ההסבר לכמיהה להורות לילדים- ביולוגי או סביבתי?

[evanescent]

זה לא נבע מעצם העובדה שהסכמת

שזה סביר כי היה יכול להיות שהסכמת מהסיבה שאתה מכיר באפשרות שהיה לזה יתרון הישרדותי שאתה לא רואה/יודע.

בהמשך אתה מדבר על כך שאין צורך להניח את קיומו של יתרון הישרדותי, אז כמו שאמרתי כבר אני לא מניחה את קיומו, גם אם אני מכירה באפשרות שהיה קים, ושנית יש גם אפשרות הגיונית לחשוד שהתכונה הזאת קימת גנטית גם בלי האפשרות של יתרון הישרדותי, שזה מה שניסיתי להסביר. אז יוצא שאני לא צריכה להניח את קיומו וגם לא עושה את זה.

גם לא ברור לי באופן כללי למה צריך להכריע אם אין מספיק מידע, אישית אני יכולה לחיות בשלום עם העובדה שיש דברים שאנחנו לא יודעים. את חלקם בטח עוד לא יודעים ואת חלקם בטח לעולם לא נדע. זו לא שאלה שנראה לי חשוב לעשות בה הכרעה בתנאי חוסר ודאות אז אני בכלל לא חושבת בכיוון הזה בקשר לנושא. למה צריך להכריע?

 

[אוניברסאליסט]

לגבי שתי הפסקאות הראשונות

שנינו לא מניחים יתרון הישרדותי על מנת שאפשרי שהתכונה תתקיים.

לגבי הפסקה השלישית, אני לא טוען ש- "צריך" להכריע. כתבתי את ההודעה הפותחת לא כי אני "צריך" לכתוב אותה, אלא כי אני רציתי. מי שלא רוצה להכריע אני לא חושב שייגרם לו נזק בהכרח. השאלה שלך דומה לשאלה למה "צריך" להגיב להודעה שלי ולהשתתף בדיון? באמת, חוץ ממך אף אחד לא הגיב להודאה הפותחת ולהודאות בעקבותיה.

הכרעה בנושא תלויה בעניין שאדם מגלה בנושא. יכול להיות שיש בני אדם אדישים לשאלה האם ההסבר לרצון בהורות גנטי או חברתי. העיקר שיש רצון כזה למה זה משנה מה ההסבר לו? מצד שני יש בני אדם שמעניין אותם לעסוק בשאלה.

באותה מידה אפשר לשאול, האם המציאות שאנו תופסים באמת קיימת כפי שאנו תופסים? מישהי יכולה לומר, שהשאלה לא חשובה לה ולא מעניינת אותה ומישהי אחרת תראה בשאלה כמעניינת ומרתקת. אגב, השאלה הזאת נחשבת לאחת השאלות הגדולות של הפילוסופיה.

בעידן הקפיטליסטי יש בני אדם שעבורם שאלה רלבנטית היא שאלה שהתשובה לה עוזרת "לעשות כסף" וכל שאלה שלא מקדמת את המטרה הזאת נראית להם בזבוז זמן ופלפולי סרק.

אני באופן אישי לגמרי, מתעניין בשאלה מה נחשב הסבר טוב או הסבר יותר טוב מרעהו. לדעתי לא כל ההסברים שווים במשקלם ויש הסברים יותר טובים ופחות טובים. לכן, אני מביע את דעתי בשאלת ההסבר הטוב. הדבר כולל גם את שאלת ההסבר הטוב יותר בתנאי אי וודאות.

למה אני מתעניין בשאלת ההסבר היותר טוב? לדעתי הדבר מקרב אותי יותר אל האמת. אני רואה באמת ערך. יש לי יצר שנקרא סקרנות. לדעתי הסקרנות קשורה למושג האמת. האם סביר שתהיה סקרנות לדעת את מה שאינו אמת?

סיבה שנייה היא שאני נהנה מפעילות אינטלקטואלית שבעצם המחשבה על תשובות לשאלות כאלה. זהו סוג של גימנזיסטיקה אינטלקטואלית. כפי שיש הנאה מהתעמלות גופנית, יש גם הנאה מהתעמלות שכלית. אני מתעמל גם באמצעות השכל.

המניע הספציפי להודעה הפותחת כאן היה הנחרצות שנתקלתי בה מצד שני גולשים [גולשת אחת וגולש אחד] שאין להם ספק שהרצון בהורות ואף הרצון בנכדים הוא צו אבולוציוני. רציתי לבדוק האם גם אני יכול להצטרף לנחרצות הזאת ומצאתי שלא.
יש לי השערה שהנחרצות הזאת היא מאוד פופולרית בקרב חילוניים עם אוריינטציה של מדע פופולרי במובן של מדעי הטבע. לכתוב דעה שמנוגדת לדעה נחרצת שאני חושב שהיא פופולרית ונפוצה נראה לי כמשהו בעל ערך מיוחד [כמובן, בתנאי שאני באמת מחזיק בדעה הזאת]

מניע נוסף היה להודיע ששיניתי את דעתי כי בעבר הבעתי דעה הפוכה בפורום הזה.

 

[evanescent]

אם לא מניחים

צורך ביתרון הישרדותי בשביל שהתכונה תתקים בגנים אז הטעם שלך להעדיף את התיאוריה שזה לא גנטי לא רלוונטי. טענה שאין צורך לא יכולה לפסול כלום אם מלכתחילה באופציה שרוצים לפסול או להעדיף אין טענה לצורך.

זה דבר אחד לדבר על שאלה ולהעלות אפשרויות כי הנושא מעניין אותנו ודבר אחר לטעון שיש צורך להכריע. בדבריך הוזכר צורך להכריע אז שאלתי על זה.

 

[אוניברסאליסט]

אני שוב חוזר על הנקודה שאני לא פוסל

אלא רק טענתי להעדפה שהסבר אחד עדיף יותר מהסבר אחר. אני לא טוען שההסבר הפחות מועדף הוא פסול.

לדעתי ההסבר הנכון [מה שלא יהיה] קשור לצורך. גם אם לא צורך הישרדותי, אז צורך הסברי. בסופו של דבר אם ההסבר הגנטי הוא ההסבר הנכון, אז ההסבר התרבותי הוא ההסבר הלא נכון. משהו חסר בו.

אם ההסבר הגנטי הוא ההסבר הנכון משמעות הדבר שיש צורך בהסבר הזה כדי להצליח להסביר וכל הסבר לא גנטי לא מצליח לספק את הצורך ההסברי.

כל טענה להסבר היא טענה שההסבר המוצע מספק את הצורך ההסברי. זה נכון לכל תחום לכל המדע ולא רק למדע אלא גם להסברים פילוסופיים. כל הסבר עונה על צורך והוא הצורך לדעת. הצורך לענות על השאלה מדוע. כל הסבר מקורו בשאלה ותמיהה שיש צורך לענות עליה. לכן, לדעתי כל הסבר בכל תחום קשור לצורך.

הסבר לא טוב או פחות טוב הוא הסבר שיש לו חיסרון ביכולתו לספק את הצורך ההסברי.

לכן, בעניין שלנו ההסבר התרבותי הוא לדעתי הסבר שעד עכשיו לא ראיתי שהוא לא מספק צורך הסברי כך שצריך את ההסבר הגנטי כדי לספק את הצורך ההסברי. לכן, סיפוק הצורך ההסברי הוא לדעתי כאן נימוק רלבנטי.

נכון שאפשר להתעניין ע"י הסתפקות בהעלאת שאלות, אבל בני אדם לפעמים לא מסתפקים רק בהעלאת שאלות ופריסת אפשרויות אלא גם מתעניינים בתשובה לשאלה איזו אפשרות היא עדיפה.

 

[evanescent]

זו נראית העדפה שמוטה מראש לכיוון החברתי

בלי סיבה הגיונית ברורה. יש צורך או אין צורך, היה דיבור על הנושא והאפשרויות כבר עלו. הן כבר על השולחן ושתיהן סבירות. זה לא שמישהו עכשיו מתלבט אם להשקיע מחשבה בתיאוריה אחרת ואתה אומר לו עזוב, חבל שתטרח, כבר יש הסבר. שתיהן כבר קימות ומה שאתה עושה זה להחליט שבאחת יש צורך ובאחת אין צורך בלי סיבה תוכנית. באותה מידה מישהו יכול להגיד שיש הסבר גנטי אז בחברתי אין צורך. למה אתה מחליט שהסדר הוא דווקא כזה שקודם יש את ההסבר החברתי ואז לא צריך נוספים? מרגע ששניהם קימים זו נראית בחירה שרירותית, כל עוד ההעדפה מסתמכת רק על ענין הצורך. ואם תאמר שהסיבה היא שמהבחינה האבולוציונית אין צורך אז זה כבר נענה, שמדרך הטבע יש גם דברים שנשארים ללא יתרון הישרדותי (וזה מעבר לזה שאתה לא יכול לדעת בודאות שלא היה יתרון), חלק הם עם יתרון וחלק בלי, אז אלא אם כן תביא הסבר למה דווקא התכונה הזו פחות סביר שהיתה נשארת, אין פה סיבה תוכנית להעדפה.

 

[אוניברסאליסט]

טענה על טרחה מיותרת

אין הכרח להעלות אותה רק לפני שהטרחה נעשתה. גם אחרי שהטרחה נעשתה אפשר לומר שהטרחה שנעשתה הייתה מיותרת וזה יכול להיות הגיוני.

גם אם כבר טרחו לשווא הדבר לא הופך ללא נכון את ההצבעה על כך שטרחו לשווא. אם טרחה הייתה טרחת שווא, אז היא נשארה כזאת גם אחרי שכבר טרחו. למה את הופכת את המימד הטמפורלי למשמעותי?

סדר הדברים מבחינת הזמן ומבחינה כרונולוגית ודאי לא משנה. הנקודה היא שבתיאוריה אחת יש תוספת מעבר לגוף הידע, שכבר יש לנו ובתיאוריה שנייה אין תוספת כזאת והטענה היא שהתוספת הזאת היא מיותרת מבחינת הצורך ההסברי.

בהסבר החברתי אנו כבר יודעים שיש דבר כזה למידה חברתית. על הלמידה החברתית לא מוסיפים דבר.

אבל, בהסבר הגנטי אנחנו לא יודעים שיש גנים של רצון בהורות. אנחנו יודעים שיש גנים למין, אבל לרצון בהורות אנו לא יודעים. זו תוספת מעבר לגוף הידע שכבר בידנו.

ברגע שיש תוספת צריך לשאול האם יש צורך בה. טענה שיש צורך בתוספת היא שבלעדי התוספת משהו יהיה חסר בהסבר. משהו יישאר בלתי מוסבר ולכן התוספת לא מיותרת.

אולם, אם אפשר לתת הסבר מלא בלי שמשהו יהיה חסר גם בלי התוספת, אז התוספת מיותרת. אין בה צורך הסברי.

אני לא מוטה בעד ההסבר החברתי. אני מוטה בעד הפחתת תוספות מיותרות וההסבר החברתי הוא ההסבר שאין בו תוספות מיותרות. אבל, אילו ההסבר הגנטי היה ההסבר ללא תוספות מיותרות וההסבר החברתי היה עם תוספת מיותרת, אז הייתי מעדיף את ההסבר הגנטי.

לטעון שרציונאלית עדיף לא להשתמש בדברים מיותרים מאשר להשתמש בדברים מיותרים זה לא טעם תוכני?

 

[evanescent]

הטעם הזה נראה לגמרי מוטה כי

בתיאוריה אחת אתה מגדיר את גוף הידע לגבי התחום באופן כללי ובשניה אתה מגדיר אותו לפי חוסר של הידע בתכונה הספציפית ולא בתחום הכללי. בעוד שהמידע לגבי התכונה הספציפית חסר בשניהם, אתה מציין ומדגיש אותו רק לגבי תיאוריה אחת.

יודעים שיש למידה חברתית? נכון, גם יודעים שיש דבר כזה תכונות גנטיות ושיש דבר כזה שתכונות גנטיות יתבטאו ברצון מודע ושהכי סביר שיש תכונות גנטיות שמכוונות להורות. בלמידה החברתית אין לנו הוכחה שזה יכול להיות הגורם היחיד שיגרום לילודה מרצון במימדים הנצפים (אולי הוא לא יכול?) וגם לגבי הגנים אין מידע על גנים ספציפים שגורמים לתכונה הזאת.

 

[אוניברסאליסט]

התחום שנקרא גנטיקה

לא מניח שיש גנים לכל תכונה. אם יש תכונה שלא ידוע אם היא גנטית או לא, אז לא ניתן להסיק אוטומטית שהיא גנטית כי אנו יודעים שלא כל דבר הוא גנטי.

אבל, לגבי למידה חברתית איזה סיבה יש לחשוב שאי אפשר ללמוד רצון להורות? ברגע שהיכולת ללמוד קיימת למה דווקא רצון להורות אי אפשר ללמוד?

יש לנו גוף ידע שאין גנים לכל דבר. אם אין גנים לכל דבר מניין לנו שדווקא לרצון בהורות יש גנים? אבל, אין לנו גוף ידע שדווקא רצון בהורות אי אפשר ללמוד. מה יש ברצון להורות שמעורר קושי ללמוד דווקא אותו?

בלמידה חברתית יש כבר את המודל. אז אם יש לנו את המודל למה שלא יהיה חיקוי? אם בני אדם מחקים מודלים למה שדווקא הורות הם לא יחקו?

אבל, מכך שיש גנים לתכונות מסוימות לא נובע שיש גנים לרצון בהורות כי ידוע שאין גנים לכל דבר.

 

[evanescent]

התיאוריה הנגדית

שלי לפחות, לא טוענת שאי אפשר ללמוד את זה אלא אומרת שלא בטוח שבתכונה הספציפית הזאת הלמידה כחיקוי היתה מספיקה לשיעורי הילודה מרצון הנצפים (ושאולי יש גם גנים שתורמים). לזה צריך להתיחס מבחינת יש הסבר או אין הסבר כי זו התיאוריה הנגדית. יש לך הוכחה שכן? האם כל דבר אנשים מחקים מהסביבה באותו שיעור? האם לא נכנסים לאנשים לפעמים שיקולים אישיים באשר למה לחקות ומה לא לחקות? האם יש שיעור קבוע למידת החיקוי של כל המודלים בסביבה או שזה משתנה? נראה סביר שהמידה משתנה כתלות במה שמחקים. אין לך מידע ספציפי על התכונה הזאת שהרצון לחקות דווקא אותה מספיק לשיעורי הילודה מרצון בפועל.

 

[אוניברסאליסט]

אין לי הוכחה לכלום.

מדובר בהשערות. לגבי היקף החיקוי, סביר שהוא פועל יוצא מהיקף המודל שאותו מחקים. כאשר בני אדם רואים שמסביבם היקף הילודה והיקף המשפחתיות הוא רב מאוד, אז סביר לשער שבהתאם לכך היקף הלמידה ע"י חיקוי אף הוא בהתאם רב מאוד. בסופו של דבר בני אדם לא הכירו מודל של אלהורות. במצב זה היקף הלמידה הגיוני שיהיה בעוצמה גבוהה אף הוא. האדם היה מוקף במשפחות ובפיריון וזה מה שהוא הכיר. הוא עוצב לתוך העולם הזה.

לכן, היקף המודל הוא זה שמסביר את היקף החיקוי.

לגבי הגנים, אין לנו ציפייה מקבילה שיווצרו דווקא גנים של רצון בהורות.

 

[evanescent]

סביר לשער אבל הסכמנו

שגם התיאוריה החלופית סבירה לאור המידע שכן יש. שתיהן סבירות אבל אתה מחליט שבאחת יש צורך ובשניה אין צורך. אני מזכירה לך שעכשיו מדברים גם על תיאוריה נגדית שרצון להורות נגרם כפועל יוצא של גנים מכוונים להורות אצל חיות חושבות כמונו, ולא דווקא על "שייווצרו דווקא גנים של רצון בהורות".

 

[אוניברסאליסט]

ההבדל הוא

שההשערה החברתית אם היא לא נכונה אז יש כאן תמיהה איך בני אדם למרות שהם חיו בסביבה עשירה בפיריון ולא הכירו דבר אחר, לא למדו ע"י חיקוי את הפיריון הזה.

לעומת זאת, אם ההשערה הגנטית לא נכונה אין לנו תמיהה דומה למה הגנים אינם סיבה לרצון בהורות. אנו יודעים שהגנים הם לא סיבה לכל דבר.

לא ירדתי לסוף דעתך למה העובדה שבני אדם חושבים ושיש גנים מכוונים להורות, קשורה לכך שהרצון בהורות הוא גנטי.

יש גנים מכוונים להורות. למשל, יש גנים שגורמים לכך שיהיו אברי רביה. אם האדם שיש לו אברי רביה הוא אדם חושב, איך אותם גנים שיצרו אברי רביה גורמים לו לרצות בהורות בגלל שהוא אדם חושב? למה שאותם גנים שאחראים על אברי רביה יהיו אחראים כפועל יוצא על רצון בהורות אצל אדם חושב?

 

[evanescent]

אבל אין טענה שהם לא למדו

בתאוריה הנגדית, אתה לא מתיחס לטענה כפי שהיא.

הכוונה היא לא לגנים לאברי רביה אלא לכאלה שמושכים לכיוון הורות בדומה לאלה שגורמים לציפורים לבנות קן עוד לפני שיש צאצאים....

 

[אוניברסאליסט]

אולי לא הבנתי את הטענה כפי שהיא

אם הרצון בהורות הוא לא חברתי משמע תהליך הלמידה החברתית לא פעל ואם הוא לא פעל אז לא למדו חברתית. איך ייתכן שבני אדם למדו למידה חברתית, אבל ההסבר הוא לא חברתי?

מהם גנים אצל האדם שמושכים לכיוון הורות בדומה לאלה שגורמים לציפורים לבנות קן עוד לפני שיש צאצאים....?

את יכולה לתת דוגמא לגנים כאלה אצל האדם? כי לא ברור לי למה את מתכוונת בהקשר לאדם.

 

[evanescent]

האפשרות השניה שאני התיחסתי אליה היא

שהרצון הוא לא רק חברתי ולא שהוא לא חברתי בכלל, לכן ענית לטענה הלא נכונה. אין צורך להניח שתהליך הלמידה לא פעל באפשרות השניה.

אין לי דוגמה לגנים ספציפים מוכרים, זו השערה שאם לחיות אחרות יש כאלה אז אולי גם לאנשים יש. אולי אצל ציפורים זה לבנות קן ואצל אנשים זו חתירה לחיים משותפים עם בני זוג למשל.

 

[אוניברסאליסט]

לגבי רצון לחיות עם בני זוג

נניח שהוא גנטי, אי אפשר להסביר באמצעות הגנים האלה את הרצון בהורות כי עובדה שיש לבני אדם גנים של רצון בחיי זוגיות למרות שהם אלהוריים. כלומר, יש להם גנים לרצון בזוגיות והגנים האלה לא מייצרים להם רצון בהורות.

גם לגבי ציפורים, אם נניח לציפור הייתה תבונה האם הצורך לבנות קן היה הופך לצורך בצאצאים? לדעתי, זו קפיצה במסקנה כי התבונה הופכת את הצורך לצורך מודע. במצב כזה הציפור הייתה מודעת שיש לה צורך לבנות קן. אבל מכאן לא נובע שאותם גנים שמייצרים את הצורך לבנות קן הם אותם גנים שהיו מייצרים אצלה רצון בצאצאים. אני לא מכיר חוק ביולוגי או זואולוגי או אורניתולוגי שלפיו גנים שאחראים לקינון כנראה יהיו אחראים לרצון בהורות אם רק תהיה תבונה. מבחינה לוגית המסקנה הזאת לא נובעת ומבחינה מדעית-אמפירית לא ידוע לי על קשר כזה.

 

[evanescent]

אין הכרח שזה אצל כולם יתבטא אותו דבר

ללא יוצא מן הכלל בשביל לשער אפשרות כזאת, כמו שאין הכרח שכולם יחקו הולדה מאחרים בשביל שתשער שאנשים למדו את זה מהסביבה. אולי הפונקציה של גנים לזוגיות היא כיוונון להורות ויש כאלה שמצליחים להפריד את זה מהולדה.

אם לציפור היתה תבונה היא לא היתה מנסה להסביר לעצמה למה היא בונה קן? רוב הסיכויים לדעתך שהיא היתה זורמת עם זה בלי לראות לזה מטרה? אז למה אנשים כן חושבים למה הם עושים דברים אם לא בגלל התבונה?

אם תמיד הינו אמורים להעדיף לחשוב שאין משהו כל עוד הוא לא התגלה אז איפה העולם היה היום? יש הרבה דברים שלא היו מתגלים אם לא היו מנסים לגלות אותם ואם היה עידוד לחשוב שמה שלא יודעים עליו הכי סביר שלא קים אז לא היה תמריץ לנסות לגלות. גם בגלל זה אני לא יכולה לראות היגיון בגישה הזאת.

 

[אוניברסאליסט]

ההשערה שגנים של זוגיות הם לרוב אותם גנים של רצון בהורות

אני לא מכיר בשלב זה צורך הסברי שמצדיק לשער אותה. אני לא טוען שהיא לא נכונה או לא סבירה, אלא שאין צורך הסברי בה בשלב זה. לא ברור לי שצפוי לשער שדווקא זה יהיה המצב.

אם לציפור הייתה תבונה היא הייתה מסבירה לעצמה למה היא בונה קן. אבל מה היה ההסבר הזה? אפשרות אחת שהיא הייתה אומרת שהיא נהנית לבנות קן. היא מרגישה צורך ורוצה לספק את הצורך הזה. בסופו של דבר זה מה שקורה לה בלי תבונה. ציפור ללא תבונה בונה קן כי יש לה צורך. הקינון נותן לה סיפוק כלשהו. אם הייתה לה תבונה היא הייתה מודעת לצורך הזה בסיפוק הזה. אבל, אין צאצאים עתידיים בצורך הזה, אלא הצורך הוא לבנות קן.

אפשר לומר למה אדם מרגיש כאב? כאב הוא איתות שמשהו לא בסדר וצריך לטפל. ההסבר האבולוציוני הוא שאם הוא לא מרגיש כאב, אז הוא לא יטפל ןיסכן את חייו וכך לא יפיץ את הגנים שלו ולא יהיו לו צאצאים.

לכן, הכאב מסביר את הצורך לשמור על הבריאות והבריאות חשובה כדי להוליד צאצאים ולטפל בהם.

אבל, האם כאשר אדם מרגיש כאב והולך לרופא הוא מסביר לעצמו את זה בצורך שלו בילדים? בדרך כלל לא. או לפחות הרבה פעמים לא. הוא מסביר לעצמו את זה בחוסר הנוחות שלו בשל הכאב ובפחד שלו מהדרדרות במצב בריאותו.

כלומר, יש הפרדה בין הסברים פסיכולוגיים שבעלי תודעה נותנים לעצמם, לבין ההסבר האבולוציוני שביסוד הדברים. יש הפרדה בין ההסברים. ההסבר האבולוציוני לא בהכרח משתקף אחד לאחד בהסבר הפסיכולוגי האישי.

לכן, לא ברור שציפור תבונית הייתה מסבירה את הקינון בצורך שלה בצאצאים.

הפיסקה האחרונה שלך בכלל מפספסת את הגישה שלי. הגישה שלי היא לא להימנע מלחקור חקירה מדעית וגם לא נובעת ממנה הימנעות מחקירה. הנימוק להעדפת ההסבר החסכני הוא שעד עכשיו לא גילינו צורך להעדיף את ההסבר הלא חסכני. אבל, הדגש הוא עד עכשיו. עדיין צריך להמשיך לחקור. אולי יהיו ממצאים ספציפיים להעדפת ההסבר הפחות חסכני. אולי עוד נגלה משהו מקביל לשתי כליות. העדפת ההסבר החסכני היא לא כלל מעשי להפסיק לחקור, אלא היא מבטאת את מה שידוע עד עכשיו אבל מה שידוע עד עכשיו לא משקף את מה שיהיה ידוע בעתיד ולגבי מה שידוע בעתיד צריך להמשיך לחקור.

גם אם יש ממצא מדעי ממש שלא מבוסס על העדפת החסכנות, אלא ממצא מדעי ספציפי, גם אז צריך להמשיך לחקור. ממצא מדעי לא מצדיק הפסקת המחקר והוא לא סוגר את המחקר סופית. אחרת לא הייתה לנו תורת היחסות של אינשטיין אחרי ניוטון.

מה שלא הגיוני הוא הפרשנות שנתת לדברי ולא דברי גופם. במונחים שלך את המצאת דברים שלא כתבתי.

 

[evanescent]

לא כתבתי שאתה ממליץ להמנע מלחקור

אני כתבתי שאם יהיה עידוד לחשוב שמשהו שלא התגלה יותר סביר שלא קים לא יהיה תמריץ לחקור. ביותר מדויק הכוונה היא שלעידוד כזה יכולה להיות תוצאה שלאנשים יהיו פחות תמריצים לנסות לבדוק ולגלות אפשרויות אחרות. בכך הבעתי דעה על תוצאה אפשרית מעידוד מחשבה כמו ההעדפה שכתבת ולא פרשנות של דבריך. יש הבדל בין להגיד 'אתה קורא לעשות ככה וככה' או להגיד 'השלכה אפשרית של הישום שאתה מציע אצל אנשים יכולה להיות כזאת'.

אפשר לעשות משהו ממניעי הטבה או הנאה אישית ועדיין לחשוב על הסיבה שאתה נהנה או סובל מזה. עובדה שאנשים הגיעו לגלות את הגנטיקה והאבולוציה, או שגם אם הם מודעים לסיבה שנולדו ככה עדיין הם עושים את הדברים לשם הנאתם או הפסקת הסבל שלהם.למשל אני יכולה לאכול מאכל מסוים כי הוא טעים לי וגם לחשוב או לתהות מדוע נוצרתי ככה שהמאכל הזה טעים לי. זה לא סותר אחד את השני. למה אנשים הגיעו לחשוב על האיך והלמה וציפורים עם תבונה לא היו מגיעות? הציפורים גם היו רואות שבסוף הקן משרת גוזלים שמגיעים ועושות את הקישור.

בן אדם מסוים למשל יכול להגיד לעצמו: אני מאוד נמשך לפתירת חידות, אולי מתאים לי להיות בלש. אולי פסיכולוגית של הציפור היתה אומרת לה: למה את חושבת שיש לך חשק עז לבנות קן? את לא מבינה שאת רוצה גוזלים? מה עוד צריך לקרות בשביל שתכירי בזה? ��. מה אתה הית חושב על אישה שאתה יודע עליה שהיא מרהטת חדר לתינוק בבית שלה והיא עוד לא בהריון? אני היתי חושבת שהכי סביר שהיא מתכננת תינוק.

 

[אוניברסאליסט]

באותה מידה אפשר לומר שעצם העובדה שמפרסמים מסקנות

ומפרסמים גילויים, הדבר הוא תמריץ שלילי לחקור כי אם הגיעו למסקנה, אז למה להוסיף לחקור? אבל לדעתי יש לחוקרים תמריץ לחקור גם על מנת לנסות להפריך מסקנות שאחרים הגיעו אליהם. אפשר לראות שעושים את זה. יש מחקרים שטוענים שהם מגיעים לתוצאות שונות מאשר מחקרים קודמים.

אני לא רואה שאחרי שכתבתי את ההודעה הפותחת שלי לא היה לך תמריץ להעלות ביקורות והתנגדויות. להיפך, נראה שיש לך תמריץ חזק למדי. למה שאצל חוקרים זה יהיה אחרת?

יש הבדל בין לרצות ילדים באופן ישיר לבין לרצות להבין את מנגנון האבולוציה ולהבין שהמנגנון מוסבר במה שמכוון לילודה. אני דנתי בשאלה האם הגנים שמייצרים את הצורך לקנן הם אותם גנים שהיו מיצרים את הרצון בהורות אילו הציפור הייתה תבונית. גם אם התשובה שלילית הדבר עדיין לא סותר שלציפור היה צורך להבין את התהליך שגורם לה את הכיף שבקינון ולהבין שזה משרת את הפיריון. אבל הצורך להבין את המנגנון שמשרת את הילודה והרצון הישיר בילדים הם שני דברים שונים. גם ציפור אלהורית ייתכן שהיה לה צורך להבין את הכיף שבקינון ולהבין את הקשר לילודה ועדיין היא לא הייתה רוצה אפרוחים.

אני חושב שאפשר לנתק במישור הפסיכולוגי בין הנאה מפעולות שמוסברות כמכוונות לילודה לבין הרצון בילדים. הנאה ממין ודאי משרתת את הילודה, אבל בני אדם יכולים לרצון במין בשביל ההנאה גרידא ולא לרצות בילדים או בילדים נוספים או בילדים בעיתוי הזה. בסופו של דבר כל דבר באבולוציה בסופו של דבר מוסבר במכוונות לשכפול גנטי. גם משיכה לאוכל מתוק. אז, אם אדם נמשך לאוכל מתוק הוא עושה זאת ממניע של ילודה? מבחינת ההסבר העמוק התשובה היא כן אבל המניע הפסיכולוגי לא יהיה כזה. הוא פשוט רוצה לחוות את ההנאה הגסטרונומית של המתיקות.

ההבדל הוא בין הסבר לפעולה שהוא זיהוי המניע או המוטיבציה לבין השאלה מה מחולל את המניע או המוטיבציה. ההסבר לפעולת הקינון יכול להיות כיף ויכול להיות רצון באפרוחים. אבל, גם אם ההסבר לקינון הוא כיף ולא רצון באפרוחים עדיין ההסבר למה מלכתחילה הרגשת הקינון היא כיפית, אז ההסבר לזה הוא שזה מכוון לאפרוחים. אבל, לטעון שאפרוחים מסבירים את היווצרות ההנאה מקינון זה שונה מלטעון שאפרוחים הם הצורך הישיר בקינון עצמו.