לחשוב זה תמיד טוב
חשיבה איננה אירוע-מוחי - או אולי כן. תלוי מהו אירוע ומהי טראומה. מעיינוש - הגעת לסקנה אחת נכונה. כדאי לעצור את המירוץ לרגע, לקחת אוויר, ולחשוב בשקט. הפרוייקט שאת ניצבת לפניו מורכב מאד, וכדאי לתכנן אותו כמו גדולה (אפילו זקנה) כדי להבטיח הצלחה מירבית. הבעייה המרכזית איננה כדורים כן/לא, ויצעק אורי היקר עד השמיים
הבעייה המרכזית היא איך לא לעשות את זה לבד ! לבד זה קשה, לבד זה נוגה, לבד זה מחסור. הלבד הזה הוביל באין-מוצא לא מעט טרנסיות לתל-ברוך, שם מצאו את הביחד. בואי ננסה יחד להתמודד עם הלבד. הפתרון הטוב ביותר הוא - ביחד עם ההורים. מאד לא פשוט, לא תמיד מצליח, אבל מבין השורות אני קוראת שהם אוהבים, דואגים, רוצים לעזור - ויש סיכוי. הורים, מה לעשות, קולטים לאט נושא כל כך חריג ומסובך, ונכנסים להיסטריה של חרדות. ודווקא את - הקופצנית - צריכה לפתע להיות הבוגרת, השלווה, בעלת אורך הרוח, ולהסביר להם לאט, לחבק אותם, לנחם אותם, ממש היפוך תפקידים. משום מה נדמה לי שאת יכולה ותעשי זאת כי זה מספיק חשוב. הכי חשוב ! תצטרכי כמובן להבטיח להישאר "אחראית שכזאת" ולשוב ללימודים, אפילו להצטיין (כו בעבר, כך אני מנחשת). נימוק המחץ: "בנות יותר אחראיות לא ? " אשר להורמונים - אני שמחה ללמוד שוב שאורי יותר פרוע מתדמיתו המזוייפת כאן כמרובע אבל חשוב להאזין לדבריו ברוב קשב - נבונים המה על אף שדעותינו חלוקות. אחת הבעיות המציקות לטרנסיות בכל העולם המערבי "המתקדם" הוא גודל העצמות - הצומחות למימדים גבריים ענקיים דווקא בגילים שבין 13-20. המחיר אותו הן משלמות - אין ספור ניתוחים לשיוף עצמות הפנים כדי לקרב את המראה לנשיות מירבית. אבל הן תקועות עם הגובה ומוטת הכתפיים התאילנדים "הפרימיטיביים", להם הניסיון הממושך והנרחב ביותר, למיטב ידיעתי, בנושא הטרנסג'נדר, מתחילים טיפול הורמונלי בגיל 13 והתוצאות יפהפיות !! מעניין שאין הם חוששים כל כך "מהתחרטות" - עד היום כל ההתחרטויות שפגשתי היו על רקע קשיים חברתיים, וחידוש/חיזוק מנגנון ההכחשה, לא על רקע שינוי בדחף הפנימי הנובע ממבנה המוח. כמה גברים רצים ביום בהיר לחפש הורמונים נשיים ? כאלה שיקלקלו להם את השפיץ ? בחייך אורי - אתה מאמין בזה ? יותר מזה - פסיכולוגים מודים היום שניתן לאבחן טרנסג'נדריות בגיל מאד מאד צעיר, במהימנות די טובה. ומודים שעדיף לטפל בבעיות כאלה מוקדם ככל האפשר. כן - אפילו פרוזאק נותנים היום לילדים ונוער - בפיקוח כמובן. לכן, לעניות דעתי הבלתי קובעת, ככל שמעיין תקבל את אשר היא זקוקה לו מוקדם יותר, כולל הורמונים, כך תהיינה התוצאות טובות יותר - נפשית ופיסית. כן מעיין - זה כולל מחטים והוצאת דם לבדיקות. כן - ייתכן שאת חלק מההורמונים יעדיפו לתת בזריקות כדי למנוע העמסת הכבד. כן - זה כולל המון שיחות עם פסיכולוגים ושאלות מביכות ומנדנדות. ספק אם המערכת הרשמית תסכים להקדים את ההורמונים לפני גיל 18. הם מחכים בדרך כלל לראות מה יעשו באמריקה ואלה לא מזדרזים כל כך. המוצא הוא כנראה פשרה, וזו מתחילה בחיבוק להורים, והיעזרות בהם להתקדם דרך המערכת הרשמית. מה שתעשי במקביל מחוץ למערכת - זה כבר לשיקול דעתך, ולא אפרט יותר - די לי בצעקות החמודות של אורי. חיוכים מתנצלים על המגילה FREEDA
חשיבה איננה אירוע-מוחי - או אולי כן. תלוי מהו אירוע ומהי טראומה. מעיינוש - הגעת לסקנה אחת נכונה. כדאי לעצור את המירוץ לרגע, לקחת אוויר, ולחשוב בשקט. הפרוייקט שאת ניצבת לפניו מורכב מאד, וכדאי לתכנן אותו כמו גדולה (אפילו זקנה) כדי להבטיח הצלחה מירבית. הבעייה המרכזית איננה כדורים כן/לא, ויצעק אורי היקר עד השמיים
הבעייה המרכזית היא איך לא לעשות את זה לבד ! לבד זה קשה, לבד זה נוגה, לבד זה מחסור. הלבד הזה הוביל באין-מוצא לא מעט טרנסיות לתל-ברוך, שם מצאו את הביחד. בואי ננסה יחד להתמודד עם הלבד. הפתרון הטוב ביותר הוא - ביחד עם ההורים. מאד לא פשוט, לא תמיד מצליח, אבל מבין השורות אני קוראת שהם אוהבים, דואגים, רוצים לעזור - ויש סיכוי. הורים, מה לעשות, קולטים לאט נושא כל כך חריג ומסובך, ונכנסים להיסטריה של חרדות. ודווקא את - הקופצנית - צריכה לפתע להיות הבוגרת, השלווה, בעלת אורך הרוח, ולהסביר להם לאט, לחבק אותם, לנחם אותם, ממש היפוך תפקידים. משום מה נדמה לי שאת יכולה ותעשי זאת כי זה מספיק חשוב. הכי חשוב ! תצטרכי כמובן להבטיח להישאר "אחראית שכזאת" ולשוב ללימודים, אפילו להצטיין (כו בעבר, כך אני מנחשת). נימוק המחץ: "בנות יותר אחראיות לא ? " אשר להורמונים - אני שמחה ללמוד שוב שאורי יותר פרוע מתדמיתו המזוייפת כאן כמרובע אבל חשוב להאזין לדבריו ברוב קשב - נבונים המה על אף שדעותינו חלוקות. אחת הבעיות המציקות לטרנסיות בכל העולם המערבי "המתקדם" הוא גודל העצמות - הצומחות למימדים גבריים ענקיים דווקא בגילים שבין 13-20. המחיר אותו הן משלמות - אין ספור ניתוחים לשיוף עצמות הפנים כדי לקרב את המראה לנשיות מירבית. אבל הן תקועות עם הגובה ומוטת הכתפיים התאילנדים "הפרימיטיביים", להם הניסיון הממושך והנרחב ביותר, למיטב ידיעתי, בנושא הטרנסג'נדר, מתחילים טיפול הורמונלי בגיל 13 והתוצאות יפהפיות !! מעניין שאין הם חוששים כל כך "מהתחרטות" - עד היום כל ההתחרטויות שפגשתי היו על רקע קשיים חברתיים, וחידוש/חיזוק מנגנון ההכחשה, לא על רקע שינוי בדחף הפנימי הנובע ממבנה המוח. כמה גברים רצים ביום בהיר לחפש הורמונים נשיים ? כאלה שיקלקלו להם את השפיץ ? בחייך אורי - אתה מאמין בזה ? יותר מזה - פסיכולוגים מודים היום שניתן לאבחן טרנסג'נדריות בגיל מאד מאד צעיר, במהימנות די טובה. ומודים שעדיף לטפל בבעיות כאלה מוקדם ככל האפשר. כן - אפילו פרוזאק נותנים היום לילדים ונוער - בפיקוח כמובן. לכן, לעניות דעתי הבלתי קובעת, ככל שמעיין תקבל את אשר היא זקוקה לו מוקדם יותר, כולל הורמונים, כך תהיינה התוצאות טובות יותר - נפשית ופיסית. כן מעיין - זה כולל מחטים והוצאת דם לבדיקות. כן - ייתכן שאת חלק מההורמונים יעדיפו לתת בזריקות כדי למנוע העמסת הכבד. כן - זה כולל המון שיחות עם פסיכולוגים ושאלות מביכות ומנדנדות. ספק אם המערכת הרשמית תסכים להקדים את ההורמונים לפני גיל 18. הם מחכים בדרך כלל לראות מה יעשו באמריקה ואלה לא מזדרזים כל כך. המוצא הוא כנראה פשרה, וזו מתחילה בחיבוק להורים, והיעזרות בהם להתקדם דרך המערכת הרשמית. מה שתעשי במקביל מחוץ למערכת - זה כבר לשיקול דעתך, ולא אפרט יותר - די לי בצעקות החמודות של אורי. חיוכים מתנצלים על המגילה FREEDA