"האקדמיה ללשון: לא ללימוד משפטים באנגלית" -

[קזרדי]

את מתבלבלת בין הדורות...

הדוגמאות שלך הן מחברים בני דורך (ומן הסתם בני דורי), שעליהם אין ויכוח שהם מודעים לאוצר אימרות השפר.
אני מדבר על בני הנוער או על הצעירים בגיל צבא ואוניברסיטה, בקיצור על בני דורם של ילדייך.
את באמת רואה שיחה טבעית בין שני דוברים מהדור הזה שבה תשולב האמירה "הלך הזרזיר אצל העורב" או "צר עולמי כעולם נמלה"?
במקרה הטוב, הם ישלבו את השרידים האחרונים שנשארו מהשפה הגששית.

דרך אגב, העובדה שצה"ל הפסיק להיות צבא העם תרמה גם היא לתופעה של הידלדלות העברית.
בעבר כו-לם (לפחות בחברה היהודית הלא-חרדית) הלכו לצבא, ובצאתם מהצבא הכניסו לעברית ה"אזרחית" אוצר שלם של סלנג צבאי המוכר לכל אחד. (דוגמא נאה היא אותו "טופס טיולים" שעליו מחתים כל סטודנטי בסיום לימודיו את הספריות באוניברסיטה ואת ענף שכר לימוד כתנאי לקבלת התואר.) היום חלק גדול כלל לא מתגייסים, ולכן גם המקור הזה כבר לא משמש להעשרת העברית המודרנית.

 

[מיכי 10]

אני לגמרי לא מתבלבלת בין הדורות!

למזלי, או לא למזלי, יש לי חברים טובים מאד בכל הגילים. כך הובילו אותי החיים, משום מה. כך שהחברים איתם אני בקשר יומיומי, ברובם סביב הגיל של הילדים שלי, דווקא. ומי שהזכרתי קודם, הוא בגיל של בני הבכור. זה לא נראה לי כל כך קשור לגיל, כמו להשכלה כללית ולתחושה לשפה.

בביטויים בהם השתמשנו במשך השירות הצבאי, אנחנו ממשיכים להשתמש גם כיום. אפילו בכאלה שהיו קיימים עוד לפני זמננו, כמו "אכלנו מאותו המֶּסטינג",
אני לא מעודכנת במיוחד בסלנג הצבאי של היום, אבל מה שהיה בזמננו, נשאר בשימוש. כמו גם "מסע להכרת הבסיס", למשל. אלא שלאלה ול"טופס טיולים" לא הייתי קוראת פתגמים. אולי אִמרות.
אבל אני לא בטוחה שדווקא לסלנג הצבאי התכוונּו כ"מעשיר" את השפה העברית כשהתלוננו על כך שמתרחש רידוד של השפה העברית. הכוונה היתה לכך שכבר מקפידים פחות על השימוש בעברית תקינה.

אבל נזכרתי שאנחנו בפורום בלשנות, ולא בפורום של הלשון העברית. ובלשנים מכבדים לאין ערוך את השפה המדוברת, לעומת השפה התקנית (או הטהרנית?).

את זה למדתי כבר לפני שנים אחדות, מֵחֲברים בלשנים בפורום, ופשוט שכחתי את ה"שיעור" הזה.

בגלל השכחה הזאת, אני "משתגעת" בכל פעם מחדש בגלל אמירות עִלגוֹת בעברית, בעיקר כשהן נאמרות ע"י צברים, שנולדו לתוך העברית. אך מסתבר שעברית נכונה (לפי הלשונאים הטהרנים) היא גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה. אז למרות הצער האמיתי, אשתדל לקבל את העברית המדוברת במעט יותר סבלנות/סובלנות.

 

[קזרדי]

כשדיברתי על פתגמים...

התכוונתי במובן הרחב, כולל מטבעות לשון, אמירות, וכו'.
כל מה שהיינו מגדירים כ"ביטוי" ומכניסים בין מרכאות.

לא כל מילה מהסלנג הצבאי מעשירה את העברית, אבל בהחלט יש מילים שמוסיפות ביטויים חדשים או משמעויות חדשות לביטויים קיימים.
טופס טיולים הוא דוגמא טובה לביטוי לא וולגרי שנותן למילה טיולים משמעות חדשה ("טיול" בין משרדים לקבלת חתימה) כשהיא מחוברת לטופס.
תחשבי גם על המילה "אחי" (במלעיל) שזלגה מהצבא לחיים האזרחיים, כשבמקור הכוונה היתה ל"אחי לנשק" וכיום היא קיבלה משמעויות רחבות יותר.
אפילו הביטוי הגס "משהו בן זונה" שנועד להביע הערכה חיובית הוא ביטוי שזלג מהצבא (דווקא לאחרונה יחסית) והוא מעניין מבחינה לשונית בגלל היפוך המשמעות.

מבחינתי עושר העברית הוא תערובת של עברית מקראית ומשנאית, ועברית שהמציא בן יהודה, וסלנג צבאי מאוזרח, וביטויים של הגשש.
אבל כאשר כל הרבדים הולכים ונעלמים לטובת אוצר מילים בסיסי מאוד ה"מועשר" בכמה ביטויים פרי עטם של יוצרי תוכניות ריאליטי או בידור נחותות, אז יש כאן בעיה.

 

[מיכי 10]

אז זהו, שיש לנו גם וגם.

גם בעיות של הידללות השפה עקב עצלות וסיבות רבות נוספות, וגם העשרה שלה ממקורות שונים.
ובתקווה שהמאזן יהיה חיובי, לטובת העשרה אמיתית!

שבת שלום.

 

[trilliane]

זה נכון, אבל בכל זאת יש הבדל גדול בין הדורות

כי בדורות עברו, לא כולם ידעו קרוא וכתוב, ולא כל מי שכתב פרסם את כתביו. כלומר, היה איזשהו צוואר בקבוק, מסננת, וכתיבה הייתה מקצוע. אנשים ש"אחזו בעט" היו סופרים, משוררים, עיתונאים וכו', ובגדול, אומנים. כלומר, אם קראת טקסט שפורסם – ספר, שיר, טור דעה וכיו"ב – סיכוי לא רע שהוא נכתב ע"י איש מקצוע ועבר עריכה (עריכה תוכנית ו/או לשונית) והגהה.

כיום זה לא המצב (ואני לא מדברת על מצב ההגהה הבסיסית בחלק מאתרי החדשות הרשמיים). בעידן האינטרנט אין צורך באישור מאיש כדי לפרסם את הגיגך בפומבי. מצד אחד, מעולה; חופש ביטוי, חופש מידע, הכול מצוין. מצד שני, אין דין כתיבה של איש מקצוע כדין כתיבה בבלוג, בפייסוש או ציוץ המוגבל ל-160 תווים. יש פה בכל זאת שוני בסיסי מהותי.

כשאנחנו כתבנו עבודות לביה"ס, הלכנו לספרייה (לא הייתה בררה...) ושם פתחנו ספרים ואנציקלופדיות שנכתבו ע"י אנשי מקצוע ועברו עריכה והגהה קפדניים. כיום תלמידים מחפשים בגוגל וכמובן בוויקיפדיה ומקבלים חומר שחלקו לא כתוב היטב מבחינה לשונית (ולעתים גם תוכנית, אבל זה כבר עניין אחר). זאת ועוד, אם בעבר הטכנולוגיה חייבה אותך לקרוא ולכתוב ולהעביר את הטקסט בראש בין העין ליד, היום בהקלקת עכבר אתה מעדביק אותו, ואפילו לא ממש צריך לקרוא אותו...

אז נכון, בעבר קיטרו, וגם כיום, ואין חדש תחת השמש. אני לא חושבת שהשפה מידרדרת, אבל אני כן חושבת שהחשיפה לשפה היפה השתנתה, כי העידן השתנה, ולהתעלם מהשינוי המהותי הזה ולפטור אותו ב"נו, תמיד מתלוננים" זה לא נכון בעיניי. יש פה הבדל מהותי לא קטן בכלל. וכשאני מלמדת אני מרגישה מצוין אילו תלמידים קוראים ואילו לא, אי אפשר לרמות בזה. זה היה נכון גם בעבר, כמובן, אבל היום זה הרבה יותר קיצוני. בעבר גם למי שלא ממש קרא באופן יזום "לא הייתה בררה", הוא נחשף לעברית מהוקצעת וערוכה יותר בעל כורכו; כיום הוא פשוט לא מוכרח.

 

[trilliane]

אה, כל זה לא קשור דווקא לעברית, כמובן...

 

[איליה קוגן]

בעבר הרוב המוחלט גם לא ידעו לקרוא

וכמעט כל התקשורת היתה בדיבור. השפה החיה היתה שפת הדיבור. היום כולם יודעים לכתוב ולקרוא, ושפת הכתב הופכת להיות השפה החיה החדשה.
ממליץ לך לראות את זה, אם לא ראית:
http://www.ted.com/talks/john_mcwhorter_txtng_is_killing_language_jk

 

[trilliane]

אכן, אבל זה עבר רחוק עוד יותר שאין טעם להשוות

אליו את הדור הנוכחי.

עוד לא צפיתי בסרטון הזה בטד ואין לי פנאי לצפות בו כעת; תוכל לפרט עליו מעט?

 

[Mits Petel]

בכל דור המבוגרים מתלוננים על "הידלדלות השפה"

(זה קורה בכל תרבות ובכל תקופה)

אני יכול לתת לך ציטוטים מלפני 90 שנה, מלפני 300 שנה ומלפני 2000 שנה...

אם הטענות האלה היו נכונות (אפילו בחלקן) אז מזמן כבר היינו צריכים לתקשר בעזרת נהמות וג'סטות, וזה לא המצב.

נקודה למחשבה.

 

[איליה קוגן]

וואו, איזה סנכרון

 

[Mits Petel]

 

[מיכי 10]

מקווה שגם אתה צודק.

וצודק גם איליה: גם אם הייתם מנסים לאפס שעונים, לא בטוח שהייתם מסתכרנים כך.

 

[LiRs Lullaby]

לא כדאי אולי,

שהאקדמיה ללשון העברית תשקוד קודם כל על מציאת מילה בעברית למילה "אקדמיה"? או שכבר דנו פה בפורום על הפרדוקס הקטנטן הזה וזה כבר לא מזיז לאף אחד?
פשוט, אני מעולם לא הצלחתי להתייחס במלוא הרצינות למוסד מכובד, שכל עיסוקו הוא השפה העברית, אך חלק משמו מאונגלז לעייפה...

ראיה:
http://hebrew-academy.huji.ac.il/milim/halufot/pages/default.aspx


ובקשר לנושא ההודעה, אם כבר התרתם פוליטיקה קלה; אני בעד שיהפכו את השפה האנגלית לשפה הרשמית היחידה במדינת ישראל, ואם אפשר, שיחליפו כבר את השם האנאכרוניסטי הזה, "ישראל", עם משהו יותר סופיסטיקייטד ומודרן, יו נואו, כמו the 51st state of the U S of AMERICA ושלום על ישראל.... גם ככה אובאמה וקרי מנהלים פה את העניינים וכל השלטים בכל הקניונים כתובים באנגלית. אני ראיתי - אמיתי!!! - שלט באנגלית שהיה כתוב עליו את הדבר הבא: Maspera. או אולי היה זה Mispara, אני לא זוכרת במדויק, רק ההלם והטשטוש החזיקו את זכרון השלט הזה בחיים.
אז אם לא נתחיל עם הפקולטות למשפטים עכשיו, תארו את החיים פה עוד כמה שנים כשהילדים שלכם יתחילו ללכת ל-mackollet או ל- Betsefer או שהם יתקלו ב-tsomet T. תחשבו על הילדים גאד דמיט!!!

*



*הודעה זו נכתבה תחת השפעת סרקזם כבד. עמכם הסליחה

 

[trilliane]

מה "מאונגלז" ב"אקדמיה"? זו מילה יוונית

והיא הפכה למילה בינ"ל בשפות שנות, ביניהן אנגלית, ביניהן גם עברית.
אני מניחה שמילים כגון סנדל, בסיס, מסתורין, אוויר, ארכיון, אסכולה, אספרגוס ואחרות שמקורן מיוונית וניתן למצוא דומות להן באנגלית לא מפריעות לך...

 

[LiRs Lullaby]

לא, הן לא מפריעות לי

רק ציינתי שיש קצת אירוניה בכך שה*אקדמיה"* ללשון העברית, בין שלל החידושים הלשוניים שלה לשפה העברית, לא מצאה מקבילה בעברית דווקא לשם שלה עצמה.

 

[trilliane]

האקדמיה לא מחפשת מילה עברית לכל מילה ומילה

ולמעשה בדיקה במאגר המונחים של האקדמיה מלמדת שלא פעם נשארים עם המונחים הלועזיים (כי הם טובים ומתאימים ו/או כי אין חלופות עבריות מוצלחות). מכיוון ש"אקדמיה" הוא שם בינ"ל למוסד מחקר, זה דווקא מתאים. היו הצעות בעבר לכל מיני שמות והם פשוט לא היו מוצלחים. לא רואה בכך אירוניה יוצאת דופן.

 

[LiRs Lullaby]

מה רע ב"מכון לחקר השפה העברית"?

או "המוסד לחקר השפה העברית"?

ואולי הם לא מחפשים מילים לכל מילה בלועזית, אבל קצת מוזר שהם מצאו מילה ל"אבצס" מילה שאם לא הייתי נתקלת בה באתר, לא הייתי גם מחפשת, אבל דווקא למילה כל כך משמעותית כמו אקדמיה, אין לה פתרונים.

האירוניה קופצת לעין. היא קופצת למרחקים. היא קופצת לגובה. היא קופצת בכל פעם שאני צריכה לקרוא את המילה אקדמיה. אני בטוחה שאני לא היחידה.

 

[trilliane]

שזה ארוך יותר ולא מעביר את המהות האקדמית

אני מניחה... כפי שגם "אוניברסיטה" לא קוראת לעצמה בהכרח "מוסד ללימודים גבוהים" (אף שזה מה שהיא) כי למילים האלה יש משמעות בינ"ל מדויקת ומוכרת.

המילה "אבצס" דווקא צורמת מאוד וקופצת לי לעין הרבה יותר... אקדמיה לא קופצת כלל, והיא לא שונה מאוניברסיטה, טלוויזיה, אנצילופדיה, מתמטיקה, פיזיקה, כימיה ואחרות.

 

[LiRs Lullaby]

כמילה בפני עצמה, "אקדמיה" לא קופצת לי לעין

יותר מאחרות, אלא ספציפית בהקשר של העיסוק של המוסד הזה. במילה אבצס מעולם לא נתקלתי - ובגלל זה מפתיע אותי שהם מטריחים עם מילים שלא נוטים להיתקל בהן באופן מיוחד (ולבטח, אני לא חושבת שדובר השפה העברית היה כותב אבצס במקום מורסה...), אבל דווקא עם השם שלהם, מילה יחסית נפוצה ומוכרת, הם לא טורחים כל כך. וזה לא שאני הראשונה ששמתי לב לכך.


עכשיו ראיתי את הקישור ששלחת לי, עם תשובת האקדמיה. תודה

 

[trilliane]

אבל זה העיסוק שלו...יש אקדמיות גם לשפות אחרות

למשל האקדמיה הצרפתית:
https://he.wikipedia.org/wiki/האקדמיה_הצרפתית
זו מילה בינ"ל וזו המשמעות שלה...

וברור שאת לא הראשונה ששמה לב לכך, זו ממש לא טענה מקורית; אבל היא לרוב נובעת מרצון לעקוץ בקלות ותו לא, והעוקצים בד"כ הם כאלה שלא מחפשים את התשובה או בודקים... וזה קורה לא פעם גם עם החלטות אחרות של האקדמיה (לפעמים כאלה שלא באמת קיימות...) שאנשים מתלוננים עליהן בלי לבדוק במקור, בלי לנסות להבין, בלי לשאול... שמעו איזו שמועה, גיבשו דעה וזהו.

אגב, במילה מורסה נתקלתי לא מעט, זו לא תופעה רפואית נדירה כלל וכלל...