הוצאת קיטור

[קופיפה טובעת]

הזמנים השתנו מפעם...

ולא רק שהתרגלנו ליותר ממה שהיה פעם, החל מהטלפונים הסלולאריים וכלה בשלל מוצרי החשמל הביתיים, אל תשכחי גם את יוקר המחיה.
אני לא מכירה אדם שיכול להתקיים מ250 ש"ח לחודש על מזון, לא נשמע אמין אם מדובר באדם אוכל (לא בהכרח אוכל הרבה).
העלות של הכל הרבה יותר גבוהה- שכירות, חשבונות, מזון... וזה גם אם בוחרים לא לבלות, לא לעשות שופינג וכו'.
אני גם אחת שיכולה לוותר על יציאות ובזבוזים על בגדים למשל אבל יש דברים בסיסיים כמו שכירות.
המשכורות לא בהכרח גבוהות כדי להרשות לעצמנו להתקיים.

כשהשתחררתי מהצבא הרווחתי בעבודה 5000 ש"ח (אפילו יותר), אז היו לי מחשבות לעזוב את הבית והן היו ריאליות. אני לא גרתי ולא התכוונתי לגור במרכז אלא בפריפריה צפונית שקר כלשהי וידעתי שאוכל להתקיים, אם אחיה בצמצום.
בסוף עזבתי את העבודה ולא את הבית.
אבל היום בתור סטודנטית אני עובדת מעט שעות, משכרות ממש נמוכה, לא רלוונטי בעליל להתקיים מזה!
נכון שמגורים במעונות למשל, היו חוסכים לי הרבה מדמי השכירות, אבל השכר שלי לא יספיק לקיום.
לצערי, גם אנשים שעיקר חייהם הם עבודה ויש להם זמן פנוי לעבוד לא תמיד יכולים להתקיים מהמשכורות שלהם.

במקרים מסוימים, הרבה יותר נכון לקרוא לאדם הבוחר לגור בבית הוריו כמישהו חכם מאשר מישהו פחדן.
הריאליזם משתלט כשהנסיבות לא מאפשרות אחרת...

 

[Optimus_Prime]

יש סגפנות ויש תכנון

אם אותו חבר, למשל, יודע שהוא ירוויח 5000 שח לחודש בשנתיים הקרובות (כי הוא בהכשרה מסוימת, כי הוא עובד בעבודה זמנית, כי כי כי) אז ברור שעדיף לו לגור עם ההורים ולחסוך עוד כסף לתקופות אחרות.
אני חושב שזו טעות לחיות מהיום למחר. או לחיות כדי לגמור את החודש. במצבים שזה לא אפשרי - אין ברירה, אבל אם יש לך ברירה (למשל - אחרי הצבא ולפני לימודים - לעבוד, לעבוד, לעבוד כמה שיותר, כדי לחסוך!) אז תנצל אותה. ברמת העקרון אפשר לחיות גם עם 3000 שקל לחודש בטבריה או בערד (מחירי שכירות לא גבוהים - בדקתי

) אבל שוב, השאלה היא אם זה אופי סגפני או שאתה מתכנן קדימה.

ואם להתייחס לדוגמא קונקרטית שלך - אני מעולם לא לקחתי הלוואה על הלימודים, כי העדפתי לעבוד לפני ובמהלך. מבחינתי, הנטל של הלוואה לפני שיש לי משכורת היה לא נכון. מצד שני, יש כאלו שכן. מן הסתם לוקחי משכנתאות (שאני מאמין שגם אקח בשלב כלשהו בחיי) וגם הרבה אנשים שממנפים את עצמם כדי להצליח כלכלית מאוחר יותר. האם זה נבון? מי יודע.
ועוד התייחסות למה שכתבת בתגובות: תתפלאי כמה יכולות הסתגלנות לא עוזרות לפעמים. גם נסיעה בתחבורה ציבורית, בישול בבית, הימנעות ממותגים, בילויים מצומצמים וכו' - גם אלו עולים כסף (מניסיון). אין לאיפה להתחמק. אני איתך לגמרי בקטע של להימנע ממותרות, אבל מצד שני, גם מגורים לבד/מחוץ לבית הם סוג של מותרות. אפשר להגיד שסתגלנות זה גם לגור שני אחים בחדר עד גיל 25 (ואני מכיר גם מקרים כאלה).

 

[Optimistic Girl]

כל מילה בסלע

כיום לגור לבד זה באמת סוג של מותרות!!

חושבת שאולי יותר טוב לשפר יחסים עם ההורים מאשר לבחור...
לא תמיד זה מצליח ויש כאלו שבאמת חייבים לגור לבד כי הורים הורסים להם תחיים ומכירה סיפורים כאלו...


אם זה לגור עם בנזוג ולהשכיר זה גם טוב..
אבל לגור סתם לבד... זה תלוי בנסיבות החיים של האדם.

 

[CtrlAltDele]

ח״ח על הניק

ו

 

[Optimus_Prime]

חן חן

פעם שניה השבוע בפורום שאוהבים את הניק שלי, אני צריך לכתוב יותר

 

[Optimistic Girl]

אגלה לך 2 סודות

1.אחד הדברים שחשובים בכישורים חברתיים לדעתי,
זה להבין את הצד השני...
להבין את החברים שלך זה דבר חשוב
למעשה אולי לא להבין אותם אלא בכיוון של לקבל אותם כמו שהם
ולהפנים שהם שונים ממך

אז עזבת את הבית מסיבות שלך
ואולי יש להם אחלה הורים וטוב להם בבית?
פלוס להוסיף את הקטע הכספי עם הקשיים במדינה הזאת...
אז בהחלט אפשר לנסות להבין אותם.

2.דבר שני
אני בתור סטודנטית
גרה אצל ההורים וטוב לי!!!
כל שנה אני מיללת לחברות שאני עוזבת את הבית
אבל בעצם זה סתם הוצאת קיטור שלי.

אז אני לא מתכוונת לגור לבד
זה מפחיד לגור לגמריי לבד בלי שום אדם לידך!!!
אחרי התארים לגור עם חבר זה כן יהיה טוב לי, אבל לא עכשיו.

וכן זה נוח לי
יש לי אומנם מטלות בבית הזה
עושה קניות לכל המשפחה
מבשלת פעם בשבועיים לכבוד השבת
עושה כביסה לעצמי מידי פעם...

אבל כן
גם נוח לי שכשאני לומדת בממוצע בין 4 ל5 שעות ביום
וגם עובדת
וגם מתנדבת
אז אמא שלי מבשלת לי
יש בזה סוג של נוחות...

נוחות שאין לי בעיה לוותר עליה
אך לגור לגמריי לבד אני לא.
פעם חשבתי שכן אבל הבנתי שלא.
לגור עם שותפה או חבר זה מצויין לי... באחד הימים כשיהיה לי כסף לזה.


את אומנם כל הכבוד לך שאת בזכות עצמך
אבל לא כל אחד מסוגל לעשות את זה
ולכל אחד כזה יש סיבות משלו
סיבות טובות מספיק כדי לא לגור לבד.

ברוכה הבאה לפורום

תשארי פה ואולי גם תלמדי אותנו איך עושים תמעבר הזה

 

[purpleyaler]

אני בהחלט מנסה

אני לעולם לא אגיד להם מה לעשות או משהו בסגנון. אני הגעתי להווה בעל כורחי. אבל כשאני שומעת אנשים בני 20+ מקטרים על החיים עם ההורים שלהם באותו הבית, וואלה, זה נראה לי לגיטימי שהם יחשבו על לגור לבד. כולם מקטרים, גם על שותפים, זה ברור. אבל מגיע שלב בחיים שלגור עם ההורים שלך זה בלתי נסבל. ואם יש לך את האמצעים.. זה משאיר רק פחד מהשינוי המשמעותי הזה.
פחד הוא גם לגיטימי, כי הוא רציונאלי. ולכל אחד יש את הקצב שלו וצריך לכבד את זה.
אבל לפעמים מדובר בחרדה. פחד לא רציונאלי מדברים משונים. אחת הטענות שהחבר סיפק הייתה ״איך יהיה לי כסף לשלם לביטוח לאומי?״
אלה דברים שאף אחד לא מלמד אותך שהם פחות מפחידים. וחבל.

 

[Optimistic Girl]

פחד משינוי...

ברכות את הגעת לראשי

בתור אחת שלמדה אימון אישי
אני יודעת טוב מאוד מה זה פחד משינוי

אבל צריך להבדיל בין הפחד הזה
לבין רווחים של מגורים אצל ההורים!

יש כאלו שלא מפחדים הם פשוט רואים את הרווחים של מגורים אצל ההורים

וברור שיש כאלו שאם יש להם כסף יש להם פחד משינוי

אבל צריך להבדיל בינהם לבין כאלו שמסתדרים יופי עם ההורים
וההורים גם הם לא רוצים שהילד שלהם יעזוב את הבית
לא ליותר דיוק הגוזל המגודל חחח

יש הורים כאלו שיעשו הכל כדי שהילד לא יעזוב תבית
כן גם להורים האלו יש בעיות...הם מסרבים להבין שהילד כבר גדל...
אבל את זה לא לקחת בחשבון את הצד של ההורים.

לסיכום מערכת יחסים בין ילד להורה היא מסובכת ביותר
אם לאדם טוב לגור אצל ההורים והם מסתדרים יפה אז למה לא.
אם רע לו בבית והורים ממש חונקים אז צריך לעזוב..

בימנו אם טוב לו, יהיה המון תירוצים של לגור אצל ההורים!!
החל מתירוץ הכסף
עד אין סוף תירוצים.

שכל אחד יעשה מה שבא לו
אני עדיין ממשיכה לגור אצל אמל'א שלי שמכינה לי פיצה ביתית טעימים כשאני "מתנהגת יפה" (עוזרת לה עם תקלות במחשב וכו )

 

[purpleyaler]

לגמרי לא חשבתי על זה :}

הורים לפעמים יכולים להשתמש בלוחמה פסיכולוגית בדרים כאלה.

 

[al19]

פעם מישהי שהכרתי אמרה

שהחיים זה הצבת מטרות והגשמה שלהם...
או משהו כזה...
אז אולי אם תציבי לך מטרה לצאת מהבית.. את תגשימי את זה.. ותצאי...
אם טוב לך עם ההורים תשארי איתם, זה מצויין, חוסך מלא כסף...

 

[Optimistic Girl]

אז זהו

שלעבור לגור לבד זאת לא המטרה שלי
וגם לא רוצה להציב אותה

בנתיים טוב לי כאן בבית עם ההורים
אחרי משבר גיל ה30 אני כבר אדבר אחרת...
בנתיים יש לי 4 שנים לגור עם ההורים בלי נקיפות מצפון והתביישות בזה


אך כן יש לי הרבה מטרות לימודיות ושל התפתחות אישית רוחנית שהצבתי לעצמי לשנתיים הבאות...

תודה על העצה

 

[Peace and Love3]

כל אחד ומה שחשוב לו.

עשיתי פעם את החישוב, וגיליתי שלגור עם החבר יעלה לי באיזור ה3000 שקל בחודש לכל המחייה הבסיסית (דירה, אוכל, חשבונות, טלוויזיה וכו').
ועם משכורת של 5.5 אלף בהחלט אפשר להסתדר, ואפילו אפשר להשאר עם חיסכון לא קטן בסוף.

אבל השאלה היותר חשובה היא "איזה דברים אחרים אני יכולה לקנות ב3000 שקל בחודש האלה?"
אז עם ה3000 שקל האלה אני יכולה לצאת לחופשה של שבוע פעם בחודשיים, לקנות בגדים, לצאת לבלות, ללכת לחוגים, וגם להוריד אחוזי משרה ולאפשר לעצמי זמן להנות מהחיים וגם לנוח.
או אם נלך לכיוון היותר רציני, אני יכולה לממן לעצמי תואר שלא דורש ממני לעבוד תוך כדי (אני משתדלת שלא לטחון את עצמי בלימודים\עבודה יותר מ35 שעות בשבוע, זמן פנוי הרבה יותר חשוב מכסף)
או שתוך 3-4 שנים אני יכולה להשיג 150 אלף שקל, שאם בן זוגי ישיג אותו הדבר מדובר כבר בהון העצמי הדרוש לדירה, שכל כך הרבה אנשים מתקשים להשיג וחלק גדול לא ישיג לעולם.

כל אחת מהאופציות האלה נראית לי עדיפה מאשר לגור לבד, ותגרום לי הרבה יותר אושר מאשר האושר שאני אקבל במגורים לבד. אז הכל פה עיניין של סדר עדיפויות, לך היה יותר חשוב לגור לבד, לי יותר חשוב להנות מהגיל הזה. (וגם לחסוך כדי שחיי יהיו קלים).



אגב, גם לדעתי המחאה החברתית ממש לא מחוברת למציאות ומדובר בעיקר בחבורת מפונקים, בנאדם יחיד יכול לחיות פה מעולה כל עוד יגור עם שותפים ולא יתעקש לבזבז חצי מהמשכורת שלו על רכב.
וקצת בסתירה למה שאמרתי למעלה, מחירי הדיור והשכירות פה באמת נורא גבוהים, ובשלב מסויים אנשים צריכים להגיד לעצמם "אני לא מוכן לעבוד חצי חודש כדי לשלם על 4 קירות עלובים", אם לא נאמר את זה אף פעם המחירים פשוט ימשיכו לעלות ולעלות ולעלות.

 

[הילי70]

לגור לבד זה מבאס רצח

לחזור לבית ריק, לישון לבד בבית, או לגור עם שותפים שלא תמיד מתחשבים, שלא תמיד נוח וכייף איתם.
בחינם לא הייתי רוצה לגור לבד בבית, רק עם בן זוג רציני...

ועוד דבר, זה מאוד מגניב לעזוב להיות עצמאי והכל, אבל מה שקורה שאנשים לא חוסכים בכלל עד שהם מתחתנים כי הם מבזבזים את הכסף לטיול, לשכירות, מתחתנים, ובוכים שאין להם הון עצמי.
לכל דבר יש מחיר.
מי שגר בשכירות בתור רווק, לא חוסך, ואין לו הורים עשירים, יתחתן ויאלץ ברוב המקרים להמשיך לגור בשכירות כל חייו, ודווקא האנשים שחיים בבית של ההורים, בולעים את הצפרדע, מרגישים שמרימים גבה כששומעים זאת, אבל חוסכים וקונים דירה בבוא העת - הם ראויים להערצה.

ואגב, לחיות על הלוואות, זה הדבר הכי נורא שתוכלי לעשות לעצמך, במיוחד בגיל הזה שאת רווקה ובלי התחייבויות של משפחה וילדים, עדיף לחיות ממה שיש...

 

[Optimistic Girl]

מסכימה!!!

גם אני בדעה של חיסכון לדירה!!!


למרות שלצערי עוד לא חסכתי אפילו שקל כי כל הכסף הולך לתואר...
אבל אחרי הלימודים אני איישם את הרעיון הזה של לחסוך!!

 

[h a j b i]

לגור לבד זה ה-דבר

הבית לא חייב להיות ריק קודם כל. אפשר לגדל חיית מחמד, כשיש בן או בת זוג הם יכולים להישאר לישון בכיף פעמיים בשבוע לפחות (וזה הרבה יותר כיף מאשר אצל ההורים). וגם כשהבית ריק, אפשר לחשוב כמה כבר נמצאים בבית וכמה באמת חסר שאמא תגיד שלום כשחוזרים

בנוגע לשינה, אני לפחות לא מכיר הרבה בגילאים הללו שישנים עם האחים במיטה או באים למיטה של ההורים באמצע הלילה אז אני לא באמת רואה את ההבדל.

בנוגע לשותפים אני מסכים, צריך הרבה מזל כדי ליפול על כאלה שנוח לגור איתם.

יש היגיון לחסוך לדירה כשגרים אצל ההורים. 3 - 4 שנים בהחלט מספיקים כדי לחסוך סכום מכובד. לאחר מכן בגיל 24-25 אני כבר לא רואה סיבה להישאר אצל ההורים.

 

[הילי70]

1. אני באמת מעדיפה לדבר עם אנשים ולא עם

הכלב שלי.

2. זה לא רק שלום לאמא, לישון לבד בבית זה הדבר הכי מבאס שיש ועוד במצב תמידי, גם אם החבר ישן זה עדיין לא כל הזמן..יש הבדל בין לישון לבד בבית ללישון לבד במיטה. תחושת הבדידות איתה אי אפשר להתווכח...

3. זה הטיעון הכי טיפשי אצלך, סליחה, נגיד שהתחלת לעבוד בגיל 21, ולא עשית טיול, סבבה? אבל מה? התחלת גם תואר, כי ללמוד לתואר ראשון ולעבוד ולפרנס את עצמך בלי שאמא ואבא ישלמו שכר דירה זה מאוד מאוד קשה. אז נגיד שהתחלת ללמוד בגיל 21 ונגיד שאתה מרוויח 4000 (אני מאמינה שזה סכום שכיח אצל סטודנטים) בעבודה הסטודנטיאלית שלך, ונגיד שאתה חוסך 3000 בשנה 36000 ב4 שנים 140000 ואתה לא שלמת עדיין שכר לימוד, לא יצאת לאף חופשה בארץ או בחו"ל, לא קנית אוטו...כלום, זה נראה לך סכום סביר לרכישת דירה במרכז? או לא במרכז? בלי לשלם 10000 למשכנתא ולחנוק את עצמך ל30 שנה? ואח"כ ללכת להפגין שאין כסף והמשכנתא חונקת...

 

[Peace and Love3]

לאנשים יש נטיה לשכוח למה הם עושים תואר.

אם בנאדם משקיע ועושה תואר הוא עושה את זה בדר"כ בשביל להרוויח יותר, אז גם אם סטודנט לא חסך כלום עד גיל 25, אבל אחרי זה התחיל להרוויח 10-15 אלף בחודש, הוא יוכל להשלים את הפער מהר מאוד.
אם אותו סטודנט הלך ללמוד מקצוע לא ריווחי וגמר בלהרוויח את אותה משכורת שהיה מרוויח בלי תואר, זאת כבר בעיה שלו. (יכול להיות שהוא אוהב את העבודה, וזה לא פחות חשוב, אבל הוא היה צריך לקחת בחשבון שהרבה כסף לא יהיה לו כנראה לעולם).

אגב, 140K זה סכום לא רע בכלל אם בן הזוג מביא אותו הדבר כבר מגיעים ל300K וזה כבר ההון העצמי שדרוש לדירה (אפילו במחירי הבועה שקיימים עכשיו במרכז, ואלה מחירים שאין להם ברירה אלה לרדת).

 

[הילי70]

תרחיבי אופקים

מדעי החברה, מדעי הרוח וחלק ממדעים מדויקים לא רווחיים בעליל, אנשים לפעמים רוצים לעסוק במה שהם מתחברים אליו ולא בהנדסה או בהייטק. את אומרת שבעצם אנשים לא צריכים ללמוד עבודה סוציאלית למשל וצריך להכחיד את המקצוע הזה כי השכר לא מתגמל?
אני לא חושבת.

10 לחודש זה שכר סביר, 15 נטו זה שכר גבוה, שמתאים לחלק קטן מהמקצועות, גם כשאת מרוויחה 10 אם את חיה כמו בן אדם ולא מתפרעת יותר מידיי תחסכי 3000 מקסימום 4000, 50000 ביחס לקנית דירה זה כלום...

300 זה סכום שדרוש לדירה בצפון או בדרום, אנשים שגדלו במרכז זהו סכום לא הגיוני לקנות איתו דירה למשפחה, אלא אם כן הזוג לוקח הלוואה של מיליון שקלים פחות או יותר, שיהפכו ל2 מיליון שקלים ויהרסו את חייהם למשך 20 שנה הבאות...

 

[Peace and Love3]

אי אפשר להגשים את החלומות של כולם

יש גבול לכמות הבלרינות שהעולם צריך.
מה שאנשים אוהבים בדר"כ לא יצרני במיוחד, וגם אנשים שעובדים בהנדסה או הייטק היו מעדיפים לעבוד בתחביב שלהם להרוויח אותו סכום. כן, גם הם בני אדם, וגם הם יעדיפו לצייר ולא לכתוב שורות קוד.
אבל בחיים צריך לדעת להתפשר, וגם כאן צריך לבחור בין עבודה מהנה לכסף.

יש מקצועות שיש איתם בעיה, כמו עבודה סוציאלית, רופאים או מורים, מדובר בעבודות חשובות מאוד ולא מתגמלות, וזה משהו שראוי שישתנה. לכל אזרח במדינה הזאת יש אינטרנס שמצב זה ישתנה, ולדעתי שווה למחות על העיניין.
לעומתם יש מקצועות שלומדים באוניברסיטה שאפשר בעיקר לקרוא להם תחביב: רוב מדעי הרוח, לימודי העיצוב והאומנות, לימודי מוזיקה וכו'. אם מישהו מצליח לחיות מזה אז יופי, אם לא, שילך לעבוד במשהו אחר. כמו שאמרתי, גם מהנדסים היו רוצים לנגן ולהרוויח מזה כסף.

בקשר לעיניין הדירות, יש פה בועה מטורפת במרכז, שנובעת הרבה גם מאנשים שלוקחים משכנתא של מיליון וחצי ל30 שנה, בועות כאלה לא מחזיקות לנצח, אם אף אחד לא יכול לקנות דירה, אז המחירים יהיו חייבים לרדת. (ואפשר גם לעבור לצפון או לדרום בינתיים, לא מתים מזה).

 

[Optimistic Girl]

לדעתי

כל הבעיה אצל אנשים זה שהם לא מאמינים שאפשר להפוך תחביב למקצוע...

למשל מכירה אנשים שהאמינו בעצמם ומרוויחים יופי טופי
במוזיקה והן בציור ואומנות..


ככה שכן זה אפשרי
כל עוד האדם מאמין בעצמו
ממליצה על הספר "המקום הנכון" שמדבר בדיוק על זה
ועל בחירת מקצוע ...