הנושא לדיון בסדנה היום : הבנת השיר

[קסנדרה*]

זהו סיימתם ???

 

[מר בד]

נראה שכן - עוד לא התקלחתי...

 

[ופו היה אומר]

לא, אבל איפה כולם?

 

[פרח תרבותי]

אני פה!

זה רק שהתפוז הזה מתנהג לפעמים כמו פמלה!

 

[ופו היה אומר]

אני עדיין כאן

 

[פרח תרבותי]

ניקוס קאזאנצקי...

(זורבה היווני) כתב איפה שהוא שאלהים נוזף ומכה את מי שהו הכי אוהב...

 

[סנדרלין מונרו]

נו את זה בעלי אומר לי כל הזמן../images/Emo6.gif

מבלי להיות זורבה היווני חחחחחחחחחחח

 

[ופו היה אומר]

יוווווווו גם שלי ככה../images/Emo6.gif

 

[קסנדרה*]

אז כייף לי אם כך פרח ../images/Emo13.gif

ואגב שמעתם את קארן אן-זיידל ???

 

[פרח תרבותי]

מי? מה?

 

[פרח תרבותי]

מי זאת?!!?!!!

 

[kaya11]

../images/Emo35.gif

 

[frustrated]

להבין זה מופשט מדי

האם על מנת לאהוב שיר של ביאליק, צריך להבין אותו כמו שמלמדים להבין אותו בשיעורי ספרות? האם צריך להבין את השימוש במצלול, השימוש המוקפד במשקל, המשמעות של המטפורות והאלוזיות לפסוקים מקראיים? או שמא אפשר להבין את השיר באופן אסוציאטיבי, כלומר, לקחת את השיר ברובדו השטחי, ולהסתכל עליו מנקודת הראות האישית שלי, שאין לה שום ערך אוניברסלי? אני לא צריך להבין לעומק את "צנח לו זלזל" כדי לאהוב את השיר. אני מבין באופן אבסטרקטי על מה מדבר בשיר, אבל משם והלאה אני אוהב אותו בגלל האסוציאציות האישיות שהוא מעלה בי. אני גם לא יכול להגיד שהבנתי לעומק את קינה ז' מ"קינות על המתים במלחמה" של עמיחי מ"מאחורי כל זה מסתתר אושר גדול", ועם זאת, בכל פעם שאני קורא שיר זה, התרגשות מציפה אותי. יכול להיות ש90 אחוז מהשיר פספסתי לחלוטין, אבל הוא עדיין אחד משירי עמיחי האהובים עלי, בגלל ההשפעה העמוקה שיש למילים עלי.

 

[פרח תרבותי]

להבין זה גם וגם

צריך למצוא את שביל הזהב בין האישי ובין הכלים ה"על אישיים", כך לדעתי.

 

[קסנדרה*]

מתוסכל בכדי להבין שיר לא צריך ל

להתעכב על המשקלים והמצלול והחריזה וכו' יש להבין את הרקע לכתיבה היצירה, התקופה בה היה המשורר עת כתב אותה, ללמוד על המשורר, מניעיו לכתיבה, למה היה חשוף, לאמונותיו הלאומיות, דתיות וכו' ויש עוד.

 

[frustrated]

לזה אני ממש לא מסכים

לא משנה לי אם ביאליק היה משורר יהודי שהיו לו קשיים רבים עם עולם בית המדרש, משורר יפני בזמן מלחמת העולם השנייה, או משורר דרום אפריקאי שחי בתקופת מלחמת הבורים. אני לא מתייחס לשיר כשיר של ביאליק כאשר אני קורא אותו, אני מתייחס אליו כשיר, והמשורר ותקופתו באים במקום מאוד משני. מגוון המשוררים שאני אוהב הוא מאוד רחב, ועל רובם אני יודע מאוד מעט, כמו על ייטס, קיטס ודילן תומס. אני לא יודע דבר וחצי דבר על חייהם, אבל זה לא מה שמעסיק אותי כאשר אני קורא את שירתם.

 

[פרח תרבותי]

חולקת על דעתך מתוסכל

יש אפשרות להסתכל על כל יצירה מההיבט האישי והמקומי. אבל - בכך אנחנו עלולים לפספס המון. הקונטקסט שבו היצירה נכתבה יכול לתרום המון להבנה שלה. הייתי השבוע במפגש בנושא "שירת ימי הביניים". עד לאותו רגע, זה היה בשבילי סינית (ואפילו משהו מאוס). והנה - הדיון היה נהדר, והשירים שבהם עסקנו היו פתאום קריאים, מובנים, והפלא ופלא - הם דברו על דברים שמטרידים אותי היום!!

 

[kaya11]

אם תרצה ואם לא

הרקע של ביאליק ידוע לך וכך גם של ייטס, קיטס ודילן תומס... גם אם לא בפרוט רב... זה חלק מן התרבות שלך ונמצא בתת המודע של הקריאה שלך וגם אם לא לרוב אתה יכול לקרוא את הדברים הבסיסיים בין השורות בשירים (אצל ביאליק בטח) כך שקריאה של יצירה ללא קישור ליוצר היא בלתי אפשרית...

 

[אריה במדבר]

מתוסכל - הרשה לי לספר לך משהו

פעם שנאתי את פיקאסו. אבל בצורה תהומית. הגיבוב של הצורות להם הוא נתן תווית כגון "ילדה על כיסא" וכד' ממש הוציא אותי מדעתי. ואז, יום אחד הייתי בתערוכה שלו, שעקבה אחריו והראתה איך מאישה יושבת באמת הוא הגיע למה שהגיע. לבסוף ידעתי להסתכל על "גיבוב" ולאמר - זו מרי טרז, או זו מאיה. מאז, ההבנה ממש "פקחה את עיני". אני רואה דברים שלא ראיתי קודם. אותו דבר בשירה. בטח לגבי ביאליק אבל עוד רבים נוספים.

 

[מר בד]

טוב. אני פורש למקלחת.... היה 10 !