איציק אמר
שזה כבר מתחיל להיות מסוכן העניין הזה של הג'יפים. רובנו נהיינו בורגנים, משפחות, אחריות, 30+...צריך משהו יותר רגוע. "פגשתי איזה רוכב אופניים" הוא אמר, "וזה נראה אחלה ספורט". אז בשישי בצהריים לקחתי מאמא את האופניים האדומות עם הסל והפעמון ודיוושנו לכיוון חולות הרצליה. עודד וערן חיכו לנו שם : איזה חייזרים, איזה בגדים מוזרים... רכבנו קצת על הדיונות ונדלקנו. בשבת בערב רובי "מחסנים" התקשר "שמע מצאתי אופניים יפהפיות - הן עולות 1500 ש"ח ברוזן ומינץ אבל מצאתי איזו חנות בפ"ת שאם נקנה 2 הוא יעשה לנו אותן ב 1750 כל זוג... אז קנינו. מרידה פיירבול - 15 ק"ג של יופי
לאחר שנה בשטח ושידרוג האופניים בדרך, יריב גרר אותי לכביש. "יש איזה קבוצה של טריאתלטים" הוא אמר "הם יתנו לך לנסות אופני כביש חדשות". אז הגעתי לנשר ועליתי על אופני כביש. נסענו ונסענו ונסענו. הגענו לנס-הרים. "קובו" צעקתי למוביל קשוח המבט "קפה וסיגריה ?" "חבר'ה, דקה מילאתם בקבוקים וממשיכים..." הוא ענה. חזרתי עייף אך רצוץ.. התאהבתי. וזה גם התחבר לי לדרך חיים שמשתדלת להיות הוליסטית - אני רוכב בעיקר על כביש עכשיו אבל לחלוטין לא מזניח את השטח - כל מוסיקה והקסמים שלה, כל מסעדה והמאכלים שלה, כל רכיבה והייחוד שלה
. מדיטציה וכדורסל, רכיבת כביש ושטח... מאז כבר התחלתי לרוץ וגם לשחות אבל זה כבר סיפור אחר. רפי 37 השבוע הרצליה. שנה בטוחה וכיפית לכולנו בדרכים.