הדרך אל החושך../images/Emo29.gif
גם אני אוהב חושך, מעיין. לא נראה לי שנגיד לך מה לעשות, ומהר. במקום זאת - כך אני חושב לפחות - כדאי לך אולי ללמוד את הנושא, ולאט. זאת אומרת להשיג חומר לקריאה, ואם זה באנגלית וקשה לך לשאול מי מתרגם לעברית. לדבר עם רופאים, פסיכולוגים, טרנסים מנוסים (יש אחת נורה גרינברג, היא קצת מעיקה אבל יודעת המון) וכו' וכו'. ואז להחליט מה את רוצה ולראות איך את יכולה להשיג את זה. בקשר להורים שלך, אני תוהה (זאת אומרת שאני לא בטוח) אם יש מצב להוריד קצת את רמת העימות. אולי אפילו בסחר-חליפין, משהו כמו "אני גומרת בגרות ואתם הולכים איתי בזהות הנשית שלי". אין לי מושג מה הולך שם בדיוק, אבל די מובן לי שבני-אדם בני 40-50, שגדלו בחברה הישראלית המרובעת שלפני 20-30 שנה, מאוד נבהלים כשזה קורה אצלם בבית. יכול להיות (אני לא מכיר אותם כמובן) שהם אוהבים אותך, אבל הם מבוהלים וחושבים שזה דבר נורא ויגרום לך נזק. אני רואה שכל פעם אתם מגיעים לפסיכולוגית או יועצת שתומכת בך, ואז את מרגישה שניצחת אותם. אולי כדאי שתפסיקי לחשוב על זה כמו מלחמה עם ההורים, ויותר כמו נסיון לגייס אותם לצידך. אני לא אומר שתצליחי, אבל אפילו כדי לא להצליח את צריכה לנסות קודם. ייתכן אולי שבסוף כן תצטרכי לעזוב את הבית - אבל רצוי שקודם תנסי להישאר, ולו מהסיבות שפרידה פרטה. תשמרי על עצמך, אורי