הקטעים המפגרים שלכם.

elcool

New member
עגבניה מאותו שורש כמו עגבת

עוד משהו שמקבלים מאהבה
 
אלה לא ריאות. אלה שחלות

וגם לי הייתה תקופה כזו (אחרי שלימדו אותנו על זה בבי"ס). לי זה עבר ברגע שהכנתי רטבים לפסטה, והייתי חייבת כמה שיותר נוזלים. לחברה שלי עדיין לא.
 

HouseAtreides

New member
שחלות??

אני מת על מיץ עגבניות. עכשיו אני מאד מקווה שהמיץ הזה הוא לא המחזור החודשי....
 
אין מצב שאני לא מסיימת צלחת

לפעמים אני מתחננת לאנשים "שימו לי קצת"
אבל בכללי הפכתי לבשלנית ככה שעכשיו סבבה
 

innocence

New member
אצלי זה ככה כשאני אוכלת בפיתה או בלחמניה,

אני לא יודעת, אבל משהו פסיכולוגי פשוט גורם לזה שלא יהיה לי חשק לאכול את הביס או שניים האחרונים. לא כי אני לא רעבה או משהו, אלא פשוט כי.. יוצא לי החשק? לא יודעת להסביר את זה.
 

HouseAtreides

New member
אולי כי המילוי הרטבים לא מגיעים לשם בדרך כלל

ובהשוואה לשאר חלקי המנה, מה כבר יכול להיות אטרקטיבי בפיסת בצק לא מתובל?
 

innocence

New member
לא, לא זה העניין...

גם אם זה מלא כל טוב אני לא אוכל את זה. וחוץ מזה - בצק זה מצוין!
 

HouseAtreides

New member
תרגיל מחשבתי.......

שמעת על מישהו שאוכל את הפיתה סביב-סביב ומשאיר את האמצע (שבאמת מלא כל טוב בדרך כלל)? או אוכל את הגביע ומשאיר את הסוף של הקצפת (עם הדובדבן)? סביר להניח שלא, אבל ניתן לקוות שאם קיים אדם כזה, זה בדיוק השרשור שיוציא אותו מהארון......
 

innocence

New member
פעם הייתי יותר מוזרה XDD

כשהייתי בכיתה א אמא היתה נותנת לי פיתה ריקה לבית הספר (כי לא אהבתי שום דבר מרוח בפנים) הייתי פורסת ל2 (2 עיגולים), מוציאה עם הפה עיגולים בכל מיני גלים בפיתה עד שלא נשאר יותר מקום, ואת כל השאר זרקתי XDD
 

HouseAtreides

New member
מזכיר לי את אחי, שאהב פלאפל עם קציצות בלבד

בלי שום תוספות....... מפיתה ריקה אהבתי לתלוש פיסות ולמעוך אותן עד שהפכו לבצק.
 

Marie Curie

New member
בבית הספר היסודי

לא הייתי אוכלת כלום. אמא או אבא היו טורחים על סנדביצ'ים שהייתי משאירה בתיק בתא האוכל עד שהעלו עובש והילקוט שלי הסריח. (אחרי שתא האוכל התמלא, מילאתי תאים נוספים בסנדביצ'ים שדינם להירקב) עד שאמא שלי היתה מרוקנת את הילקוט עם כפפות והסיפור היה חוזר על עצמו. ככה לאורך שנים. אני לא הייתי אוכלת, אבל ההורים מעולם לא שלחו אותי בלי אוכל. וגם לא יכלו לומר לי במפורש להשליך את הסנדביצ'ים בעצמי... מילכוד 22.
 

innocence

New member
וואי, גם אצלי זה היה ככה שנים @_@

סנדוויצ'ים מעלי עובש, וחלקם אפילו שחורים שכמובן שלא הייתי נוגעת בהם גם כשהיו טריים. בשלב מסוים הגעתי לתיכון ואז היתה קפיטריה ופשוט גילינו שאני לא אוהבת לאכול כריכים קרים (זה ממש מבאס אותי ולא טעים לי) והיה לנו הסדר עם בעל הקפיטריה וכל יום הייתי קונה שם אוכל חם בצהריים.
 

Marie Curie

New member
אצלי זה נפסק כשהגעתי לתיכון

פשוט בגלל שהתחלתי להיות רעבה. זה כמו השלב הזה שאת מתחילה לאהוב לישון.
 

SoundsOfSilence

New member
לא

אבל זה סתם כי אני אוהבת גם את הבצק. אני ככה עם כל דבר, אני אוכלת ככה שהחלק הכי טעים ישאר לסוף.
 

גם אני6

New member
בצק זה טעים!

במיוחד בצק של עוגיות או עוגה.. (עוגיות גבינה, עוגת שוקולד.. יאממ) בארה"ב קיצרו תהליכים ומוכרים "בצק עוגיות", ד"א:) אפילו גלידה בטעם בצק עוגיות..
 

Thumpers

New member
יש לי פאק דומה.

אגב, הקטע של ערבוב אוכל - כל כך מובן... אני נוטה לכוון את הכמות והמהירות, ככה שאני אסיים את המנה הבשרית והתוספת, או (נגיד בארוחה חלבית) את כל המרכיבים באותו הזמן. שלא ישאר משהו אחד, ומשהו אחר לא.
 
למעלה