אני בניגוד לכל השאר פה
אני חושב שאתה צודק במאה אחוז. הבעיה היחידה איתך זה חוסר המזל שלך והעובדה שתפסו אותך יותר מדי פעמים. לכל מי שטען שיש הבדל גדול בעוצמת המכה בין מהירות של 140 למהירות של 90 וב140 יש הרבה יותר סיכוי להיהרג. אני מסכים אתכם מאוד. תסכימו איתי שיש גם הבדל גדול בעוצמת המכה במקרה של תאונה במהירות של 90 למהירות של 50 ובמהירות של 90 יש הרבה יותר סיכוי להיהרג. תסכימו איתי גם שמי שאין לו רישיון, אין לו שום סיכוי להיהרג בתאונה. זה הכי בטוח. השאלה כאן היא פשוטה, איפה הגבול? אולי לא נוציא רשיונות? לא נעלה על כבישים מהירים? לא נעלה על אוטובאן בגרמניה שם אין הגבלת מהירות בכלל לפי החוק? אז אתם, כמעט כולכם, אנשים צרי אופקים אשר מקובעים לתפיסות עולם ומסכמות חוקיות, קשה לכם לנתק את החשיבה ההגיונית הטהורה מתפיסות העולם עליהם גדלתם, ומבחינתכם הגבלת המהירות שנבחריכם בכנסת או במשרד התחבורה קבעו היא הגבול. החוק הוא קדוש. לצורך העניין אם הייתם נולדים בגרמניה תפיסת העולם שלכם לגבי מהירות נורמלית לנסיעה בכביש מהיר היתה שונה לחלוטין. אז מבחינתי הוא לא קדוש וקבעו אותו אנשים בדיוק כמוני. וכמו שלפעמים שהכביש עמוס או מסוכן או שיש לידי כמה נהגים מטורפים שמסכנים אותי ואת כל מי שלידם צריך לוריד את הממהירות מתחת למותר, ככה גם כשאני נוסע ב4 לפנות בוקר באיילון כשאין רכב מאחורי ומלפני בטווח ראייה, אין שום סיבה הגיונית שאני אסע על 90. שום סיבה שבעולם. זה לא מסוכן בכלל ליסוע במהירות גבוהה יותר מזה ושאף אחד לא ימכור לי סיפורים כי זה פשוט לא עומד במבחן ההגיון. ועוד דבר, אם היתה הגבלת מהירות נורמלית לדוגמא 130, תאמינו לי שלא היו עוברים אותה, רק מה מכיוון שהגבלת המהירות היא לא הגיונית בעליל אז אנשים נוסעים גם על 200. זה הגיון פשוט. ונסיים בסיפור אמיתי נחמד ששמעתי להמחשת העניין, היה פעם בניין עם מספר שכנים וליד הבניין היה עץ ולכל ילדי הבניין היה מנהג קבוע לטפס על העץ הזה לגבהים מסוכנים מאוד. התאספו כל השכנים יום אחד והחליטו לשים לתופעה סוף ולאסור פה אחד על כל הילדים לטפס על העץ. וכך היה. יום אחד, שכן מספר 1 מגיע ורואה את הילד של שכן מספר 2 על העץ אמנם בגובה נמוך אבל עדיין, על העץ. צעק השכן לילד תרד מיד ואם לא אספר לאבא שלך! אמר לו הילד ברוב חוצפתו אתה יכול לספר לו זה בכלל לא מזיז לי, הוא מרשה לי לטפס על העץ! אמר לעצמו שכן מספר 1, גם חוצפן וגם שקרן? והחליט ללכת לברר את העניין עם שכן מספר 2. שכן מספר 2 שהיה אדם יהודי מאוד חכם שמע את צעדיו של שכן מספר 1 עולה במדרגות ולאחר מכן גם את הדפיקות בדלת. שכן מספר 1: שלום לך, כרגע ראיתי את הבן שלך על העץ והוא אומר שאתה הרשית לו לטפס. שכן מספר 2: נכון מאוד, הרשיתי לו לטפס. שכן מספר 1: אבל אנחנו סיכמנו שהילדים לא מטפסים יותר על העץ? שכן מספר 2: תראה, אתה תחנך את הילדים שלך לפי רצונך, אבל בוא אני אתן לך טיפ קטן, ילדים מטפסים על עצים, זאת עובדה, זה הטבע שלהם ולא תוכל למנוע מהם את זה. לפני שבאת לכאן, ראיתי את הילד שלך מטפס על העץ עד לפסגת העץ למקום המסוכן ביותר, אני הרשיתי לילד שלי לטפס עד גובה X ועד שם הוא מטפס ואת זה הוא לא עובר. והנמשל מובן. אגב זה כלל חשוב לחיים בפרט, כאן הוא בנושא חינוך, אבל זה כלל בכל דבר. אם ההגבלה היא מוגזמת, היא לא שווה כלום.