התאזרחות על פי חוק הסבא לאחר כניסה כתייר

[doronf65]

wiring

 

[Almog165]

לפי מה שרשמתם אני פטור לחלוטין.

שוב תודה שאתם מפרטים ברמה כזאת ושופכים אור מקצועי על הנושא.

 

[doronf65]

אתה אכן במצב עדין

וכל החלטה שתיקח עלולה להסתבך. מפחד לייעץ. מציע לכם להגיע להחלטה בניכם אם אתם מתכוונים לחזור ואז יהיה חלק נע אחד פחות, מה שיאפשר להגיע להחלטה יותר טובה.

 

[ilanvag]

מצב מורכב, אז כמה מחשבות:

1. אתם לא יודעים באם אתם רוצים לחזור לארה"ב או לא. עד מתי ה-REP? כי בתנאים מסוימים, אפשר גם להאריך REP.
2. גם אם הגרין קארד שלך פוקע - זה עדיין לא סוף העולם. כל עוד אתם נשואים, אתה תמיד יכול לבקש ולקבל גרין קארד שוב.
3. לעומת זאת, לחזור על סיפור אזרוח של ילד יותר מפעם אחת -- ואז לחזור להתגורר בישראל -- זה כנראה לא יעבוד. בפעם השנייה כשתרצו להוציא גרין קארד, לילד השני, יכולים להציב בפניכם כזה הר של מטלות שאתם צריכים לעבור (הוכחת דומיסיל ועוד), עד שזה יהפוך את התהליך לכמעט בלתי אפשרי -- אלא אם באמת תתכננו לחזור.
&nbsp
תראה, בשורה התחתונה, אתה מנסה לאחוז את המקל משני קצותיו (או לאכול את העוגה ולהשאירה שלמה -- תבחר אתה איזה דימוי שמתאים לך). זה לא עובד ככה בחיים, בטח שלא עם רשות ההגירה האמריקנית, ובטח שלא בימינו. יש מצב שתצטרך לבצע בחירה.
&nbsp
אם זה הייתי אני, אז מה שהכי חשוב זה הילדים -- קודם כל מסיים את כל הלידות, ואז מבצע את התהליך לכולם ביחד. הרי ממילא אם תרצו לחזור לארה"ב אתה תוכל להוציא שוב גרין קארד לעצמך; ואם לא תחזרו, אז אין לגרין קארד שום צורך. זה מה שאני הייתי עושה, אבל ההחלטה היא שלך.

 

[יוניצור]

תודה רבה אילן ודורון

אכן מה שהכי חשוב זה הילדים ולכן אני לא רוצה שיווצר מצב שלאחד יש ולאחרים אין או שיותר קשה יהיה להוציא להם אזרחות.
אילן, קיבלתי את מה שאתה אומר ואני אשהה את התהליך כרגע.

תודה!

 

[KallaGLP]

לדעתי זה אומר שכדאי אפילו במקרים הפשוטים

לשכור עורך דין לענייני הגירה ולא לקחת סיכונים. מהיום והלאה הייתי מאוד נזהרת מלייעץ לאנשים לעשות הכל לבד, מבלי להיעזר בעורך דין, כפי שהיה נהוג פה בעבר.

 

[ilanvag]

מסכים

 

[John the Savage]

מי שיודע לעבור על צ'קליסט

עדיין יכול לעשות את זה בעצמו בלי בעיה. לא חושב שהייתי מזדרז עדיין לשנות את ההמלצה לגבי עו"ד במקרים הפשוטים. אבל הייתי מדגיש שחשוב לוודא שיש את כל הטפסים הנלווים כי אחרת הבקשה עלולה להיפסל, והייתי ממליץ לאנשים לשלוח את רשימת המסמכים כאן בפורום בכדי לוודא שיש את כל מה שצריך.

הטענה של ה-USCIS היא שהמטרה של התקנה החדשה היא לפסול בקשות שהן frivolous או שמשמשות כ-placeholder ולא לפסול בקשות בגלל טעויות תמימות. זה לפחות מה שהם מצהירים באופן רשמי. בפועל אני בטוח שזה יגרום לפסילת בקשות גם בגלל טעויות תמימות, אבל זה פשוט אומר שצריך להקפיד יותר שיהיה לפחות את המינימום הנדרש בחבילת המסמכים. המלצתי גם בעבר לאנשים לכתוב הודעה בפורום עם רשימת המסמכים בחבילה לפני שהם שולחים את הבקשה, ועכשיו ההמלצה הזו עוד יותר קריטית.

 

[KallaGLP]

תראה, תאורטית זה נכון, אך מעשית

אין לנו אפשרות לדעת מכאן עד כמה האנשים שמגישים בכל מקרה ומקרה הם מסודרים, אחראים ויסודיים. מאוד קל לפספס או לשכוח משהו, ועורך דין זה עיניים נוספות ומיומנות שעוברות על החומר כדי לוודא שלא התפספס שום דבר. כשזה עלול לשמש עילה לפסילה צריך להתנהל במשנה זהירות. אני נגד לקחת סיכונים מיותרים כשמדובר בדברים כה כבדי משקל שיש להם משפעה כה מכרעת על כל מהלך החיים העתידיים.

 

[John the Savage]

על סמך קריאה של המזכר, ההערכה שלי היא

שבקשות לגרין קארד על סמך נישואין ידחו במקרים בהם שכחו לצרף את אחד המסמכים המרכזיים. לדוגמה: תעודת נישואין, הוכחה לאזרחות של בן הזוג האזרח וכו'. במזכר הזה אין שום דבר שמאפשר לדחות בקשות בשל טעות במילוי טופס, בגלל שאין מספיק הוכחות לאמיתות הנישואין וכו'. במקרים האלו עדיין ישלח RFE. בהתחשב בזה, מעבר על רשימת המסמכים עדיין תספיק.

 

[KallaGLP]

הערכה זה טוב ויפה, אך זה לא משהו שהייתי בונה עליו.

שוב, מבחינתי עדיף לבטח יותר מדי מאשר פחות מדי, כי הפוטנציאל לקשיים ולעוגמת נפש במקרה של טעות לא שווה מבחינתי את החיסכון בכסף.

 

[KallaGLP]

בוא נגיד ככה: כשבני יגיע לשלב שבו יצטרך לעשות את התהליך

עבור אשתו לעתיד, אני אמליץ לו כן להיעזר בעורך דין. וזאת למרות שהוא יסודי ומסודר. העניין יותר מדי חשוב מבחינתנו האישית מכדי לקחת סיכון שייפול בין הכיסאות. כמובן שבסופו של דבר שכל אחד יתנהל כפי שנראה לו לנכון, אך הייתי נזהרת משנה זהירות בהמלצות מעכשיו והלאה.

 

[John the Savage]

כל אחד יעשה את ההחלטה שלו

מבחינת מה שאני אישית מתכוון להמליץ לאנשים, אדגיש יותר את החשיבות של לעבור על הצ'קליסט, אבל אני לא מתכוון לשנות את ההמלצה שלי מבחינת צורך בעו"ד.

 

[KallaGLP]

אני מתכוונת להדגיש שמי שלא משוכנע לגמרי

שהוא מספיק מסודר בשביל לא לשכוח שום דבר, עדיף לו לדעתי לעבוד עם עורך דין. לפחות כך אני הייתי פועלת במקומו.

 

[Boston Guy]

העדויות האנקדוטאליות כאן בפורום מראות שזה לא ממש נכון

היו פה בפורום לא מעט אורחים (חלקם הפכו לכותבים קבועים ברבות השנים) ששיתפו אותנו בתהליך שלהם. מטבע ההשתתפות שלהם כאן - אלו היו אנשים שהיו מעורבים מאוד בתהליך הבקשה שלהם. חלקם הגישו את הבקשות לבד, חלק סיפרו שיש להם עו"ד לעזרה... אני מנסה להזכר כמה מהם תיארו תהליך חלק לחלוטין ונטול RFE. מעט מאוד.
וזה כולל לא מעט אנשים שעבדו עם הצ'ק ליסט שקיבלו כאן בפורום.

כל זמן ש RFE התבטא רק בעיכוב של כמה חדשים בתהליך - האימפקט של טעויות בהגשה (אם זה טופס חסר, פרט לא נכון או הטעות הפטאלית של לסמוך על רשות ההגירה שהיא שמרה נייר שכבר שלחת בתיק שלך ולכן לא לשלוח אותו שוב) היה מרגיז - אבל לא פטאלי.
ההודעה שכתבת עכשיו אומרת שהמשמעות של טעות עכשיו הופכת להיות פוטנציאלית לארוע פטאלי (לחיי הבקשה).

אנחנו תמיד היינו חלוקים בדעתנו על הנושא הזה.
מנקודת המבט שלי, אתה נותן לאנשים (שאינך מכיר) המון קרדיט. אתה מתייחס לכל שואל כאילו השליטה שלו באנגלית בירוקרטית אמריקאית היא מושלמת, היכולת שלו לשים לב לפרטים הקטנים היא אבסולוטית והוא מקפיד לעקוב אחרי ההוראות.
אני, לעומת זאת, יוצא מנקודת הנחה שאני מייעץ כאן לאנשים ששייכים לעם ה"יהיה בסדר" וה"אל תדאג, אחי". אנשים שבאים ממנטאליות של מדינת פארטצ'יה עילית כפי שאפריים קישון תאר אותה.

"מאוד אופייני הוא יחסו העוין של הפרטאצ'י המצוי להוראות-השימוש. אם כתוב על צידו של הארגז "צד זה למעלה!", הוא שם אותו למטה. אם כתוב באדום "זהירות, שביר!", הוא זורק את הארגז למדפים למעלה, אוטם אוזניו באצבע וקופץ הצידה. אם כתוב "לאכסן במקום יבש וקר", הוא שם את הזהו על הדוד החשמלי. לא קורה דבר, כי הדוד אינו פועל. הזמין את שטוקס לפני חודשיים, אבל השרברב לא בא. אז צבע את הדוד מחדש.

הפרטאצ'י הגזעי אוהב צבע טרי. אם משהו מלוכלך, צובע אותו. אם חלוד, עוד שכבה. לצורכי תיקונים שבהם יש צורך בריתוך חשמלי, הוא משתמש בדבק משרדי, במקום ברגים הוא עובד עם סקוץ'-טייפ. אם שם ברגים, אז רק אחד, מקסימום שניים, זה יחזיק."

ולמרות שזה נכתב לפני יותר מ 50 שנה - "הכל שריר ובריר ואמת ויציב ונכון וקיים".

 

[KallaGLP]

אני לא מסכימה שבכל אשמה הגישה הפרטאצ'ית.

איש לא חסין מפני טעויות. אני יותר נוטה לחשוב שבכל מקרה לטעות זה אנושי, מה גם כשמדובר בהוראות בשפה זרה ובמנטליות זרה, ושעין בוחנת של מי שמנוסה בתהליך וכבר ויודע בעל פה אילו מסמכים בדיוק יש להגיש ומה בדיוק צריך להיות בהם ואיפה לחפש את הבעיות הפוטנציאליות, ועוד אחד כזה שמשלמים לו במיוחד על זה, יבטיח שהסיכוי לטעויות ולאי הבנות יצטמצם עד למינימום

 

[Boston Guy]

זה דומה לכך שאי אפשר להאשים ילד על זה שיש לו ADHD

תקראי 10 דפים אחורה בפורום.
שוב ושוב חוזרים המקרים של אנשים ש"מגלים" רק באמצע התהליך שהאזרח היה צריך להגיש דיווחי מס ל IRS - ומכיוון שהוא לא עשה זאת הם תקועים.

שוב ושוב חוזרים המקרים של אנשים שמגלים - חצי ושנה או שנה אחרי שהם התחילו תהליך, הגישו טפסים ושילמו כסף על אגרות - - שהם צריכים "להוכיח דומיסיל".

שוב ושוב חוזרים המקרים של אנשים שמגלים "פתאום" שאין להם ספונסור פיננסי, או שמילאו בטפסי ה I-864 אינפורמצייה על הכנסות שלהם בישראל שאינן רלוונטיות לבקשה...

אז לא - אני לא "מאשים" אנשים על זה שהם לא מבינים עד הסוף את ההוראות שכתובות בשפה זרה (אנגלית אמריקאית משפטית).

 

[KallaGLP]

אכן, כי אלה באמת דברים שמי שלא נתקל מעולם

במנטליות של הרשויות האמריקאיות לא מעלה בכלל בדעתו ולא מנחש את קיומם או חשיבותם. אני גם מניחה שמי שהבין הכל ושהתהליך עובר אצלו חלק לא בהכרח פונה לפורום או מקסימום פוצח בהודעה בדיעבד של "הנה עברתי תהליך ואני רוצה לחלוק אתכם את לוח הזמנים". מטבע הדברים, ההודעות שאנחנו רואים כאן הן של אותם אנשים שהסתבכו ומחפשים הסבר ופתרון או באו לשאול כי הם מבינים שהם עלולים לא להבין משהו ולהסתבך, ולכן אנחנו מקבלים רושם שכמעט כולם מסתבכים, שאינו בהכרח נכון. אין לנו מידע סטטיסטי לדעת אם הם רוב או מיעוט מסך מגישי הבקשות וכמה בכלל לא יודעים על קיומו של הפורום, וגם אם יודעים - אינם נעזרים בשירותיו או נעזרים רק כדי לוודא שלא פספסו כלום.
יחד עם זאת, כמו שאמרתי, אני בכל מקרה לא רואה בושה בלהיעזר בשירותיו של עורך דין לענייני הגירה, גם אם מדובר באנשים שברור לי שיש להם את היכולת המנטלית לעשות את התהליך ללא טעויות. ממש להפך. המטרה שלי היא לא להוכיח שאני חכמה, יודעת ויכולה לבד וגם לא לחסוך בכל מחיר עוד כמה גרושים. המטרה שלי לוודא שהתהליך עובר בצורה המהירה והחלקה ביותר שאפשר ולצמצם כל אפשרות לסיכון התהליך או הסתבכותו למינימום. לפעמים החוכמה היא לדעת להיעזר בגורם הנכון ובזמן הנכון. אני אוהבת לבטח את עצמי מעל ומעבר בכל הקשור לדברים הבאמת חשובים ומכריעים בחיים, ולדעתי עד כה זה השתלם לי בגדול. ובהחלט אמליץ ליקיריי, ואף לכאלה שישאלו בעצתי, לפעול באותה צורה.

 

[Boston Guy]

אנחנו בהסכמה מלאה על כל מה שכתבת בהודעתך

העניין הוא שמה שכתב לא סותר בכלל את עניין ה"פארטצ'יות".

את הגדרת את אחת התכונות העיקריות של המנטאליות הפארטצ'ית: אדם שנכנס לתהליך לא מוכר, במדינה אחרת - בלי ללמוד את הנושא מספיק, בלי לקרוא כמה ספרים על העניין, באיזשהוא סוג של ביטחון חסר ביסוס ש"יהיה בסדר" - למרות שבתהליך הזה יש עניינים שהוא "לא מעלה בכלל בדעתו ולא מנחש את קיומם או חשיבותם".

אספר לך סיפור משעשע (ברטרוספקטיבה, כמו שאסביר בסוף הסיפור):
לפני שנים רבות עבדתי בחברה ישראלית שהייתה בסיחרור אדיר של הצלחה. הכסף זרם במסדרונות, והכל היה אפשרי.
באיזשהוא שלב, כמה מוכשרים במחלקת המרקטינג, מחלקת כח אדם ובהנהלה הבכירה החליטו לתמרץ את העובדים ולעשות מה שקוראים EMPLOYEE ENGAGEMENT על ידי הכרזת מוטו חדש לחברה - "אנחנו שואפים להגיע לפיסגה". הם אפילו המציאו לזה מילה: "פיסגאות".
במשך איזה שנה כל כינוס שעשו לעובדים, כל תקשור של ההנהלה לאנשי הצוות וכיוצ"ב היה במוטו של "טיפוס הרים". הביאו מטפסי הרים מקצועיים שירצו לנו על חוויותיהם בכנס של עובדי החברה שבו השולחנות היו מקושטים בסידורי פרחים שהיו תקועים בתוך נעליים של מטפסי הרים (כן, יותר מ 20 שנה לפני הטבח שגב משה...).
ואז לאיזה גאון בהנהלה בא הרעיון: כדי להראות כמה שאנחנו "מגיעים לפסגות" - נשלח צוות של עובדים לטפס על הר האברסט!
מייד הוציאו קול קורא לעובדים להתנדב למבצע, ותוך כמה שבועות אירגנו צוות - ומייד שלחו אותו לטיבט לטפס על האברסט. והודיעו לכל החברה שהצוות ידווח על החוויות שלו כל יום באתר אינטרנט מיוחד.
ביום הראשון היה דיווח - "היגענו"!
ביום השני היה דיווח: "יצאנו להתחיל לטפס"!
ביום השלישי היה דיווח "יא ווראדי, איזה נוף!"
ביום הרביעי - שקט... וגם ביום החמישי... וגם ביום השישי...
ולאט לאט התברר לנו שכל הצוות חטף מחלת גבהים, וחלק מהם כמעט מתו. היה צריך לפנות אותם פינוי חירום עם הליקופטרים מההר.

חלק מהאנשים האלו שכבו בבתי חולים שבועות רבים. במזל - זה נגמר בלי אבדות בנפש ובלי נזקים בלתי הפיכים לאנשים. בקלות רבה זה יכול היה להגמר הרבה יותר גרוע.

בדיעבד - מי שאירגן את הפיאסקו הזה גילה שמטפסי הרים מקצועיים מתכוננים שנים לטיפוס כזה. מתאמנים. מטפסים קודם על הרים יותר נמוכים.
כשמטפסי הרים מקצועיים מגיעים ל BASE CAMP באברסט, הם קודם כל מבלים שבוע שבועיים בהסתגלות לגובה, לאוויר היותר דליל... לפני שהם מתחילים לטפס.

אבל לישראלים לא היה זמן... נחתו וישר התחילו לטפס.
זו דוגמא קלאסית להתנהלות פרטאצ'ית.
.
אם נחזור לעניין ההגירה והגשת בקשות לגרין קארד (או כל סטטוס הגירתי אחר): כל אותן "בעיות" שתארתי בהודעה הקודמת שלי הן דברים שמי שעושה עבודת הכנה ראוייה היה צריך להיות מודע לקיומם. אם מישהו מגיע לאמצע התהליך ורק אז מגלה שהיה צריך אותם - זו הוכחה שהוא פשוט לא עשה את עבודת ההכנה ולמד את הנושא כמו שצריך.

הפיתרון של :"לשלם לאיש מקצוע כדי שיעשה את העבודה" הוא בהחלט פיתרון ראוי. בדיוק כמו שלהזמין חשמלאי זה פיתרון ראוי לעשות עבודות חשמל אם לך אין הסמכה לעשות את זה בעצמך. בדיוק כמו שלהזמין אינסטלטור זה פתרון ראוי אם לך אין הכשרה בתור אינסטלטור.
אם תנסה לעשות עבודות חשמל בלי להבין מה אתה עושה - במקרה הטוב יהיה פיצוץ ויקפוץ הפקק. במקרה הרע אתה תתפחם, או תשרוף לעצמך את הבית. או גם וגם.
אם תנסה לעשות עבודות אינסטלצייה בלי שיהיה לך את הידע איך - מן הסתם זה יגמר בשיטפון. במקרה הרע - שיטפון של מי ביוב...

ועכשיו - כנראה שגם בענייני הגירה זה כך.

 

[Fellowship]

זה לא סתם פרטאצ'י, זה טמטום מוחלט

אני לא מבין דבר ולא וחצי דבר וטיפוס הרים,
אבל כשקראתי את השורה בה אתה כותב שעלתה ההצעה לשלוח עובדים לטפס על האוורסט,
מייד חשבתי וקיוויתי שזו בדיחה, כי אחרת רוב הסיכויים שמישהו שם ימות.

אז זו לא סתם גישת ה"סמוך", אלא פשוט טמטום מוחלט,
שלא ברור לי כיצד קבוצת מנהלים עם מנת משכל לפחות ממוצעת (אני מניח) הגו,
וכיצד אף אחד לא עצר אותם.