הכרת כל הדגים ויצורי המים בעולם

[דוד170]

לא כתוב כתיכת בשר. כך כתוב

"כלומר, אם מצאנו באחת מחנויות הדגים בעולם, חלקי דג אשר לא ניתן לזהות על פיהן איזה דג הוא זה, אך העור אשר על פני חלקי הדג מכוסה קשקשים" הקשקשים צריך להתקלף בלי שירד דם. כך כתוב בשולחן ערוך.

 

[vizini]

דוד, אני מתחיל להבין את גוברנור...

כל ההתפתלויות לא יעזרו לך. קשקשי הנחש עומדים בכל הקריטריונים (אפילו שהשולחן ערוך נכתב 1600 שנה לאחר שנאמרו דברי ה"חכמה" במשנה, ולכן הם לא רלונטיים). לכן אם מישהו מוצא בחנות דגים נתח נחש עם קשקשים, אם יסמוך על דבריך (ועל דברי המשנה) ויאכלנו, לחובת מי תיזקף העבירה? האם לחובתך?

 

[דוד170]

צריך לברר אם הנחש נחשב דג . ואם

כן צריך לברר אם הקשקשים נקלפים. תן קישור בעיברית ובלי נדר נברר. או שתברר בעצמך באתרים של צוללנים ודגים.

 

[vizini]

כמה פעמים אפשר?

נתתי לך קישורים בעבר. אם אינך מעוניין לחטוא ולהחטיא אחרים, תחפש בעצמך. אחרת - הודה שטעית.

 

[דוד170]

תסלח לי אבל אני לא מוצא את הקישור

ממתי נחש נחשב דג. צריך להביא קישור בעיברית. אולי בגלל שהקישור באנגלית לא עונים לי.

 

[vizini]

תורה נקנית ביסורים.

אז תתאמץ, אם אינך רוצה לרשת גיהינום. לא אני צריך לסלוח לך, אלא אלוהיך.

 

[דוד170]

ממתי נחש נחשב דג.

 

[vizini]

לא צריך להיחשב דג. מספיק שימצא במים

לא אתה כתבת את זה? "כלומר, אם מצאנו באחת מחנויות הדגים בעולם, חלקי דג אשר לא ניתן לזהות על פיהן איזה דג הוא זה, אך העור אשר על פני חלקי הדג מכוסה קשקשים, הרי הדין הוא שחלקי הדג הללו מותרים באכילה" אם מצאת חתיכת בשר מכוסה קשקשים בחנות דגים, לא תוכל לדעת אם זה מדג כשר או מנחש ים טמא. לכן, אתה כאן חוטא ומחטיא את הבריות.

 

[ֹ000000000000000000]

לא כתוב בתנ"ך שצריך שזה יהיה דג

כתוב "מכל אשר במים".

 

[דוד170]

בתורה כתוב גם שצריך לשמוע לקול

תלמידי החכמים בכל דור שהם יודעים לפרש את התורה. והם קבעו שמדובר בדגים. ויש להם הוכחות לכך. אם אתה רוצה ללמוד את ההוכחות. צריך לעבור לנושא אחר.

 

[ֹ000000000000000000]

ואיפה הם כתבו שנחש מים לא נחשב דג?

 

[דוד170]

אני מוכן בלי נדר. לברר בנושא זה.

נא לתת שוב את הקישור אם אפשר בעיברית. אני אשלח בלי נדר על כך ונהיה יותר חכמים. בגלל התשובה שמדובר רק על הדגים ולא על יתר יצורי המים. אני כנראה מחקתי את הקישור שהוא נתן.

 

[vizini]

למה כוונתך "אני מוכן"?

לא חובה עליך לברר זאת, שמא תימצא חוטא ומחטיא את הבריות?

 

[ֹ000000000000000000]

לסיכום,

דוד, אתה פוסק שמותר לאכול חתיכת דג לא מזוהה שיש עליו קשקשים נקלפים - למרות שיתכן שזה נחש ים. האם אני צודק?

 

[מצגר בועז]

רבותי - לכו ללמוד לפני שאתם מדברים

גוברנר- לך ללמוד לפני שאתה אומר שיש סתירה בין המשנה לתורה: כתבת: "• התורה דרשה קשקשת וגם סנפיר.ו G o v er n o r ו המשנה מסתפקת בקשקשת. או שהתורה דרשה תנאי מיותר, או שהמשנה ויתרה על תנאי נחוץ. מכיוון ששתיהן ניתנו, לטענתך, על ידי אותו מקור - המקור טועה ב_אחת_ משתי טענותיו." המשנה אינה מסתפקת בקשקשת כדבריך - המשנה באה לחדש לנו שאם נמצא נתח של דג עם קשקשים הנקלפים ללא פציעת עור הדג ( אין קשר ליציאת דם מן העור ) נוכל להתיר את הדג באכילה. נמצא שהמשנה לא ויתרה על תנאי, אלא באה לחדש לנו שנוכל לתלות שהיה לדג סנפירים במקרה הנ"ל. 000000000 - אם היית לומד היית ודאי יודע על החילוק בין חיות ים לדגים. ויזיני- אם היית לומד היית בודאי מגלה שלדג טהור יש סימני טהרה נוספים, שאינם מצויים בדגים טמאים. ממילא ההנחה שלך שדוד170 מחטיא את הרבים נופלת, מכיוון שחתיכת הנחש הטמא לעולם לא היתה "זוכה" לסימני הטהרה הנוספים שאותם לא למדת. דבר נוסף- אין כל חשיבות לכך האם קשקשי הנחש נקלפים או לא - הם צריכים להיקלף ללא פציעת עור הנחש. ממילא אם הם פוצעים את עור הנחש - הם אינם נקראים קשקשים - אלא "עור". דומני - כי קצת קשה לברר את הנקודה הנ"ל - האם הם פוצעים את העור בזמן קליפתן - אבל אם יש לך את האצמעים להוכיח שאינם פוצעים את העור - נשמח לקבל קישור למקור המוכיח זאת ולבחון נקודה זו. לכל המעוניין ללמוד על הנושא להלן רשימת מקורות : יורה דעה סימן פ"ג . נא לעיין היטב בסעיפים א-ד. נא לעיין היטב בפוסקים הבאים על הסימן: ט"ז , ש"כ. משבצות זהב (פרי מגדים על הט"ז ) שפתי דעת (פרי מגדים על הש"כ ) כרתי ופלטי - יורה דעה סימן פ"ג ( רבי יונתן אייבשיץ ) מעדני יום טוב (שם) פר"ח ( פרי חדש ) - (שם). למי שיש קושיות נוספות אחרי שילמד - מוזמן לכתוב לי. לסיכום: מאוד לא רציני לכתוב על נושא שכזה בלי ללמוד היטב את המקורות שציינתי- לידיעתכם - אחרי שלמדתי את הנ"ל - השכלתי להבין את גדלות חז"ל - ומדוע ? מכיוון שהם הקשו קושיות הרבה יותר חזקות מהקושיות שלכם על הנחש - וזה מעיד כאלף עדים על ישרותם של חז"ל - ועל החתירה לאמת . מי שילמד יגלה שהשאלות שלהם הרבה יותר נוקבות ממה שהעלתם כאן- ויחד עם זאת - אין הם נרתעים מהצבתם ומההתמודדות איתם. בברכה, בועז

 

[G o v er n o r]

הפלפול לא יעזור. התורה יכלה לומר

שדי בקשקשת, ולא עשתה זאת. ובכל מקרה, כבר כתבתי שאנו עשויים להתקל גם במקרים בהם חז"ל צדקו, ואפילו במקרים ספורים בהם גילו משהו חלוצי, ועדיין לא תהיה בכך ראיה כי קבלו מידע משמים, ולא תהיה בכך ראיה לאמיתות התורה... ואגב, מה בקשר לדלוגים (דילוגים)?

 

[מצגר בועז]

הובסת שוק על ירך בדבריך האחרונים !

ומדוע ? מכיוון שאמירתך ואני מצטט: "התורה יכלה לאמר שדי בקשקשת ולא עשתה זאת" היא בדיוק הסוגיה שעליה דנה הגמרא במסכת נידה דף נ"א - ולכן אני חוזר ואומר - שחבל אל זמנכם ! לכו ללמוד לפני שאתם מדברים - כי בסופו של דבר יוצא שכל הדיבורים שלכם כבר נאמרו על ידי חז"ל - וכל השאלות שלכם כבר נשאלו על ידי חז"ל. ועל מנת שמי שלא מכיר את הסוגיה - וגם קשה לו ללמוד את הגמרא שם - אנסה לתאר את מהלך הגמרא בשפה פשוטה. הגמרא שואלת: אם הכל תלוי בקשקשת - מדוע התורה כותבת גם "סנפיר" ? ( בדיוק השאלה של גוברנר הבלתי מפלפל ) ומתרצת: אם התורה היתה כותבת רק "קשקשת" - היינו יכולים לחשוב שהמילה "קשקשת" - היא הסנפיר. מוסיפה הגמרא ואומרת: והרי כתוב בנביא (שמואל) על גולית - "שריון קשקשים הוא לבוש" - והנה לי לימוד שקשקשת היא לבוש ולא סנפיר. ולכן לא נבוא לטעות ולחשוב שקשקשת היא סנפיר - ומתרצת הגמרא: "יגדיל תורה ויאדיר" - הכוונה: איפה שיש מקום לתורה לבוא ולהסביר בעצמה - הוסיפה התורה ופירשה. עיין גם פרי-תואר לרבינו חיים בן עטר ( בעל פרוש אור החיים על התורה ) בפירושו על יורה דעה סימן פ"ג - לפירושו על יגדיל תורה ויאדיר. ושוב אפשר לסכם - שחז"ל ניצחו פעם נוספת. בברכה, בועז

 

[G o v er n o r]

לא היה לי ספק שלא יחסרו "הסברים".

אפשר היה להתבלבל ולחשוב שקשקשת זה סנפיר יגדיל תורה ויאדיר ...anything goes העיקר להגן בכל הכח על העקרון ה"מדעי" היחיד: כתבי הקודש אינם יכולים להמצא טועים נחזור בקצרה על הקושיה אשר טרם תורצה: או שהתורה דרשה תנאי מיותר, או שהמשנה ויתרה על תנאי נחוץ, ומכיוון ששתיהן ניתנו כביכול ממקור אחד, המקור טועה באחת הטענות. לא פשוט?

 

[מצגר בועז]

המנטרה שלך כבר תורצה! האם פספסת?

גוברנר- לך ללמוד לפני שאתה אומר שיש סתירה בין המשנה לתורה: כתבת: "• התורה דרשה קשקשת וגם סנפיר.ו G o v er n o r ו המשנה מסתפקת בקשקשת. או שהתורה דרשה תנאי מיותר, או שהמשנה ויתרה על תנאי נחוץ. מכיוון ששתיהן ניתנו, לטענתך, על ידי אותו מקור - המקור טועה ב_אחת_ משתי טענותיו." המשנה אינה מסתפקת בקשקשת כדבריך - המשנה באה לחדש לנו שאם נמצא נתח של דג עם קשקשים הנקלפים ללא פציעת עור הדג ( אין קשר ליציאת דם מן העור ) נוכל להתיר את הדג באכילה. נמצא שהמשנה לא ויתרה על תנאי, אלא באה לחדש לנו שנוכל לתלות שהיה לדג סנפירים במקרה הנ"ל. הנה הלינק למקרה שפספסת !

 

[G o v er n o r]

אינך מקשיב וחבל. הנה הקשור, למקרה

שפספסת. אם כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר, כטענת המשנה, מה ראתה התורה לדרוש גם קשקשת וגם סנפיר? ובנפרד, שום טענה נכונה של חז"ל _אינה_ ראיה למקורה השמימי (ראה שם)....