התייעצות עבודה וימי מחלה

[שקדייה]

למה?

כי מישהו אולי יעשה לך פרצוף מידי פעם?
אני חושבת שצריך לקחת דברים בפרופורציות... לעיתים , חלילה וחס ולא עלינו חמסה חמסה מלח מים שום בצל, יש ילד חולה כרונית ברמה כזו שבאמת לא מאפשרת לאחד ההורים לצאת לעבוד.
אבל ילדים רגילים- החולים קצת יותר והחולים קצת פחות, עם טיפת מחשבה ואירגון, עם חלוקה קצת יותר שיוויונית, עם מציאת סידור מתאים, והכל בשילוב של יכולת ספיגה של חוסר שביעות רצון מצד המעסיק מידי פעם, מאפשרים בהחלט ללכת לעבודה. ואפילו בכייף.

 

[הברווזה עליזה84]

יש לי ילדה חולה כרונית... /:

 

[הברווזה עליזה84]

וזה לא שאנחנו מתנחלות בבתי חולים

אבל אני בהחלט זקוקה ליותר מ3 ימים בחודש בשביל הביקורות שלה...

 

[AlicePJ]

ואת לבד? אין בן זוג בתמונה?

 

[yoyo10]

כשיש ילד עם בעיה מורכבת

זה באמת מאתגר גם ימים מחלה של 2 בני הזוג לא מספיקים ואז יוצאים קרחים מכאן ומכאן 2 בני הזוג נאלצאים להפסיד ימי עבודה בעוד הטיפול בילד החולה עולה המון כסף ההכנסה ככה יורדת בשל העדרות ההורים זה מלכוד גדול מאוד

 

[הברווזה עליזה84]

יש, בכוונה היתה שלזה אזדקק אם נתחלק.

בנוסף, היא עוד לא בת 5 חודשים וכבר היתה מאושפזת פעמים כל פעם לשבוע.

זה באמת לא מאוד מאוד אינטנסיבי כל עוד אני לא עובדת אבל תכננתי לחפש עבודה החל מהחודש הבא (עוברים דירה החודש לאיסור אחר) ועכשיו קלטתי שאם כן אעבוד, זה כנראה יפריע למעסיקים שלי.

 

[שקדייה]

טוב, היא עוד קטנטונת...

בגיל הזה עם תינוקת חולנית אולי כדאי באמת להמתין עוד קצת,
או לקחת מטפלת שיכולה להשתלב בלקיחה לביקורות וכו'.... (המטפלת שלנו למשל אחראית באופן כמעט בלעדי על כל הפן הרפואי עם הילדים... שהוא לא נרחב כמו אצלכם, אבל בכל זאת...)

אני מניחה שזה יפריע למעסיקים, אבל יש הרבה דברים שמפריעים למעסיקים ומוכנים להתפשר עליהם בשביל אנשים טובים.
(החודש הורדנו מישהי ל-80% משרה כי יש לה איזו בעיה אישית, והריונית מתקדמת תעבוד יומיים בשבוע מהבית כי קשות לה הנסיעות- אפשר לבוא לקראת אנשים שאתה חפץ בייקרם)
אני מניחה שזה יהיה יותר קשה בשלב חיפוש העבודה, אבל אל תתייאשי. אני בטוחה שתמצאי את העבודה שזה יתאים בה.

 

[עינב וזהו]

זה גיל ממש קטן

ואני לא יודעת איזה בעיה יש לה אבל מנסיוני האישי- הבן הבכור שלי היה פג. לא פגות קשה בכללץ אבל כן- מעקבים וכו' ומערכת חיסונית נוראית.... בתכלס בחודשיים הראשונים בגן (והכנסתי בגיל 10 חודשים) הוא לא היה יותר מ-4 ימים רצוף. בשנה שבין גיל 10 חודשים לשנה ו-10 הוא היה מאושפז 7 פעמים
ולא- אי אפשר לעבוד ככה משרה מלאה
עכשיו יש לי בבית עוד פג שנולד בשבוע אף יותר צעיר. מתכננת להניסו לא לפני גיל שנה, למסגרת קטנה (3-4 תינוקות) ובידיעה שהחודשים הראשונים כנראה יהיו רווי מחלות. אנחנו נערכים לכך מבחינת העבודות שלנו מראש
עצתי- תכניסי אותה לגן ורק כמה חודשים אח"כ תנסי להתחיל לעבוד. אם זה אפשרי כלכלית כמובן. ואם אפשר לא להכניס לפני גיל שנה ולהכניס למסגרת מאוד קטנה- יותר טוב

 

[OrlySGL]

הייתי במקום שלך

הילדון שלי עבר כמה ניתוחים בשנה הראשונה לחייו, וחוץ מזה היו לו בעיות אחרות שדרשו ממני להיות איתו בבית הרבה.
למזלי הרבה מקום העבודה שלי מאוד מפרגן ואיפשרו לי לקחת ימי מחלה הרבה מעבר למה שמגיע לי, בלי לעשות שום פרצופים או להגיד לי משהו. להיפך, היו ממש ממש בסדר איתי.
המסקנה שלי - יש גם מקומות עבודה שמבינים ומפרגנים להורים עם ילדים "בעיתיים" (במרכאות כפולות ומכופלות). צריך לעשות קצת מאמץ ולמצוא מקום כזה, גם אם מתפשרים על משכורת.

 

[הברווזה עליזה84]

תודה. זכית

 

[שקדייה]

צר לי לשמוע

אני לא רוצה להתחיל להציע פה מיני הצעות, כי באמת כשמגיעים לאיזורים האלו אז צריך להבין בדיוק איך נראית התמונה כדי להשיא עיצה רלוונטית.

אבל אני בכל זאת חושבת שבווליום ההעדרויות שאת מתארת לא כדאי לך עדיין לוותר מראש- ושווה כן לחפש פתרון.

ברמה של מול המעביד, אפשר בסגירת התנאים להתפשר על שכר טיפה יותר נמוך, אבל לבקש בתמורה יותר ימי חופש, ככה הפגיעה היא פחות חמורה בסופו של דבר (שוב, תלוי בפער ותלוי בכמות הימים...).

 

[הברווזה עליזה84]

מה, לספר על זה בראיונות עבודה?

כלומר, זה נראה לי נושא קצת כבד ואישי לראיונות עבודה...
אני מבינה שרק עבודה במשמרות תתאים לי... שזה אומר לא לעבוד במקצוע שלי גם ככה...

 

[הברווזה עליזה84]

שלא נדבר על זה שגם אני חולה כרונית עם ביקורות

אבל עליהן אאלץ לוותר

 

[שקדייה]

תשמעי, לכל דבר יש פתרון...

לפני שאת מוותרת על המקצוע שלך, שאני לא יודעת בכלל מה הוא- תנסי.
לפעמים אפשר למצוא עבודה ב-80% משרה, זה יום חופש שבועי שיאפשר לך לטפל גם בה וגם בעצמך....
ואפשר לנסות להתאים את שעות הביקורות לשעות אחה"צ.... או למוקדם בבוקר ולהתחיל קצת יותר מאוחר.

רק אל תוותרי מראש.
אפילו אם לא ילך, לפחות תדעי שניסית!
ואת עלולה להיות מופתעת.

ואני חושבת שבהחלט אפשר להעלות את זה בראיון עבודה, במקום שבו את מרגישה שיש לך כימיה טובה עם המראיינים.
אבל אם כבר עושים את זה, אני חושבת שצריך לעשות את זה עד הסוף. כי לבוא ולומר "יש לה בעיה בריאותית מסויימת שדורשת המון ריצות לבתי חולים וכו'..." זה נורא מפחיד וטומן בחובו פוטנציאל היתדרדרות.
אם את מחליטה ללכת על זה, תכיני בדיוק מה את עומדת להגיד ולהסביר, משהו בסגנון הזה נניח "הילדה נולדה עם בעיה באישון עין שמאל, היא מקבלת תרגולים וסגירות של העין ופעם בשבועיים אנחנו במעקב איתה. זה יכול להעלם תוך כמה חודשים או להצריך ניתוח, שאחריו הבעיה תיפתר".... וזו סתם דוגמא, שאני אפילו לא יודעת אם אפשר להכיל על המקרה הזה... אבל משהו שמתאר מצב סטטי מסויים, עם אופק חיובי ובלי אפשרות לדמיין איזה קטסטרופה שפתאום את מתקשרת שאת לא תגיעי יותר לעבודה.....

אבל באמת, אני פה מפגליגה בעיצות על סמך דימיונות שלא ברור אם בכלל יש קשר בינם לבין המציאות... אולי זה באמת לא רלוונטי...

 

[הברווזה עליזה84]

כאן אין לי בעיה לכתוב מה הבעיה שלה

הבעיה שלה היא היפראינסוליניזם, זה מצב ממש נדיר של עודף ייצור אינסולין.... הדרך הכי טובה להסביר את זה היא בעצם- ההיפך מסכרת (שם אין יצור אינסולין). זה מוביל לסוכר נמוך מדי באופן כללי ולנפילות סוכר (היפוגליקמיות) מרובות שזה כבר מצב מסכן חיים. זה כן משהו שאמור להשתפר עם השנים אבל אף אחד לא יודע להגדיר לי מתי כמה למה, בכלל התחושה היא שלא יודעים הרבה על המצב הזה עקב הנדירות שלו (אפילו הרופאים שמטפלים בה הם רופאי סכרת, במכון לסכרת נעורים...). מטופלת בתרופות, מנוטרת כמו חולי סכרת עם סנסור ובדיקות סוכר, יציבה סה״כ, אנחנו בסדר- אבל עדין דורשת המון מעקבים ובדיקות ובכלל המון התעסקות סביבה. אני מבינה את ההגיון של להסביר כזה דבר בעבודה, בעלי הסביר בשלו ומקבל המון אמפתיה- אבל כמה שהוא מחסיר (והוא מחסיר...)- עדין אני זאת שלא עובדת ומטפלת ברוב העניינים סביבה כרגע וגם אם נשווה את כמות החופשות היא עדין תהיה משמעותית ומורגשת במקומות עבודה.
בכל אופן, הוא הסביר... אבל להסביר בראיון עבודה נשמע לי כזה הזוי... כאילו התגובה שאני אקבל תהיה ״מה היא רוצה מהחיים שלנו עכשיו זאתי...״
הרגע דיברנו על זה וחשבנו שאולי נדחה את זה עוד קצת ואני אנצל את הזמן ללימודים יותר אינטנסיבים ממה שתכננתי (תכננתי קורסים קלילים תוך כדי עבודה, אז נלך על משהו יותר עמוס... עד שיהיה לנו פתרון).

האמת, אנחנו לא זקוקים למשכורת נוספת באופן מיוחד (למרות שעוד כסף זה תמיד נחמד...), אבל אני מרגישה מנותקת מהעולם לחלוטין, וזה מתחיל לערער אותי. בכל סביב הבנות והבית, אפילו חברים כבר אין לי, אני צריכה קצת אוויר וכמה שיחות טובות עם מבוגרים...

 

[הברווזה עליזה84]

יופי אז עכשיו הם שמו את השרשור בראשי

ואין לי בעיה לכתוב כאן כשזה פורום קבוע שלי אבל לא כשכל העולם נכנס... אז אני אשמח אם זה ימחק.

 

[AlicePJ]

מקווה שימחקו, אבל בינתיים - אל תניחי שיש לך

פרטיות כאן. אין פרטיות בשום מקום ויש כאן המון המון המון קוראים שלא כותבים הודעות אף פעם. תמיד תניחי שההורים שלך, או החברות שלך, או האדם שאת הכי שונאת בעולם, קוראים את מה שאת כותבת.

 

[foofoo77]

אני ממש מתנצלת

אבל רק עכשיו ראיתי את ההודעה שלך והתפתח כאן שרשור ענף ואני לא יכולה למחוק אותה
חבל שלא שלחת לי מסר קודם הייתי מוחקת בשמחה.

 

[הברווזה עליזה84]

לא נורא... לא קרה כלום

 

[פלגיה]

לימודים זה רעיון טוב

בכל מקרה, כנראה שזה לא זמן טוב לחזור לעבודה, כי היא ממש קטנטונת, ואפילו למצוא מסגרת שתתאים לה זה מסובך. אבל אם תחזרי בעוד (נניח) שנה, הנושא יעלה ממילא בריאיונות עבודה, כי יש לך "חור" בקורות החיים. אז אני לא אומרת להעלות את הנושא בריאיון הראשוני, אבל ברגע שכבר נותנים הצעה קונקרטית, והצעת שכר ותנאים וכו' - כן לשים על השולחן את המצב האישי שלך ושל ביתך, ולדבר על דרכים שבהן יהיה אפשר להשלים שעות חסרות, (אם תהיינה כאלה). למשל - אופציה של עבודה מהבית, או ממחשב נייד. אופציה של ימים ארוכים בשעת הצורך או עבודה בימי שישי וכדומה.