התאזרחות על פי חוק הסבא לאחר כניסה כתייר

inverminx

New member
למה בשליליות ?

לגבי חיסול המחלקה, אתה לא צריך לתרגם כי זה בדיוק מה שכתבתי, אני חושב שזה היה מספיק ברור, רק שמה שמציעים לי זה לעבור לBU אחר, ככה שהעתיד של המחלקה שלי כבר לא ממש משפיע עלי.
לגבי בסיס מבטחים, אני עדיין לא נמצא במקום כזה בקריירה שאני מחפש יציבות תעסוקתית, יותר מעניין אותי עניין בעבודה, תנאים, מיקום וכו.. אם לחברה יש בעיות של יציבות זה בעיה שלה, למחרת אני אמצא מקום אחר - בגלל זה גם ציינתי שיש לי הצעה ביד מאד אטרקטיבית מחברה בתל אביב (אגב לא איזה סטארטאפ איזוטרי, חברה אמריקאית, אחת הגדולות בעולם.. המניות שהיא מחלקת לעובדים יציבות כמו הסלעים במאונט ראשמור, הכסף אינו וירטואלי, הבונוסים הם רבע מהשכר, לא מעל לחצי....).
לגבי "שכר מנכ"ל" זה ממש לא שכר מנכל, אתה כנראה לא מכיר את השוק בארץ ואת השינויים שהוא עובר עם כניסות של שחקנים כמו אמאזון, גוגל, פייסבוק שמשלמות משכורות כפולות ממה שמקובל ומשנות סדרי עולם. אני אגיד לך יותר מזה, המשרה היא אפילו לא ניהולית.
לא אורז מזוודות, לא יודע אם אני רוצה את זה בכלל, יכול להיות שזה יפגע בי כלכלית בצורה קשה, בגלל זה אני מתייעץ בפורום. לי ברור שבשביל פחות מ-200K$ לא שווה לי לשקול את זה בכלל, מהסיבה הפשוטה שיש לי הצעה בארץ של 185K$ וזה רק המשכורת שלי, ועוד עם התנאים שנותנים בארץ עם קרנות השתלמות, פנסיה, ביטוח רפואי, שיניים, וכל זה - אין לי מושג איך זה הולך בארצות הברית. אני לא יודע מה יהיה עם אישתי, אולי היא לא תעבוד, אולי הקליטה לילדים תהיה קשה ולכן נראה לי הזוי לרדת בשכר וגם לוותר על משכורת של אחד מבני הזוג רק בשביל לקחת את הילדים לאורלנדו במקום לסחנה.
אבל אני אופטימי :)
 

Boston Guy

New member
כי גם הטיטאניק הגרמניה שוקעת, לא רק סירת המפרש בישראל

זה אולי לא דרמטי כמו ההינדנבורג - אבל זה עדיין תהליך די ברור.
לא רואה בארגון שלך BU שפורח - בטח שלא בשוק של צפון אמריקה. פה זה רק מתכווץ.

וזו בדיוק הסיבה שאני לא מאמין שההצעה הכספית שתקבל תהיה בכלל דומה למספרים שנקבת. חברה שנמצאת בסטגנצייה של הכנסות ושה BOTTOM LINE שלה מראה שרזרבות המזומנים מתכווצות לא "מפציצה" במשכורות שכפולות ממה שמשלמים במשק לתפקיד.

עכשיו, אם אתה באמת תפעל כמו שאתה כותב שתפעל ותסרב לעבור איתם לארה"ב בעבור פחות מ 200K$ לשנה - אז לא קרה כלום.
אבל - אם (כמו שקרה פה לכמה וכמה אנשים) אתה "תעבוד על עצמך" ותסובב את החשבה שלך כך שבסוף תחליט ללכת על זה בכל זאת - בשכר אחר ממה שביקשת - אז "אני יכול בשנייה למצוא מקום אחר" לא יעבוד לך...
בויזת L1 אתה קשור למעביד, ולא יכול לעבוד עבור אף אחד אחר בארה"ב.
ואם אתה מפסיק לעבוד עבור המעביד - אתה מאבד את אישור השהייה שלך ושל המשפחה בארה"ב.
כשאתה מדבר על משפחה של 5 נפשות, לעבור מיבשת ליבשת זה חתיכת אופרה... גם מבחינה לוגיסטית, גם מבחינה נפשית. ולא רק לך - גם לבת הזוג וגם לילדים. זה הופך את ה"אני אמצא מקום אחר" להרבה יותר טראטומתי לכולם.
 

Fellowship

New member
"לאורלנדו במקום לסחנה"


 

boneguy

New member
רק לגבי אזור המגורים

ענו לך פה על היתר, אבל מבין המקומות שרשמת ראלי לוקחת בגדול. מבחינתי.
&nbsp
לאזור צפון מזרח לא הייתי מתרקב בגלל מזג אויר, צפיפות, קיבוציות, עלות מחייה מטורפת, ואגרסיביות יתר. לא בדקתי איפה זה בטקסס, אבל סביר שמזג האויר לא נוח.
&nbsp
לגבי היתר, ענו לך...
 

מרנד

New member
לא ענית על השאלה החשובה ביותר

מה מטרת הרילוקשן ?
הגירה ? חוויה ל5 או 7 שנים ואז חוזרים לארץ?
מה אתה רוצה להשיג במהלך הזה..

אל תיקח את בוסטון גיא ללב, ההודעות שלו דיי מבאסות והן מנקודת המבט (האפרורית ולכאורה מציאותית) שלו, תעשה מה שאני עושה, תיקח מההודעות שלו את התוכן שאתה מוצא לנכון. הוא מנסה להכניס אותך לפרופורציות וזה דבר טוב.
 

inverminx

New member
תודה על העידוד

לא לוקח ללב, להפך, פשוט מנסה להבין איפה אני עומד.. אני מעריך כנות של אנשים, גם אם לפעמים היא אינה ערבה לעיניים. אני מבין שכמו שיש אנשים פסימים, יש גם אופטימיים ללא תקנה. אני מניח שהתכלס נמצא איפשהו באמצע, מה שכן, יש פה הרבה אנשים שמתגוררים בהרבה אזורים שונים ומרוחקים ואני מניח שלכל אחד סיפור הגירה משלו וחוויות שמשפיעות מאד על הדיעות שלו לגבי העניין. פעם טיילתי עם אישתי בוונציה, אחד הסוחרים המקומייים קילל אותנו כי שמע שאנחנו מדברים עברית, ומאז אני פשוט שונא את המקום, אולי אחד היפים בתבל. ככה זה, החוויות שלנו מגדירות אותנו וחשוב לי לספוג כמה שיותר בשביל להבין איפה אני עומד.
&nbsp
בקשר למה ששאלת - אני חושב שבאיזשהו מקום תמיד פזלתי בתור ילד לחיים האלה, זה מה שהאכילו אותנו כשהיינו קטנים. סבא וסבתא שלי היו ברילוקיישן למשך 6 שנים (חזרו כשהייתי בן 7) ומאז, ועד היום (הם עדיין בחיים, עד 120) לא מפסיקים לשבח את היבשת הזאת כאילו זהו גן עדן עלי האדמות. אז באיזשהו מקום נטעו לי את הרעיון הזה עוד כשהייתי קטן.
אני חושב שביקרתי בארהב משהו כמו 9-10 פעמים, פעמיים במסגרת טיול - פעם לבד, ישר אחרי צבא, לבקר את אחותי שעברה לגור לשנה באזור פורט לודרדייל, (זה היה לפני התאומים..). שם נחשפתי לתרבות הקומפלקסים, מכוניות הספורט, הישראלי הצעיר המהגר (טיפוסים בפני עצמים, צעירים שמנסים לכבוש את אמריקה). ועוד טיול קצת אחרי שהתחתנתי , בחוף המזרחי מלמטה למעלה.
שאר הנסיעות שלי היו במסגרת מקומות עבודה - ביקרתי בניו יורק סיטי 4,5 פעמים, גם אפ-סטייט (טיילתי באדירונדק), בוסטון , אזור סיאטל, וושינגטון די.סי, פעמיים שיקאגו בחורף של 28- מעלות, ובפעם האחרונה בדנבר, שם יצא לי לעשות גיחת טיול קטנה דרך כביש 70 עד לשני פארקים לאומיים מהממים ביוטה.
ברור לי שנסיעות מהעבודה, או טיולים - לא משקפים חוויה של מגורים באזור מסויים. אבל אני חייב להגיד, שלא זכור לי מקום אחד שהסתובבתי בו בארה״ב והרגשתי זר. הרגשתי אחד כמו כולם ולא כמו אזרח (או תייר) סוג ב. אני חושב שזה אחד הדברים שמושכים אותי.
דבר שני - העניין הזה עם המרחבים והטבע הבלתי נגמרים והאין סופיים וכמות האפשרויות הבאמת בלתי מוגבלות פשוט לצאת מהבית ולטייל, הנוחות, האקו-סיסטם האמריקאי, הכל פשוט נותן לך תחושה שככה אנשים אמורים לחיות וכל השאר פשוט צריכים להעתיק. לא יודע, היעילות הזאת גם מושכת אותי.
דבר שלישי - העשרה לילדים. לי לא היתה חוויה כזו בתור ילד, למרות שאני מניח שהייתי מאד מרוצה אם היתה לי את ההזדמנות. אני מאמין שבדרך הזאת אפשר לתת לילדים לחוות משהו אחר, שונה, חוגים ברמה גבוהה, להעניק להם שפה נוספת ואולי גם יצאו קצת יותר מנומסים.. מי יודע. אני באמת לא יודע מה לצפות בנושא הזה, אבל האינטואיציה שלי אומרת שבטווח הארוך הם יהנו מהחוויה
&nbsp
מה אני לא מחפש ? אין לי תוכניות ״לכבוש את אמריקה״ לדפוק קופה ולסגור את המשכנתאות שלי תוך שנתיים, לעבוד כמו מטורף ולקנות 10 דירות בווירג׳ינייה
&nbsp
אין לי טענות לגבי החיים בארץ, להפך, אני לא ״בורח״ כי נמאס לי מהחיים, או יוקר המחייה, לא חסר לי כלום, באמת. מה שכן הייתי רוצה לחוות חוויה של רמת חיים יותר גבוהה ממה שאני חי בה כיום, וזה אומר מבחינתי, פחות בפקקים, יותר זמן עם הילדים, פחות שעות במשרד, לטייל כמה שיותר, להכיר אנשים חדשים.
אין לי איזה חלום על ארמון עם לקסוס בחניה, למרות שלא אתנגד אם זה יקרה - אבל זו בכל אופן לא הסיבה שבגללה אני מעוניין בחוייה הזאת..
אולי זה בגלל שאני אוהב אתגרים וזה נראה לי חתיכת אתגר, בסופו שזה דבר חשוב לי שתהיה חוויה חיובית לכל המשפחה
 

KallaGLP

New member
הכל, כמובן, תלוי איפה תגור וכמה תרוויח

אבל ממש לא בהכרח תחווה בארה"ב רמת חיים יותר גבוהה ממה שיש לך כיום (בהתחשב בשכר המשותף שלך ושל אשתך בארץ + כל התנאים הסוציאליים הנלווים שבארה"ב לא יהיו). כמו כן, לא חסרים אזורים בארה"ב (ובמיוחד אזורים עם הצע רב של מקומות עבודה) שיש בהם לא פחות פקקים מאשר בארץ, ואולי אף יותר. גם יותר זמן עם הילדים תלוי במשרה הספציפית שלך. המרחבים אכן עצומים והטבע מהמם, אבל לטייל הרבה כרוך בהוצאות רבות - ולכן שוב חוזרים לשאלת השכר.
 
רק הערה קטנה לגבי הטיולים

מה שכיף בארה"ב הוא שלפחות יש לך את האפשרות *גם* לטייל בזול.
כן, בהחלט לא מתאים לכולם, אבל לפחות יש את האפשרות, מה שבארץ פשוט לא קיים. אפשר לקחת את האוטו ולנסוע, לישון במוטלים זולים בדרך, ולקנות אוכל בזול, גם למשפחה של 5 נפשות.
עשינו את זה בתקופת הפוסט ולא נרשמו טראומות אצל אף אחד ... להיפך.
 

KallaGLP

New member
אנחנו עושים זאת כל הזמן. רק רכב ומוטלים זולים.

אבל עדיין כשמחשבים את כל ההוצאות על הדלק, החדרים, המזון והכניסות לאתרים ל-5 נפשות זול זה לא יוצא. ואם עושים הרבה כאלה - אז בכלל. ברור שזה הרבה יותר זול מטיסות ולינה במלונות 5 כוכבים, אך עדיין צריך לא מעט כסף. ושוב - תמיד צריך להסתכל מאיפה האדם בא. הציפיות של פוסדוקים שונות מציפיות של איש הייטק שביחד עם אשתו מרוויח בארץ כנראה סביב ה-70,000 ש"ח לחודש + תנאים סוציאליים ושאומר שהוא עוד מקווה לעלייה ברמת החיים. אלא אם כן יהיה לו מזל גדול, לדעתי זו ציפייה לא הכי ריאלית בעולם.
 

KallaGLP

New member
ואגב, אנחנו עושים זאת אף על פי שההכנסות שלנו גבוהות משמעותית

מהכנסה שהבחור מציין שהוא מקווה להגיע אליה. ולמרות זאת אני לא מרגישה שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו טיולים יקרים. מי שרוצה גם בית נחמד בשכונה טובה עם בתי ספר טובים, גם שהילדים ילכו לגן/לחוגים/לקולג' וכו' - גם כשההכנסות יחסית גבוהות אי אפשר להשתולל יותר מדי.
 

Kender00

New member
שני הסנט שלי

דבר ראשון לבצע תיאום ציפיות להרבה אנשים יש איזה תחושה שבארה״ב החיים מושלמים וקלים. וחיים על כל מיני סיפורים שהיו בעבר או על שמועות.
אז ארה״ב כמו הרבה מקומות בעולם יש יתרונות ויש חסרונות (לפי דעתי אין מושלם), מה גם ארה״ב היה מדינה מאוד גדולה ולכן אין דין מקום א׳ שווה למקום ב׳ ולפעמים זה שמיים וארץ.
אין לי כוונה לצבוע לך את המהלך בשחור או לבן, רק לתת לך יותר מידע.
&nbsp
דבר שני יש הבדל גדול בין רמת חיים לאיכות חיים ולא תמיד יש קורלציה ישירה. כלומר את יכול להיות עשיר ולהיות בעל רמת חיים של אלפיון עליון בעולם אבל זה לא תמיד יגיד שיש לך איכות חיים (או האיכות שחיפשת) וכמובן את יכול להיות בעשירון נמוך עד איכול החיים שלך יוצאת דופן.
לדוגמה ראה מקרה של הנסיכה דיאנה (יש עוד הרבה מקרים) לא בטוח שאיכות החיים שלה היתה טובה יותר מהרבה אנשים.
&nbsp
אני מסכים בדברים מסויימים את הבחור מבוסטון, אף על פי שלפי דעתי האישית לבד הוא לרוב נוקב וישיר וקודר, אבל יש לו ניסיון חיים ולפי דעתי יש לקחת את המידע הגולמי אחרי ניקוי יתר הדברים
&nbsp
לפי דעתי אין לך על באמת אפשרות לבחור (ואני יסביר בהמשך למה אני חושב כך) את האיזור שאין שם משרד של החברה, ויותר משזה אם זה לא משרד חשוב אז לא רלוונטי.
הסיבות לכך:
1. בניגוד לישראל שאתה אזרח יש לך יותר הזדמנויות ואפשרויות להחליף מעסיק שתעבור לארה״ב זה לא יהיה זמין כל עוד אתה על ויזה L
2. אם בוסטון גיא אכן מכיר את החברה והיא במצב רגיש, אז יש חשיבות גבוהה להיות במקום שיש לך אפשרות להתנהל בצורה פוליטית, ועבודה מהבית היא בעייתי בעיני בנושא הזה.
3. יותר קל לשלוח הביתה מישהו שעובד ממקום מרוחק (שוב לפי דעתי)
&nbsp
יש חשיבות למטרה שמציבים למעבר במיוחד למי שנמצא הרמת הכנסה גבוהה בישראל
היא גם תנחה אותכם מה אתם מוכנים לוותר ולאיזה סיבות.
היא גם תאפשר לכם לתכנן הרבה מהמשתנים
למשל מעבר לזמן קצר מכיל בתוכו הרבה הוצאות וקשים מסויימים אבל יכול להתאים למי שמחפש חוויה ורוצה לטייל אבל לא רואה את עצמו מחוץ לישראל לתקופה.
&nbsp
מעבר אם גישה שרוצים להגר (אם בכל מחיר או לא זאת שאלה אחרת) מכיל גורמים אחרים, למשל האם מוכנים לרדת הכנסה היום על מנת חאפשרויות שאולי יגיעו יותר מאוחר, וגם חייבים לדאוג לתהליך הגרין קארד במהירות (על מנת להיות יותר חופשיים ואולי לשפר תנאים)
&nbsp
אז שוב חשוב שתגדירו את מטרת המעבר, כמו כן תנסו לברר מה אפשרויות התעסוקה באיזור שאתם רוצים לעבור וכמה קל יהיה לכם להחליף מקום שוב בהמשך. לא כולם בנויים להגירה, ולא מספר פעמים של הגירה (אני רואה מעבר בטוח ארה״ב גם כסוג של הגירה, אולי יותר קלה אבל עדין הגירה עם כל מה מגיע עם זה)
תחשבו מה הדברים החשובים שאתם מוכנים לוותר ולאיזה מטרות ומה הדברים שלא מוכנים לוותר.
&nbsp
אשתך יכולה להתקל בקשיים בלמצוא עבודה וזה שוב תלוי מה השווי שלה בשוק פה.
&nbsp
גם אתה צריך לחשוב האם זה יקדם אותי מקצועית או ישמש קרש קפיצה או במקרה של הגירה האם זה לא יהיה נטל בהמשך
&nbsp
בכל מקרה בהצלחה
 

Alon546

New member
כן, רואים שמעולם לא גרת בארה"ב...

"ברור לי שנסיעות מהעבודה, או טיולים - לא משקפים חוויה של מגורים באזור מסויים. אבל אני חייב להגיד, שלא זכור לי מקום אחד שהסתובבתי בו בארה״ב והרגשתי זר. הרגשתי אחד כמו כולם ולא כמו אזרח (או תייר) סוג ב. אני חושב שזה אחד הדברים שמושכים אותי."
--- ועוד איך תרגיש כמו זר, אני מבטיח לך.
--- לגבי לא להרגיש אזרח סוג ב', אז זה נכון באופן ריק, כי לא תהיה אזרח בכלל למשך הרבה מאוד שנים (ואם בכלל. כי אם מפטרים אותך - הויזה מבוטלת ואתה וכל המשפחה מסולקים מהמדינה כמעט מיידית).

"דבר שני - העניין הזה עם המרחבים והטבע הבלתי נגמרים והאין סופיים וכמות האפשרויות הבאמת בלתי מוגבלות פשוט לצאת מהבית ולטייל, הנוחות, האקו-סיסטם האמריקאי, הכל פשוט נותן לך תחושה שככה אנשים אמורים לחיות וכל השאר פשוט צריכים להעתיק. לא יודע, היעילות הזאת גם מושכת אותי."
--- אחרי שתעבור לכאן, תגלה שיש דברים שהיה ראוי דווקא להעתיק מישראל, ולא ברור איך האמריקאים לא חשבו על זה בעצמם...

בקצרה: מאחל לך בהצלחה, אבל ההודעה שלך קצת הצחיקה אותי. גם אני הייתי כאן הרבה מאוד פעמים לפני שעברנו, וגם יש לנו משפחה כאן אז היה לנו אפילו עוד מידע ממקור ראשון. ועדיין, יש הבדל מאוד גדול בין להיות כאן בביקור (אפילו אחרי שאתה כבר יודע שאתה עובר) לבין לחיות כאן ממש. בוא נאמר, שכשחיים כאן פתאום לא הכל נראה ורוד כמו שהיה נראה כשרק ביקרת לשבוע-שבועיים-חודש.
 

KallaGLP

New member
כל מה שכתבת נכון, אבל אני במיוחד מזדהה עם הקטע של

"יש דברים שהיה ראוי דווקא להעתיק מישראל, ולא ברור איך האמריקאים לא חשבו על זה בעצמם..."
כל כך הרבה פעמים אני אומרת לעצמי את זה כשנתקלת כאן בכל מיני שטויות שמוציאות אותי מדעתי. ברור שיש גם מצבים שבהם זה הפוך, אך בסך הכל הכללי אני ממש לא בטוחה שהמאזן הוא לטובת האמריקאים, ואולי אף להפך.
 

inverminx

New member
נכון, אמרתי שלא גרתי..

ברור לי שזה לא וורוד, להפך. יש לנו הרבה חששות. אני רוצה להאמין שההתחלה תהיה קשה- ואז לאט לאט מתרצים .
&nbsp
לגבי ״השיטה האמריקאית״ אולי לא הסברתי את עצמי נכון - לא התכוונתי לדרך של האמריקאים לטפל בבירוקרטיות - התכוונתי יותר לדברים שאתה נחשף אליהם כשאתה מבקר במדינה כמו : התנועה היעילה בכבישים, מרכזי קניות מתוקתקים, להזמין חיתולים באמאזון ולקבל אותם תוך שעה, שמורות טבע מאורגנות עם הסברים וסימונים כלכל ברורים שאי אפשר לטעות . הכל נותן תחושה של התמצאות קלילה - אני מניח שאתה מהר מאד מתרגל לזה. לא חושב שבדברים האלה (ורבים נוספים) אפשר להשוות בכלל למה שקורה בארץ
 

KallaGLP

New member
מעניין כמה שרשמים של אנשים על אותם מקומות

עשויים להיות שונים. נתקלתי בכל כך הרבה מקרים של שירות מזוויע בחנויות או במקומות אחרים, כולל צוות שלא יודע מימינו ומשמאלו, שלא לדבר על להזמין אינסטלטור או חשמאלי הביתה - גם המתנה של שבועות ואף חודש לתיקון נזילה או מכונת כביסה זה לא דבר שלא נתקלנו בו. אני כבר לא מדברת על כך שהרבה פעמים בשבילי טיולים אני נזכרת בערגה בסימוני החברה להגנת הטבע.
אבל מילא, כל אחד והזווית שבו הוא רואה את הדברים.
 

Alon546

New member
ממש לא התייחסתי לבירוקרטיות....

לא מבין מאיפה הבנת את זה מההודעה שלי.

בכל אופן, ממש לא התייחסתי לזה (האמת שאני דווקא סבבה עם הבירוקרטיה האמריקאית, יש לה הרבה יתרונות בעיניי, אבל זה נושא להודעה נפרדת), אלא להרבה דברים קטנים אחרים, מהסוג שאנחנו עושים כל יום ולא מייחסים לו שום חשיבות, עד שמגיעים למדינה אחרת (ארה"ב במקרה הזה) ומגלים שהם נעשים בצורה אחרת, ועקומה. ואז אתה מוצא את עצמך משפשף את הראש ותוהה איך לא חשבו על זה באמריקה הגדולה, ואיך בעולם גלובלי כמו שלנו שכולם כבר מבקרים בכל העולם, עדיין אף אחד לא חשב ליישם את זה גם כאן...
 

gidishemer

New member
התשובה טמונה בגוף השאלה

כמובן שאזור ראלי, צפון קרוליינה. מה פה השאלה בכלל?
 

inverminx

New member
זה גם היעד המועדף עליהם

הם מעדיפים כמובן שאני אתמקם שם, ואגב מישהו כתב לי פה משהו מאד חכם שלא חשבתי עליו, שחשוב להיות קרוב לפוליטיקות - ושם הם בעצם מתרחשות...
תוכל לפרט קצת מעבר, לספר קצת על החווייה שלך במקום ? תודה
 

gidishemer

New member
אני אתחיל בהסתייגות

כמו כל דבר, אין מקום אחד שהוא אופטימלי לכל אדם ואדם. אם אתה בחור שחייב עיר גדולה בסגנון ניו יורק או אפילו תל אביב, לא תקבל את זה בצפון קרוליינה. ראלי היא ״עיר״, היא לא ממש עיר.
אבל אם אתה לא חייב את העיר הגדולה אתה מגיע לאיזור נפלא שהוא שילוב די מיוחד (לא יחידי אבל די מיוחד) של היצע תרבותי, אינטלקטואלי, יופי של טבע, ומעל הכל היצע אנושי מקסים- כל זאת במחיר שווה לכל נפש.
ראלי היא חלק מהמשולש של ראלי-דורהם- צ׳אפל היל. לכל אחד מהמקומות הללו יש את האופי שלו. אנחנו גרים בצ׳אפל היל שהיא עיירת קולג׳ מקסימה, דורהם היא עיר יותר diverse שעוברת התפתחות תרבותית (אבל גם ג׳נטריפיקציה שמגיעה ביחד) והיא מאד כיפית בעיני. ראלי וסביבותיה קצת יותר מנונמנות אבל גם שם יש את החן. צריך רק לדעת איפה.
צריך להכיר קצת כל מקום ומקום כי יש מקומות עם חינוך ציבורי מסוים ויש מקום עם פחות, אבל בסך הכל זה מקום נפלא למשפחה ויחסית- זול מאד.

עוד נקודה לעתיד הרחוק במידה וזה יהיה רלבנטי. אחד המקומות היותר מוצלחים מבחינת היצע אקדמי של in state.

אנחנו הגענו לאיזור לפני 13 שנים כדי לעשות פוסטדוק ולחזור. התאהבנו במקום ואנחנו כבר פה, כולל שלש ילדות שכבר הפכו לנערות ולנשים צעירות. אין פה המוני ישראלים אבל יש מספיק בשביל חברויות של קהילה, למי שצריך. רוב רובם המכריע של הישראלים שעבר פה מאד מאד אהב את האיזור, כולל כאלו שחזרו אבל השאירו פה חלק קטן מהלב שלהם
 

gidishemer

New member
ונקודה ששכחתי לציין

ציינו פה למעלה את ההבדל בין רמת חיים לאיכות חיים וזו נקודה מצויינת. אני לא מעולם ההייטק, אבל יש פה לא מעט ישראלים שכן, כולל כאלו שעברו מבוסטון ומאיזור המפרץ. כששאלתי אותם למוטיבציה לעבור היו בדרך כלל שתי תשובות- עלות המחיה והדיור שהיא זולה משמעותית באיזור פה, אבל לא פחות מזה- תרבות עבודה שמקדשת את האיזון בין עבודה לחיי משפחה. הרעיון שאפשר להיות בהייטק ועדיין לצאת מוקדם הביתה. כמובן שזה תלוי בחברה ובפוזיציה ושאפשר למצוא דברים כאלו גם במפרץ אבל לפחות על פי ה״מהגרים״, זה פער תרבותי בולט מאד בין התרבות הקרוליינית לזו שהם חוו לפני כן
 
למעלה