הנושא לדיון בסדנה היום : הבנת השיר

[kaya11]

לדעתי צריך להיות שילוב...

אם הכל ברור מידי אז היצירה כבר פחות מעניינת אבל כמובן אם הכתיבה סתומה לחלוטין אז היא לא מעניינת כי אין לך אפילו מאיפה להתחיל להבין את כוונת היוצר...

 

[קסנדרה*]

קאיה השילב הוא הכתיבה הנכונה או

המידה הנכונה הווה אומר מה ? מטאפורה או דימוי או עקרון ההזרה או שילוב אבל הכל ברמה ההגיונית. אין אנו אשמים שמישהו לא מבין מילה המצויה במילון אבן שטשן וגם אין אנו נוטלים אחריות על מי שלא מכיר את המלך חירם או את בן ברקה, אבל אנחנו לפחות יודעים שנצמדהו לעובדות והעשרנו את היצירה.

 

[ופו היה אומר]

טוב אז ככה:

אני בהחלט חושבת שבכדי להבין שיר טוב יותר צריכים להכיר את הרקע של כותב/יוצר השיר. ההכרות עם הרקע הן של כותב היצירה והן של התקופה בה כתב את היצירה מאד תורמת להבנתה. כמו גם, כאשני מבינה את היצירה ומצליחה לקרוא את מה שעבר על כותבה בעת שכתב או מה הניע אותו לכתוב אותה אני נהנית הרבה יותר מהיצירה וכן מבינה יותר את הדימויים והמטאפורות בהם השתמש (אפילו ולמרות שדימויים לקוחים מהמציאות, כי בעזרת ההכרות ניתן להבין את המציאות שלו) אופפפ יצא לי ארוך ופלצני

 

[קסנדרה*]

פו לא פלצני בכלל זו האמיתה של

הדברים. וזה נכון מאד. אם אנחנו משתמשים בעקרון ההזרה, דימויים ומטאפורה זה לא מאפשר לנו עדיין להניח למציאות, להגיון ולדיוק בצד, אנחנו עדיים נצמדים להגיון ולדיוק בטבע, במדע, ובכל תחום אחר. כי דימוי יכול להילקח מעולם המתמאיקה, החשמל, הטבע, הפוליטיקה ועוד.

 

[אריה במדבר]

ערב טוב לכם.

דיון חשוב ביותר. אפשר מילה, או שמיצתם?

 

[ופו היה אומר]

ממך תמיד כיך לשמוע. אפילו שתיים../images/Emo13.gif

 

[אריה במדבר]

תודה ../images/Emo9.gif

כידוע לכם, אני מאד אוהב שיצירות מכילות הרבה יותר ממה שרואים במבט ראשון שני ושלישי. זה נאמר, בכל זאת לדעתי זה קריטי שהמהות של היצירה תובן. אחרת מה הטעם? לא פחות מאשר היצירה עצמה חשוב ההסבר. וכפי שראיתי מתגובות של אנשים - בהחלט אוהבים לקרוא הסברים שלי. כלומר שהיצירה תהא סתומה לשם הסתימות, נראה סתום בעיני. גם אחרי הסבר תמיד נחבא אצלי רובד נוסף שאני לא מציף לפני השטח. מי שחפץ בעקרון "הערפול" יכול למצוא את זה שם. החשיבות היא לא לשעמם את הקורא אבל לא ליאש אותו ולא להרחיקו ע"י "ביטוי לשם ביטוי".

 

[kaya11]

../images/Emo45.gif

 

[קסנדרה*]

אריה זה שביל הזהב ../images/Emo13.gif

אבל השאלה היא האם כל כתיבה צ"ל כזאת, לא בהכרח, יש גם בכתיבתה של פרח תרבותי יופי צרוף, למרות שאין מכלילה ערפולים. יש בספורי המקרא כמו הקינות שהעלינו יופי צרוף למרות ש.... אבל גבב שורות "סתומות" האם זו שירה ?

 

[קסנדרה*]

ולראיה יש שיר אחד כזה עכשיו בפורום

לא אגיד של מי, אבל לא קשה לנחש

 

[kaya11]

יש הבדל בין שיר "פתוח" לשיר סתום...

השיר הפתוח מעורפל מספיק בשביל שהקורא יוכל להבין ממנו דברים שונים אולי ממה שהכותב התכוון אליהם בכתיבה הראשונית שלו והשיר הסתום פשוט לא אומר כלום אז גם אי אפשר להבין ממנו שום דבר ועל כן אין לו ערך כשיר...

 

[קסנדרה*]

שיר פתוח זה אומר שרק הסוף פתוח

ואין קשר לכל היצירה כולה. הסוף יכול להיות בכמה אופנים ואז הקורא יכול לקחת את הסוף לעצמו ולפרש כאוות נפשו.

 

[אריה במדבר]

גבב שורות סתומות זה "סתימה"

שמישהו מנסה לשחרר משהו. יש חדרים המתאימים לזה. בכל מקרה ישנן יצירות שהן ברורות כבדולח. אם הן יפות (כמו של פרח למשל) בהחלט יש להן זכות קיום. לא כל יצירה צריכה "לחנך" או להחביא. כמו שכשאני רואה "פרח בר" (או פרח תרבותי) אני נעצר להנות ממנו בלי לנתח ולבצע אנליזה עם מגדיר צמחים.

 

[קסנדרה*]

וכאן עולה השאלה הבאה , האם זה נכון

לשאול את היוצר למה התכוונת ? האן נכון לבקש הסבר, והאם הכון לכתוב, מתנצלת אבל לא הבנתי.

 

[אריה במדבר]

בטח לכתוב "לא הבנתי"

"אין הביישן למד ואין הקפדן מלמד" אז - לשאול!

 

[ופו היה אומר]

לשאול!

 

[kaya11]

אם יש את האפשרות לשאול

לדעתי כדאי... אני יודעת מנסיוני כשכתבתי שיר סתום לחלוטין ומתוך התגובות שלכם הבנתי שהוא סתום מידי, ישבתי עליו קצת ושיניתי אותו מספיק בשביל שהוא יהיה קריא יותר... אני למדתי הרבה מן השאלות האלו...

 

[סנדרלין מונרו]

מותר גם לומר לא הבנתי

 

[אריה במדבר]

מאד נכון קאיה!

משאלות של אחרים ניתן לראות צדדים שלא חשבתי עליהם קודם. לפעמים איזה מעגל גדול יותר. אין לאף אחד את "האמת המוחלטת", גם לא על דברים שהוא עצמו כתב.

 

[קסנדרה*]

אמת לאמיתה אריה ואגב.....

עכשיו כתבתי משהו ופרח שואלת אותי במסרים בנימוס האופייני לה, מותר לי להעיר לך ??? ממש הצחיקה אותי, אם לא, אז לשם מה פירסמתי ? המגירה שלי תמיד מקבלת את היצירות שלי ולא מעירה לי, רק מפרגנת כל הזמן

אנחנו כדי העיר להאיר עוד זווית ראייה שונה משלנו ואנחנו כן זקוקים לה.