האם ליבוביץ אהב את הקב"ה?

[ד.ר. דוליטל]

ואיך מהר"ן עונה על הקושיא שלך?

 

[חיים פרידמן1]

שהאמונה לא מסתדרת עם הלוגיקה

ליתר הרחבה ראה ליקוטי מוהר"ן חלק א' תורה ס"ד

 

[ד.ר. דוליטל]

היה לי פעם הספר

אך אינני זוכר היכן שמתי אותו.
אם יש לך קישור לקטע הרלבנטי אודה לך.

 

[חיים פרידמן1]

כאן

https://he.wikisource.org/wiki/לקוטי_מוהר"ן_סד

 

[ד.ר. דוליטל]

תודהֱֱֱֱ!

אדפיס ואקרא בשבת ב"נ.
שבת שלום.

 

[ד.ר. דוליטל]

מאמר מעניין

מלא סתירות פנימיות, אך מעורר השראה.
מעניין מה ליבוביץ היה אומר עליו..
&nbsp

 

[ד.ר. דוליטל]

אתה גם חושב שישנם שם סתירות פנימיות?

 

[חיים פרידמן1]

אני חושב שהסתירה הפנימית באמונה היא נושא המאמר

 

[ד.ר. דוליטל]

כוונתי

שהוא טוען טענה מסוימת ואחרי שורה או שתיים הוא סותר את עצמו.
&nbsp
אם "הסתירה הפנימית באמונה היא נושא המאמר" למה להוסיף עוד סתירות?
על הראשונים אנו מצטערים...

 

[חיים פרידמן1]

לא ראיתי במאמר עצמו סתירות פנימיות

 

[u r i el]

הלנו אתה אם לצרנו.

לאחר שאתה מתנסח כך אני ממש לא מבין מדוע מתקבל אצלי הרושם שאתה מתווכח אתי על עמדותי כלפי יהדותו של ליבוביץ.

 

[ד.ר. דוליטל]

ח"ו ליבוביץ לא צרינו...

אני מודה יש לי יחס אמביוולנטי לליבוביץ.

לפעמים אני מסכים אתו לחלוטין, ולומד ממנו הרבה מאוד, ומוצא את עצמי מצטט אותו לעתים קרובות,
ולפעמים דבריו אינם מקובלים עלי לחלוטין.
תאמין לי יש לי עליו שאלות לא פחות ממך.

וכשאני מוצא מישהו שמגלה הזדהות עמו אני מציג לו את שאלותי בתקוה שיהיה לו מה לענות.
ואם מישהו תוקף אותו ויש לי איך להגן עליו אני עושה זאת ברצון.

אבל אני מאמין שליבוביץ מאמין בכל לבו ובכל מאודו בדרך שלו, והוא לא מקשקש ולא מרמה את עצמו ולא את האחרים, וגם לא עושה דברים, רק בגלל שכך הרגילו אותו בילדות.

 

[u r i el]

ברור !!

כמעט כל אחד שמבקר כאן בפורום למד ולומד מליבוביץ ואפילו הרבה, יש כמה שהם 'שפוטים' שלו וכל מה שיוצא מפיו מתקבל אצלם בתשואות - וזה דבר שהוא עצמו לא סבל, הוא אהב ביקורת עניינית כמאמר חז"ל : אֵין סַכִּין מִתְחַדֶּדֶת אֶלָּא בְּיָרֵךְ שֶׁל חֲבֶרְתָּהּ או מה שיותר מתאים לענייננו שמובא בקהלת : טוֹב לִשְׁמֹעַ גַּעֲרַת חָכָם מֵאִישׁ שֹׁמֵעַ שִׁיר כְּסִילִים ...

לגבי המשפט האחרון שלך, אני מסכים שהוא מאמין בדרכו שלו, אבל אני לא בטוח שהוא גילה מהי דרכו באמת. את האחרים הוא מרמה במובן זה שהוא משתמש בכלים רטוריים שמהם אנשים רבים מבינים אותו אחרת מכפי שהיה ראוי אילו דיבר בשפת העם והוא לא זונח רטוריקה זו כי טוב לו לזעזע וכיף לו לצרוח על אלה שלא מבינים אותו כהלכה - ואף זו שיטה רטורית.

במקום אחד אומר ליבוביץ במפורש שהאמונה נוגעת לו מבחינה נפשית וזה רגע יקר מפז לשמוע מאדם שמבטל כל אספקט נפשי בעבודת ה' על כך שהאמונה נוגעת בנפשו ומכאן אין לי כל ספק שחלק מה"דתיות" שלו קשור חזק לילדות, לאביו, ולאקלים המסורתי שלתוכו נולד. הוא לא הגיע "ליהדותו" במקרה או מתוך עיון בסופרמרקט של אמונות ודעות.

 

[ד.ר. דוליטל]

הבה נתפשר..

שאכן ליהדות הגיע בגלל שכך התחנך בילדותו.
אבל מאידך, אם היה מוצא שהיא סותרת בצורה חמורה את תפיסת עולמו שהתגבשה עם השנים, סביר מאוד להניח שלא היה נשאר, ובוודאי שלא היה מגן עליה בכזאת אדיקות.

כמו כן סביר להניח שיש גם לו שאלות וקושיות על תפיסתו שלו. אך לא עד כדי כך שיחשוב שדרכו מוטעית מהיסוד.

לגבי הרטוריקה, אפשר שהוא סבור שהמטרה מקדשת את האמצעים.
אם כי במקרה שלו, קרה והאמצעים הזיקו למטרה שלו.

 

[u r i el]

אינני בוחן כליות ולב

אבל זאת אי אפשר לקחת ממנו - את אהבתו לעם ישראל, הוא בטא זאת בכמה הזדמנויות כאשר למשל הדגיש שדעתו בעניין יחסי ישראל וערבים היא משום דאגתו לישראל ולא לערבים והוא הרי גם התגייס לצבא ומקצועו היה לירות בצליפה לערבים במצח וכך לחסלם כך שהוא בוודאי איננו פציפיסט ויש לו ערגה לרגבי אדמה אלה שהרי משום כך עלה ארצה ולא השתקע בברלין או בכל מקום אחר וכל ה'אהבות' הללו אינן רציונאליות כלל אלא טבועות בו משחר נעוריו כגרסא דינקותא ועל אותו הפרינציפ, לדעתי, רוכבת גם יהדותו "הדתית" - כי היא 'שלנו' היהודים, תוצרת כחול-לבן אלא שהוא היה עמל לזכך אותה ככל שיכל מהאלמנטים הפולקלוריסטים-פגאניים ( מבחינתו ) כדי שתחיה בשלום עם האישיות הראציונאלית שבו, ואפשר שגם מגמה זו נטועה עמוק בילדותו ובהיות אביו שייך לזרם ה'מתנגדים'.

 

[חיים פרידמן1]

אני חושב שזה יותר מזה

באמת הייתה לו אהבת ה'. אלא שהוא ניסה לחבר את זה עם שאר זהויותיו

 

[u r i el]

מה זה ה׳ מבחינת ליבוביץ ?

וחזרה קושיא לדוכתא.

 

[חיים פרידמן1]

התודעה הדתית היא משהו מעבר למילים

אלא של' הלוגיקן נכנס כאן לבעיה. על כל פנים ניכר מדבריו ומעשיו שבאמת בערה בו איזושהי אהבה ל... שבגללה הוא באמת שנא עבודה זרה. אם ל' היה רק רוצה להסתדר עם הדת הוא לא היה מדגיש את התיאוצנטריות שלה ושלילת ההומניזם וכו'. ל' אמר גם הרבה דברים שאינם נעימים לאוזן החילונית. הייתה בו קנאות דתית.

 

[u r i el]

"מעבר למילים" - זו מהות הפילוסופיה הכפרנית !!

קישקוש בלאבוש.

דת משה וישראל, כיתר דתות ההתגלות הינה דת של מילים !
קונטמפלציה היא מלאכת הפילוסופיה.
אין לך יהדות ללא מילים, ללא תארי האל ופעולותיו. זו עובדה אמפירית, זו לא דעה שלי, והרמב"ם יכול מבחינתי - במחילה רבה מאד מנבוכתו - להתהפך בקברו.

יותר משהייתה בליבוביץ קנאות דתית בערה בו אש הקנאות : קנאות לידע, קנאות לראציו, קנאות ל'אדם החושב', קנאות לרטוריקה ועוד. ל' היה לאומן קנאי, לא מבחינה רגבי האדמה, אלא מבחינה תרבותית. עם ישראל ללא דת ישראל הוא 'יש' ככל העמים וליבוביץ היה קנאי לאומי ורצה שישראל לא תהיה ככל העמים, ואת זה הוא ינק משדי אמו.

 

[חיים פרידמן1]

זאת אומרת שאין לאומנותו אלא דתיותו

ואין דתיותו אלא תיאוצנטיריותו