ההסבר לכמיהה להורות לילדים- ביולוגי או סביבתי?

[אוניברסאליסט]

להכין תנאים לצאצאים נראה דבר חיוני

האם זה דבר שאפשר להסתדר בלעדיו? הטענה הייתה שאפשר להסתדר בלי כמיהה לצאצאים.

 

[evanescent]

גם לי זה נראה חיוני

 

[evanescent]

גם אצל אנשים זה יחסית חיוני שיהיו תנאים מתאימים

 

[אוניברסאליסט]

מעצם העובדה שבני אדם רוצים ילדים וברווחתם

הם רוצים לדאוג לתנאים מתאימים

 

[evanescent]

יצר מין לא מספיק להסביר

מדוע רוב האנשים נמשכים גם לחיים משותפים עם בני המין השני? יחסי מין אפשר גם לקים עם פרטנרים מזדמנים או קבועים ללא חיים משותפים. גם הרבה אנשים שלא רוצים ילדים חותרים לחיים משותפים עם בני זוג מהמין השני ואנשים גם חותרים לכך כשהילדים שלהם הם לא מאותו בן זוג אז אי אפשר ליחס את זה רק לנוחות המודעת שבגידול ילדים שמשותפים לשניהם. אולי זה יכול להיות גם משהו בגנים שמכוון להורות? אם לבע"ח יש גנים שמכווינים להורות אז אפשר לחשוד בכך.

 

[אוניברסאליסט]

גנים שמכוונים להורות בודאי שיש

העובדה שנוצר רחם מסיבה גנטית אפשר לומר שאלה גנים שמכוונים להורות. אבל, יש הבדל בין תכונות שתורמות להורות שהן גנטיות לבין רצון בהורות שהוא גנטי. מכך שיש את הראשון לא נובע בהכרח שיש את השני.

 

[evanescent]

אני מסכימה שזה לא נובע בהכרח

אבל זה שזה לא נובע בהכרח זו לא סיבה טובה מבחינתי לפסול את האפשרות.

 

[אוניברסאליסט]

אבל הנימוק שהצגתי לא היה

בגלל שזה לא נובע בהכרח אז הרצון בהורות לא גנטי. הנימוק שלי היה העדפה של ההסבר החסכני יותר.

הטענה שזה לא נובע בהכרח נכתבה כתשובה להערה שלך ולא שזה הנימוק להעדיף את ההסבר הגנטי. כשאני עונה לתגובות שלך המטרה שלי היא לא לנמק את הטענה שלי, אלא לענות לך.

 

[evanescent]

בסדר

כמו שאמרתי גם החסכנות לא נראית לי סיבה טובה אבל על זה כבר דיברנו.

 

[אוניברסאליסט]

למעשה ברמת המאקרו

אפשר לומר שכל הפעילות הגנטית והאבולוציונית מכוונת להורות לצאצאים

 

[evanescent]

אם הכל או הרבה מכוון לזה

אז נראה לי שזה דווקא סביר שאצל חיה חושבת כל הכיוונונים האלה יוכלו להתבטא ברצון מודע. לא נראה לי הגיוני לומר שזה לא סביר. הרי זה ידוע שמבחינה פסיכולוגית יש לאדם נטיה לנסות להסביר לעצמו כל מיני מצבים נתונים אז איך פתאום פה זה לא נראה לך סביר?

למשל, האם זה שהאדם הוא חיה חברתית וחתול לא, נובע לדעתך מהבדלים גנטיים או לא?

 

[אוניברסאליסט]

לא כתבתי בשום מקום שזה לא סביר

אני טוען ששני ההסברים סבירים, אבל ההסבר החברתי עדיף בגלל החסכנות. אם יש הסבר כללי ביולוגי למה נוצרות תכונות באורגניזמים-בגלל שנוצר צורך ואם כאן אין צורך מזוהה, אז אמנם זו לא ראיה קונקלוסיבית שהתכונה לא נוצרה ביולוגית כי עובדה שיש שתי כליות, אבל זה מחליש את הטענה ואין משהו שמחליש בצד השני לכן נראה שהמשקל הכללי נוטה להסבר החברתי.

אבל מכאן לא נובע שהטיעון הפחות מועדף הוא לא סביר. הוא לא יכול להיות בלתי סביר כי עובדה שיש שתי כליות.

האם אין חיות חברתיות? אם יש, אז נראה ששם זה גנטי ואז אולי האדם ירש מהם גנטיקה זאת.

 

[evanescent]

התכונה של חברתיות מתבטאת אצל אנשים ברצון

שהוא גם מודע להיות בקשרים עם אנשים, אם סביר להניח שהתכונה היא גנטית עדיין אין בכך קושי, נכון?

 

[אוניברסאליסט]

ודאי שרצון מודע יכול להיות גנטי

הטענה שלי לא הייתה הסילוגיזם הבא:

1. רצון מודע לא יכול להיות גנטי
2. לבני אדם יש רצון מודע בהורות
3. לכן: הרצון המודע בהורות הוא לא גנטי

אני לא מקבל את הנחה [ההקדמה הגדולה] [1]. הטענה שלי הייתה ספציפית לגבי רצון מודע בהורות ולא לגבי כל רצון מודע.

גם לגבי רצון מודע בהורות אני לא טוען שבלתי אפשרי שיהיה גנטי, אלא הטענה היא להעדפה להסברים חסכניים.

 

[evanescent]

אבל אם מוסכם שיש

גנים שמכוונים להורות ומעריכים לפי מקרים ידועים שגנים יכולים להתבטא ברצון מודע זה לדעתי מבטל את היתרון שיש לחסכנות באופציה השניה. אם הטענה היא לאפשרות שבגלל שיש גנים מכוונים אז כתוצאת לוואי מתפתח רצון מודע, אז חסכנות לא רלוונטית כיתרון לאופציה המנוגדת כי מלכתחילה הטענה היא לא שהרצון קים בגנים מפני שהיו חיבים אותו לשם המשכיות.

 

[אוניברסאליסט]

אם לא הכרחי שגנים מכוונים להורות

ייצרו רצון מודע, אז כאשר הם מייצרים רצון מודע יש כאן תוספת של תהליך והתוספת הזאת לא קיימת כאשר הגנים לא מייצרים רצון מודע. התוספת הזאת היא התוספת שחוסכים אותה בהסבר הלא-גנטי.

אילו המצב היה שכל פעם שיש גנים מכוונים להורות יש תוצר של רצון מודע אז לא הייתה חסכנות. אבל היות וייתכן שהגנים יהיו מכוונים להורות ללא רצון מודע, אז אותו תהליך אולי אפילו גנים נוספים, שמייצרים רצון מודע הוא התהליך שחוסכים אותו.

לעומת זאת בהסבר של למידה חברתית לא צריך תהליך נוסף, אלא אותה תכונה של חיקוי מודל שממילא קיימת מסבירה את הלימוד של הרצון בהורות.

 

[evanescent]

חשבתי שטענת החסכנות

מתבססת על כך שלא חיבים את הרצון להורות לשם הולדת צאצאים כי יצר המין מספיק לשם כך. במקרה הזה היא לא רלוונטית כאשר האפשרות הנגדית מלכתחילה לא טוענת שזה גנטי מפני שזה היה הכרחי להולדה אלא מספקת סיבה אחרת לשאלה למה זה יכול להיות גנטי.

אם טענת החסכנות לא מתבססת על כך אלא באופן כללי על כך שאמורים לחשוב שעדיפים פחות תהליכים אז עוד יותר לא ברור ההיגיון בה. אין סיבה הגיונית לחשיבה כללית כזאת כשאין מידע ספציפי רלוונטי על התהליכים באותו נושא.

 

[אוניברסאליסט]

כבר בהודעה הפותחת שלי

כתבתי שקריטריון החסכנות הוא קריטריון כללי במדע [וכפי שאראה בהמשך לא רק במדע האמפירי, אלא גם בפילוסופיה,אפיסטמולוגיה]. הדוגמא שם הייתה ביחס לתיאוריה של ניוטון שהיא בכלל לא בביולוגיה, אלא בפיסיקה [ודאי לא בהולדת צאצאים] אז אם זכרת מה שכתבתי שם, לדעתי את לא אמורה להיות מופתעת.

אבל ספציפית בביולוגיה למה נוצרים תהליכים ומכניזמים? הסבר מרכזי הוא שלתהליך הזה היה יתרון הישרדותי. אם לא ידוע על יתרון הישרדותי, אז למה צריך להניח את התהליך הנוסף?

דוגמא נוספת שלקוחה מהילארי פוטנם שנקראת "מוח בתיבה" [brain in a vat]
ההסבר הנדרש הוא הסבר לכך שיש לנו תפיסות של העולם החיצון. למה אנחנו תופסים בצורה שאנו תופסים את העולם החיצון?

ההסבר המוצע הוא שהמוח של האדם התופס, מופרד מהגוף ונמצא בתיבה מלאה נוזלים וחומר מזין וכך המוח נשמר חי. אלקטרודות מחברות את המוח למחשב- על והמחשב מייצר גירויים עצביים וכך נוצרת סימולציה שתכניה זהים לחלוטין לתכני התפיסות הרגילות של האדם בחייו. לפי גרסה זו רק נדמה לנו שאנו שותים קפה, מרצים לפני סטודנטים. אנו לא עושים זאת , אלא מחשב העל מגרה את המוח שלנו כך שנחווה את עצמנו עושים זאת

ההסבר לקוח מתוך H. Putnam Reason, Truth and History , pp 5-6.

האם את חושבת שהסבר המוח בתיבה הוא שווה משקל להסברים טריוויאלים יותר, הסברים ריאליסטים כגון שאנו תופסים את עצמנו שותים קפה כי באמת אנו שותים קפה ולא בגלל שמחשב-על גורם לנו לתפוס את עצמו שותים קפה?

הסבר המוח בתיבה נזקק לתהליכים שאין צורך בהם על מנת להסביר למה אנחנו תופסים את עצמנו שותים קפה.

כתבת אין סיבה הגיונית לחשיבה כללית כזאת כשאין מידע ספציפי רלוונטי על התהליכים באותו נושא.

אילו היה לנו מידע ספציפי לא היינו צריכים את עיקרון החסכנות כי המידע הספציפי היה מכריע את המסקנה. לגבי שתי כליות יש לנו מידע ספציפי. קריטריון החסכנות נחוץ רק במקרים שאין דרך אחרת להכריע. אילו היה לנו מידע ספציפי שאנו מוח בתיבה, אז המידע הזה היה מכריע. כל עוד אין מידע ספציפי ראוי להשתמש בקריטריון ההסבר הפשוט על מנת לא להעדיף אותו.

 

[evanescent]

יכול להיות שלא הבנת את האפשרות הנגדית

שהעליתי יותר מאוחר בדיון. לא לכל מה שקורה בגוף ביולוגית יש יתרון הישרדותי. יש דברים שהם פשוט תוצאה של תהליכים או מכניזמים שמועילים למשהו אחר והתוצאה פשוט לא הזיקה או לא הזיקה מספיק בשביל להעלם. שאלה: פעמים רבות וסת מלווה בכאבים ותחושות לא נוחות, אתה חושב שיש לזה שהוסת כואבת יתרון הישרדותי? אם מרגישים כאב אז מעורב בזה עוד תהליך שקשור בעצבים, לא? ובשביל מה שלידה תכאב? אם זה קים סימן שיש בזה יתרון?

 

[אוניברסאליסט]

נכון שלא לכל תהליך יש יתרון הישרדותי

זו הסיבה שלא שללתי את האפשרות של הסבר גנטי או לא טענתי שהוא בלתי סביר. מעצם העובדה שהסכמתי שהוא סביר נובע שייתכן שהוא נכון למרות היעדר יתרון הישרדותי.

הרעיון הוא שאם אין יתרון הישרדותי לתהליך אז למרות שאין הצדקה לשלול אותו אין גם הצדקה להניח או לשער את קיומו.

הטענה כאן היא שבשיקול רציונאלי אין טעם להזדקק לדברים שכרגע לא ברור הצורך בהם. אם אין לנו צורך במשהו אין טעם להזדקק לו. רציונאלית אנו נזקקים רק למה שכבר עכשיו יש לנו צורך בו.

נניח שאני אופה עוגה וטוענים שאני צריך חומר מסוים או כלי מסוים שכרגע לא ברור לי הצורך בו. עוד נניח שבעבר היו מקרים שחשבתי, שאני לא צריך חומרים ובהמשך התברר שאני כן צריך אותם. עדיין, אם כרגע אני לא משתכנע שאני צריך משהו אין טעם רציונאלי שאני אתאמץ להשיג אותו. הרי גם קרו מקרים שבהם חשבתי שאני לא צריך משהו והתברר שבאמת לא נזקקתי לו.