התייעצות עבודה וימי מחלה

[mereng]

עושים מאמץ שהעבודה תיפגע פחות....

מתחלקים בימי המחלה - הולך לעבודה זה שיש לו דברים דחופים יותר. לפעמים מתחלקים חצי- חצי באותו יום, כלומר אחד מגיע למשרד בחמש וחצי בבוקר, וחוזר הביתה בצהריים, ואז השני יוצא למשרד עד שעות הלילה המאוחרות. משלימים שעות מהבית אם אפשר.

ומוציאים הון תועפות על בייביסיטר (בערך 300 שקל ליום !). אין ברירה. מוצאים כמה בייביסיטריות איכותיות (אני למשל לא מעסיקה תיכוניסטיות אלא בעיקר סטודנטיות), ומג'נגלים ביניהן.

 

[ששת22]

תודה לכולם על התגובות

חייבת להגיד שזה הכניס אותי קצת לפרופורציות
לקחתי את זה מאוד קשה כנראה גם בגלל איך שהדברים נאמרו בחוסר רגישות מוחלט
מסיקה את המסקנות וממשיכה הלאה
תודה רבה

 

[שקדייה]

תשמעי, לפעמים הפתרון הוא באמת לדעת לספוג קצת

כמו שאמרו לך, יש איזשהו צדק בכעס שלו.
וגם אם תנתקי את כל הסיפור של עובד מעביד ויחסי עבודה וכו'.....
לעיתים בין אנשים אתה יוצא לא הכי בסדר כלפי האדם השני, ופחות משנה אם זה בצדק או לא ואם היתה ברירה או לא, כל מה שהשני מחפש לשמוע זו התנצלות והבנה מצידך שאת מבינה שהיית לא בסדר ותשתדלי בעתיד לא לחזור על כך....

תשתדלי בתקופה הקרובה לפצות על זה קצת.... זה אפילו לא חייב לבוא לידי ביטוי בעוד שעות, אלא ברמת התפקוד שלך בעבודה, במה שאת נותנת מעצמך, בלגלות איכפתיות למקום ולמתרחש בו, בלשאול אם אפשר לעזור או לקחת על עצמך עוד משהו.
לפעמים הפתרונות הם הרבה יותר פשוטים מאיזו מהפכה לוגיסטית, לפעמים הם טמונים רק ביחס וברגשות שאנחנו מביעים כלפי הסביבה...

החורף נגמר, הקיץ מתחיל- בברכת בריאות טובה לכולם.....

 

[shal0mshal0m]

אני מסכימה ורוצה להציע עוד משהו

הסיטואציות האלה, הן מאוד לא נעימות לכל הצדדים (מכל הסיבות המובנות, אף אחד לא באמת מעדיף ילדים חולים...) ולפעמים עצם ההתייחסות של אחד מהצדדים לסיטואציה יכולה להגביר את זה.
לדוגמה, בוס שלא הכי חזק בצד המילולי/ רגשי, יכול להישמע כחסר איכפתיות. אולי המעמד מביך אותו ובגלל זה זה יצא עקום. או את, שמראש קשה לך עם הסיטואציה (קודם כול עם המצב עצמו שהוא קשה אבל גם בעבודה) לקחת את סגנון הדיבור שלו לא כמו שהוא התכוון.

אני מסכימה עם שקדייה שלפעמים כל מה שצריך זה איזושהי התנצלות קטנה, או להראות מאמץ. לפעמים צריך גם ההיפך, להזכיר לבוסים כמה שאת בעצם עובדת מסורה, ושהתקופה האחרונה לא מעידה על הכלל.
זה עושה הבדל עצום כשבוס רואה שלעובד אכפת.
וכמובן, צריך לזכור שגם עובדים טובים הם נכס למקום עבודה, אז גם בכיוון ההפוך - בוסים שמראים איכפתיות ורגישות כלפי העובדים שלהם במצבים האלה, משיגים הרבה פעמים תוצאות נפלאות.

 

[shal0mshal0m]

המשפט האחרון נשמע קצת רע

אבל הכוונה הייתה שהבוסים משיגים תוצאות נפלאות, מעבר לזה שהם כמובן גם בני אדם טובים יותר...

 

[Bacio]

מוכר

לנו יש שלוש, ואני חושבת שפחות או יותר מתחילת/אמצע פברואר, חולים/מתחלים/מחלימים כאן במעיין סבב אינסופי. בן הזוג ואני מחכים שיגיע הקיץ, והבלאגן יחלוף.

רעיונות:
1. נניח שאת אוספת באמצע היום (כי לבן הזוג יש ישיבה דחופה/את עם האוטו וקרובה יותר), אולי שווה שתסכימו שבמצב כזה, אוטומטית הוא ישאר איתו ביום שאחרי?
אם הישיבה דחופה, זה יכול להפריע אם מבטלים הגעה חמש דקות לפני, אבל אם באה לאסוף ילד קודח מחום, שברור שלא ילך לגן למחרת, זה נשמע אחרת כשבן הזוג מבטל הגעה לישיבה יום לפני.

2. פרוביוטיקה. אולי שווה לנסות לחזק את הילדון? שתי דלקות ראות בחודש נשמע כבר יותר מדי. ואם כבר הולכים על זה, כבר תקחו כולכם, לא שווה שהוא יהיה בריא, ואז אחותו תיפול.

ותמו רעיונותיי. תרגישו טוב!

 

[ששת22]

כן כנראה שמעכשיו נצטרך להתחלק יותר

ובקשר לפרוביוטיקה, הוא מקבל אחרי שחטף את הדלקות. אנחנו בביקורת של מומחה ריאות והוא עובר גם דיקור
מקווה שאוטוטו נגמר החורף הנוראי הזה ויהיה שיפור

 

[שפנפנית9]

רק להוסיף

שאחת הסיבות שבזמנו אני לקחתי מטפלת אלי הביתה היתה ימי המחלה. לא יכולתי להרשות לעצמי להיעדר על כל פעם שהילד חולה (וגם אם היה חום באמצע היום - המטפלת טיפלה בזה. בשלב מאוחר יותר היא גם היתה הולכת לקופת חולים לבקורת שהילד בריא [אם החום כבר ירד ולא רציתי שהוא יהיה בקופה ב 8-9 עם כל שאר החולים, היא היתה הולכת איתו ב 10-11 כשרגוע ודליל יותר], או היינו הולכות ביחד על הבוקר לרופא ומשם אני הייתי ממשיכה לעבודה והיא היתה חוזרת הביתה עם הילד). אמנם עדיין יש לך בעיה כשהמטפלת עצמה חולה, אבל זה קרה פחות. זה כמובן תלוי במשכורת (המשכורת שלי היתה כזו שיכולתי להעסיק מטפלת ולכן גם היה לי חשוב לשמור על מקום העבודה)

 

[powerpuff25]

מסכימה עם מידאס

עם כל ההבנה, יש בדר"כ 2 הורים.
ויש גם סבתות וכו'.

הגיוני שהבוס שלך לא יעוף על זה שאת נעדרת בממוצע של 3 ימים בחודש, ושנעדרת אף יותר מזה בתקופות מסוימות.

אם חשוב לך מקום העבודה הזה, את צריכה לעשות מאמץ להראות שאת כן באה- תתחלקי עם הבעל, אפילו תבואי לחצי יום את וחצי הוא. יש לא מעט פתרונות.

 

[מסונוורת מהשמש]

משהו שאמרת

גרם לי לחשוב שאולי ציפית למשהו אחר לגמרי. הפער בין הציפיה שלך להבנה והתעניינות בשלומך / שלום הילדים שלך, לבין הפרצוף החמוץ שקיבלת - הוא באמת אגרוף בבטן.
עכשיו החורף קרוב לסיום, ואני מקווה שזה יסגור את הפרק הזה, אבל כדאי לך להתכונן עם בייביסיטר כזה או אחר להזדמנויות הבאות.

 

[AlicePJ]

קודם כל שהקטנטן יהיה בריא

השנה הראשונה בגן היא תמיד הכי קשה, ובשנים שאחריה נדבקים הרבה פחות במחלות.
אני חושבת שהתשובה היא לשבת עם בעלך ולהסביר לו שהילד הוא של שניכם, אין לך כוונה להתפטר מהעבודה ואת לא מוכנה שיהיו לך בעיות בעבודה רק כי הוא לא נושא בחלק שלו בטיפול בילד. הוא צריך לגלות גמישות ולהבין שיש מחיר לזה שהוא לא עושה את חלקו ולהבין שזה משהו שחשוב לך מאוד. אם זה חשוב לך מאוד, ואת חשובה לו, אז הוא ימצא דרך להתגמש ולא להפיל את הכל עליך.

 

[Noich80]

הוא רואה את טובת העסק מול עיניו

ובצדק. עם כל האמפטיה. סיטואציה לא פשוטה

אני יכולה לומר שאצלנו אנחנו מתחלקים כמה שאפשר, לא שווה בשווה אלא לפי היכולת. אם אני ביום של בחינה או יום לפני, או אם יש לנו ישיבות חשובות בבית הספר בעלי ישאר ולהפך. ספציפית לי יותר פשוט (מערכת יותר "מכילה" )וגם יש לי קביעות, אבל עדיין לא הכל נופל עלי. אם אנחנ מרגישים שממש כבר מוגזם, אמא שלי עוזרת לנו.

מה שכן- אני משלימה כמה שאפשר ומראה ש"אכפת לי". באה ביום הפנוי להשלים שעות, עושה שיעורי תגבור ע"ח שיעוריםשפספסו וכו'. זה ספציפי לעבודה שלי אבל הבנת את הכוונה.

בריאות טובה!!

 

[ששת22]

זו בדיוק הבעיה שלא באמת נותנים לי להשלים

את השעות.
אם הילד חולה ואני איתו אז כשהוא ישן אני יכולה להתחבר למחשב ולעבוד אבל לא מאשרים לי את זה כשעות עבודה.
לא נותנים לי לעבוד מהבית בערבים בלי אישורים מראש וזה לא שאני שמחה לעשות את זה אבל במצבים כאלה שאני יודעת שאני לא מספיקה לעשות כל מה שאני צריכה הייתי יושבת ועובדת.
מחר בעקבות השיחה הזאת שהייתה לי עם הבוס נעשה שיחה נוספת עם משאבי אנוש גם וננסה להעביר אותי לגלובלי אמיתי או שאני אוכל להשלים את השעות החסרות מהבית ולדווח עליהם כהשלמת השעות שחסרות לי

 

[shal0mshal0m]

בהצלחה

 

[B L I M P]

באתי מהראשי - שאלה/הצעה:

מה עם לעבוד מהבית בחינם? ברור שלי שזה מבאס, אבל אם המצב הוא כזה שהבוס כועס, ויש לך זמן פנוי, למה לא לעשות את זה? לא באופן קבוע, אבל כשאת רואה פתאום שיש תקופה שאת נעדרת בה המון, תוכלי לוודא שלפחות טיב העבודה לא נפגע.

 

[elena20]

למה שתעבוד בחינם? נראה לי שזה פתח לצרות

וגם שום מעסיק שיש לו קצת שכל לא יעשה דבר כזה מחשש לתביעה והייתי רוצה להאמין שגם מתוך הגונות ואנושיות.

 

[B L I M P]

לא אופטימלי

אבל נראה לי לעבוד בחינם מדי פעם עדיף על להיות מפוטרת. זה לא שהבוס מעביד אותה בפרך - היא באמת נעדרת המון מהעבודה, העבודה לא נעשית, ואם היא תפוטר היא תפוטר בצדק. השאלה היא מה עדיף - להיות חכם או להיות צודק? אז אולי להיות צודק זה באמת להתעקש על תשלום עבור כל שעה, אבל בסיטואציה הנוכחית להיות חכם אומר לעבוד מדי פעם (לא באופן קבוע, ולא כל יום, אלא באמת כשההעדרות כבר נהיית בעייתית) בחינם.

ולא התכוונתי לבוא לבוס ולהצהיר "אני עובדת בחינם!" אלא, במידה ואין איסור מבחינת המעסיק, לקחת את החומרים הביתה ולסיים את העבודה שם כשהילד ישן. ואז פשוט להגיש לבוס את העבודה הגמורה למחרת.

 

[elena20]

ממש לא מסכימה איתך, גם ככה נשים בעולם

העבודה מרוויחות פחות ועובדות באופן כללי בעבודות פחות מכניסות, אז עוד לתת לזה יד ולעבוד חינם על מנת שתוכל לטפל בילד חולה? ממש לא לעניין.

ואגב, זה לא מונע ממני להבין גם את הצד של המעסיק....
ואצלי בעבודה יש משהו הפוך, כיוון שאני עובדת במקום עבודה "נשי" אז כל היעדרות למען טיפול בילד מאוד מובנת ומעוררת אמפטיה, אבל כל היעדרות של אנשים שאין להם ילדים או שרוצים להיעדר מסיבות אחרות (כמו לימודים למשל או העדפה לעבוד בשעות מסוימות) מקבלים פרצופים. אם כי חייבת לציין שאיתי גם גמישים וזו הסיבה שאני מחזירה באותו מטבע, במידה והיו מתחילים לעשות לי פרצופים לא הייתי עובדת מהבית (בטח שלא בחינם!) ובתקופה שבאמת עשו, עבדתי בדיוק כפי שנדרשתי בחוזה ולא מעבר לכך (למשל לא מעבר לשעה מסוימת, לא עבדתי מהבית וכד')

 

[ששת22]

אני יכולת לעבוד אבל לא רוצה

מתקטננים איתי על כל דקה שאני מפספסת בעבודה אז עם כל הכבוד אני לא מתכוונת לעבוד בחינם
אני רוצה לשמור על המקום שלי אבל לא בכל מחיר

 

[הברווזה עליזה84]

השרשור הזה ביאס אותי ברמות קשות

והבהיר לי שאין מצב שאני חוזרת לעבוד בשנים הקרובות...