זרה?
כמו שאנו אומרים שלוש פעמים ביום: "שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם, וגוֹרָלֵנוּ כְּכָל-הֲמוֹנָם, שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וָרִיק, וּמִתְפַּלְּלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ. וַאֲנַחְנוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. הוּא אֱלֹהֵינוּ, אֵין עוֹד, אֱמֶת מַלְכֵּנוּ, אֶפֶס זוּלָתוֹ."
 
ל' דובר אמת אבל אמת חלקית

האמת היא שראוי לעבוד את ה' גם על מנת שלא לקבל פרס. אבל מה זה ה' אם לא זה שלא עשאוהו והוא עושה הכול? אבל אם הוא עושה הכול איך אנחנו יכולים לעבוד אותו? הרי הכול הוא עושה! האמת השלימה בתורתו הקדושה של רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.
 
למעלה