קפיטליזם וחברה
שים לב לפסקה העיקרית בתגובה שלך "תמיד ידעתי שהחברה היא זו שמכתיבה את הרדיפה האין סופית אחרי ההישג הבא, לא משנה למה תשאף, תמיד שתגיע תרצה משהו חדש" - מבלי להתייחס למילים הראשונות שאני אתייחס אליהן בהמשך, אני רוצה שתשים לב להנחת היסוד שלך, בני האדם רודפים אחרי העושר ורוצים עוד ועוד, כלומר חמדנות (למשפט "שהחברה היא זו שמכתיבה את הרדיפה"). קפיטליזם הוא מימוש עצמי, הוא ייצוג של האינדיבדואליזם והחירות אל תוך העולם הכלכלי והחומרי, אין חשיבות לתוצאות, אלא רק לאמצעים. ואילו, הסוציליזם על זרמיו, מייצג אחריות והדדיות חברתיות, ביטול העצמי והיצריות אל מול האינטרס העליון של כוח קבוצתי. אם הסכמנו על כך, אוכל להמשיך בטיעון הבא, האנושות מאז ומתמיד העדיפה את הקבוצה, אבולוציונית, קבוצה עדיפה מאשר פרט. כל חברי הקבוצה יכולים לעזור אחד לשני, ולפעול ככוח גדול ומגדיל דרמטית את סיכייו של של הפרט לשרוד במלחמת הברירה הטבעית. הדת, הלאומיות על צורותיו המוקדמות והמודרניות מאחדים קבוצות אנושיות סביב אידיאלים חזקים וגדולים, בצורה הקיצונית ביותר, נוצר מצב שבו הדת או הלאומיות שולטות לחלוטין באורחות החיים של בני הקבוצה ובפרט, בעולם הכלכלי והחומרי. מצבים כאלו אפשר לראות באיטליה הפשיסטית, גרמניה הניאו נאצית, אירופה של ימי הביניים, ובנוסף, ברית המועצות הקומוניסטית. מדוע ברית המועצות? ובכן, אפשר לזהות את הסוציאליזם כראקציה של החברה כנגד הזרמים הליברלים והאינדיבדואליסטים שהתפתחו במאה ה17 וה18. במקום אידיאלים דתיים ולאומים, הופיעו אידיאלים חברתיים חזקים, שמדגישים את אותה מחויבות חברתית, וכל הוגי הסוציאליזם מנפיקים את אותם טיעונים על שרידות החברה הקומוניסטית, והעתיד הקצר והסופני של החברה הקפיטליסטית. ולעניינים פחות פילוסופים ויותר מעשיים, החברה הקפיטליסטית עשירה, מאוד. מצליחה מבחינות רבות, הן מבחינת העושר החומרי, החירות האישית, וההצלחה הטכנולוגית והמדעית המרהיבה שלה. הסוציליאזים מעולם לא הצליח להשוות את עצמו לכך, אולי מדינות סוציאל דמוקרטיות כמו שוודיה. בעידן, שזאבים וכלבים אימתניים לא רודפים אחרינו, ואין סכנה ממשית למותה של החברה האנושית עקב מחסור במזון, העקרונות הדתיים, הלאומיים אינם עוד מחוייבי המציאות, החברה תסתדר גם בלי האידיאלים החזקים של אלוהים, או הרייך השלישי - הדמוקרטיה מספקת את האפשרות להגיע להסכמיות בתוך החברה, ולאפשר לפרטים לפרוח ולהביא אותנו למצב הטוב כל כך שהאנושות נמצאת בה. (מצד שני, הדמוקרטיה היא ערך חזק ומשמעותי מאוד, אך הרבה יותר פרקטי ואפקטיבי מערכים דתיים ולאומיים אחרים). אם אתה תומך בחירות, אתה בוחר בקפיטליזם, אם אתה עדיין צריך את החיבוק של החברה, כנראה שאתה הולך עם הסוציאל דמוקרטיה, אם אתה מאמין באלוהים, זה כבר עניין שלך.